האירוע המרכזי 26.01-01.02.2020

הנצחת השואה

בפולין נערך ביום שני הטקס הרשמי לציון 75 שנים לשחרור מחנה הריכוז הנאצי באושוויץ־בירקנאו. ראש ממשלת רומניה, לודוביק אורבן (Ludovic Orban), השתתף בטקס, שאורגן לרגל יום השנה הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה. לדבריו "רומניה כשלעצמה, אך גם כמדינה חברה באיחוד האירופי, מקדמת סובלנות בין בני אדם, אי־אפליה ושלום, תוך שהיא נותרת פעילה בתהליך שימור זיכרון השואה". נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס, אשר השתתף בשבוע שעבר בישראל בפורום הבינלאומי המוקדש להנצחת קורבנות השואה, העניק עיטורים, ביום שני בבוקרשט, לניצולים ומוסדות בעלי תפקיד מכריע בשימור זיכרון השואה.

חוק לביטול קצבאות הפנסיה המיוחדות

הפרלמנט ברומניה התכנס, מיום שני עד רביעי, בישיבה שלא מן המניין, כאשר על סדר היום עמד ביטול קצבאות הפנסיה המיוחדות ונטילת אחריות הממשלה עבור עריכת הצבעה לראשות ערים בשני סבבי בחירות. בית הנבחרים בבוקרשט אישר ביום שלישי את ביטול קצבאות הפנסיה המיוחדות עבור חברי פרלמנט, שופטים ותובעים, כוח עזר בבתי הדין ובפרקליטויות. מדובר גם בעובדי ציבור בעלי מעמד מיוחד, חברי הסגל הדיפלומטי והקונסולרי ושל בית הדין החוקתי, וכן אנשי תעופה. כל הקטגוריות הללו נהנו מקצבאות פנסיה שלא עמדו בעיקרון שיעור ההפרשה לקיצבאות והיו פי 15 גבוהות יותר מאשר קיצבת פנסיה רגילה ממוצעת. שופטי בית המשפט העליון לערעורים ולצדק וכן מועצת השופטים העליונה החליטו לפנות לבית הדין החוקתי. לטענתם של השופטים, החוק לביטול קצבאות הפנסיה המיוחדות הוא בלתי חוקתי לחלוטין והינו מפר "באכזריות" את עקרונות עצמאות ואי יכולת הסרת שופטים. בית הדין החוקתי של רומניה ידון ב־18 במרץ בפניית בית הדין העליון ונציב תלונות הציבור בנוגע לחוק המדובר.

המפלגה הסוציאל דמוקרטית הגישה את הצעת האי־אמון הראשונה נגד הממשלה הליברלית בבוקרשט

המפלגה הסוציאל דמוקרטית, שבאופוזיציה, הגישה ביום חמישי את הצעת האי־אמון הראשונה נגד הממשלה הליברלית בבוקרשט. ההחלטה בנוגע להליך התקבלה לאחר שהממשלה שבהנהגתו של לודוביק אורבן נטלה אחריות על הצעת החוק בנוגע להצבעה לראשות ערים בשני סבבי בחירות, כחצי שנה לפני תקופת הבחירות. בנוסח הצעת האי־אמון שכותרתה "ממשלת אורבן/המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) – הפרטת הדמוקרטיה הרומנית", נטען כי יש להדיח מיידית את הממשלה הנוכחית, הן מפני ששינוי מערכת הבחירות בפתח תקופת הבחירות מפר את התקנים האירופיים, והן מפני שאישורם של שינויים אלה נעשה באופן חד־צדדי, ללא התייעצות ודיונים. הליברלים טוענים עם זאת, כי החזרה לבחירת ראשי ערים בשני סבבי בחירות מקנה להם יותר לגיטימיות וייצוגיות. הסוציאל דמוקרטים טענו בנוסף כי אספו את מספר הקולות הדרוש לאישור הצעת האי־אמון. בתגובה, ראש הממשלה לודוביק אורבן אמר כי הינו מוכן לכל תוצאה של ההצבעה, וכי יעדיו הם לספק ממשלה יציבה ולנצח בבחירות הבאות (מקומיות ופרלמנטריות).

עמדתה של רומניה לגבי תוכנית השלום האמריקאית עבור המזרח התיכון

יש לברך על כל פעולה שמטרתה לפתור את הסכסוך הישראלי־פלסטיני לטובת שני הצדדים, אמר ביום רביעי בבוקרשט, שר החוץ הרומני, בוגדן אאורסקו (Bogdan Aurescu). הוא דיבר על תוכנית השלום עבור המזרח התיכון שהוצגה ביום שלישי על ידי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. לדברי השר אאורסקו, שום פתרון בר־קיימא ועמיד לסכסוך הישראלי־פלסטיני לא יוכל להתקיים ללא תרומתה של ארצות הברית. בוגדן אאורסקו: TRACK "תוכנית זו המוצעת על ידי ארצות הברית מהווה הזדמנות להשקתם מחדש של המאמצים המאוד חיוניים להשגת פתרון מוסכם ובר־קיימא לסכסוך הישראלי־פלסטיני. רומניה תמשיך לתמוך בפתרון עמיד לסכסוך זה, המושתת על הסכם הוגן, מקיף ועמיד לאורך זמן, אשר יתבסס על פתרון שתי המדינות, ישראל ופלסטין, אשר יחיו בדו־קיום וביטחון". שר החוץ הרומני הוסיף ואמר כי בוקרשט תשתתף באופן פעיל בתהליך הייעוץ שהחל באיחוד האירופי, אשר יתווה מאמץ דיפלומטי למען עמדה משותפת ואחידה, על בסיס עיקרון החוק הבינלאומי והמסגרת המשפטית המוקנית ברמת האו"ם.

רומניה ובריטניה שלאחר הברקזיט

בריטניה הפכה למדינה הראשונה בהיסטוריה שעזבה את האיחוד האירופי מאז הקמתו. בפגישה עם נציגי קהילת העסקים הבריטית ברומניה, ראש הממשלה לודוביק אורבן (Ludovic Orban) אמר כי הינו תומך במשא ומתן על קשר עתידי מעמיק בין האיחוד האירופי ובריטניה. בתורו, שר החוץ בוגדן אאורסקו (Bogdan Aurescu), מסר בראיון עבור רשת טלוויזיה פרטית, כי הממלכה המאוחדת נותרת שותפה מאוד חשובה, שותפה אסטרטגית רלוונטית עבור רומניה. אאורסקו הדגיש בנוסף כי בוקרשט מודאגת לגבי מצבם של אזרחי רומניה המגיעים לבריטניה, לאחר תום תקופת המעבר, ולכן האיחוד האירופי מעוניין להתחיל, באופן אחיד, את המשא ומתן עם לונדון, בנוגע לזכויות האזרחים האירופיים הנמצאים במצב הזה. אזרחי רומניה המתגוררים בבריטניה יוכלו להגיש בקשה עד יוני 2021 עבור הליך לקבלת מעמד תושב, המאפשר להם להישאר בבריטניה לאחר הברקזיט. ההליך נגיש למי שמתגורר בבריטניה לפחות חמש שנים.