האירוע המרכזי 20.03-26.03.2022

מפגשי צמרת בהקשר המלחמה באוקראינה

השבוע, נערך גיוס דיפלומטי חסר תקדים של דמוקרטיות מערביות, בבריסל, שבה התקיימו שלוש פסגות המוקדשות לאוקראינה: של נאט"ו, של האיחוד האירופי ושל שבעת המדינות המתועשות החזקות בעולם. מנהיגי מדינות 7G דרשו, בהצהרה משותפת, שרוסיה תכבד את החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק ושתפסיק לאלתר את הפעולות הצבאיות שלה באוקראינה. בהצהרה, נדרשה כמו כן נסיגתם של הכוחות הרוסיים, וארגון 7G מבטיח כי יוודא שהסנקציות שהוטלו על מוסקבה ייאכפו בקפדנות. במסגרת פסגת נאט"ו, הברית החליטה להציע סיוע נוסף לאוקראינה. זהו המשבר הביטחוני החמור ביותר מזה דור, אמר ראש הארגון, ינס סטולטנברג. מזכ"ל הברית, שכהונתו הוארכה עד ל־30 בספטמבר 2023, הודיע כי ארבעה כוחות משימה נוספים יוקמו ברומניה, הונגריה, בולגריה וסלובקיה, שיגבשו את כוחות המשימה האחרים שכבר הוקמו בפולין ובמדינות הבלטיות. ההחלטה נועדה לחזק את האגף המזרחי של נאט"ו מהים הבלטי ועד לים השחור. מנהיגי הברית יהגו תוכניות, בנוסף לכך, לבניית כוחות ויכולות נוספים לקראת הפסגה שלהם שתיערך ביוני, אמר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בהצהרה. מנהיג הבית הלבן הגיע השבוע לאירופה כדי להשתתף, בבריסל, בפסגות שהוזכרו וכדי לנסוע לפולין, המדינה שאליה עשו את דרכם מרבית הפליטים מאוקראינה. במסגרת מפגש נאט"ו, הנשיא קלאוס יוהאניס הדגיש כי חיזוק נוכחותה של הברית ברומניה בים השחור ובאגף המזרחי כולו מהווה יעד אסטרטגי של בוקרשט, כמענה להשלכותיה של תוקפנותה הצבאית של רוסיה נגד הביטחון האירופי והאירו־אטלנטי.

החלטות עבור ביטחונה האנרגטי של אירופה

השפעתה הכלכלית של המלחמה באוקראינה, משבר הפליטים והביטחון האנרגטי של אירופה, על רקע הצעדים להפחתת התלות ברוסיה - הם נושאים שעמדו על סדר היום של המועצה האירופית בבריסל. הנציבות האירופית רוצה שהמדינות החברות ירכשו יחד גז טבעי, בניסיון לחזק את הביטחון האנרגטי של האיחוד ולהפחית את התלות שלו בפחמימנים רוסיים. אסטרטגיה בנושא זה פורסמה ביום רביעי על ידי ממשלת האיחוד האירופי, לקראת פגישתם של ראשי מדינות וממשלות האיחוד האירופי בבריסל. צוות עבודה חדש שהוקם יפעל לכינון שותפויות עם מדינות מחוץ לאיחוד האירופי, ופעילותו של צוות זה תשאב את השראתה מהניסיון שנצבר במהלך המגיפה העולמית, כאשר חיסוני הקוביד־19 נרכשו במשותף עבור כל המדינות החברות, ציינה הנציבות האירופית. בהקשר הפחתת התלות בגז הרוסי נמסרה גם הכרזתם של הנשיא ג'ו ביידן ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, על הסכם לתגבור משלוחי הגז הנוזלי המגיע לאירופה מארצות הברית. במקביל, בריסל רוצה שכל מדינה חברה תוודא שעד ל־1 בנובמבר תצבור כמות מספקת של עתודות גז חורפיות של לפחות 80% מקיבולת האחסון שלה, שיעור שיגדל ל-90% עד לחורף הבא. במקביל, משבר האנרגיה שנגרם בעקבות המלחמה באוקראינה אילץ את הגורמים האירופיים לשקול מחדש את עמדתם בנוגע לאנרגיה מבוססת פחם. אפילו רומניה, שפחות תלויה במשאבי אנרגיה שמקורם בפדרציה הרוסית, נערכת להפקת כמות גדולה יותר של פחם.

סיוע לפליטים מאוקראינה

בריסל מציעה גידול של 3.4 מיליארד אירו בכספים המיועדים למדינות החברות שמקבלות פליטים מאוקראינה. הכספים יגיעו בעיקר למדינות הגובלות באוקראינה – מדובר בהונגריה, פולין, רומניה וסלובקיה, אך גם למדינות שקיבלו את כמות הפליטים הגדולה ביותר ביחס לאוכלוסייתן – אוסטריה, בולגריה, צ'כיה ואסטוניה. בהודעה לעיתונות מטעם ממשלת האיחוד צוין כי, נכון לעכשיו, המאמצים מתמקדים בהגנה על ילדים, גישה לחינוך, שירותי בריאות, אך גם גישה למקומות עבודה ומגורים. 10 מיליון אוקראינים, כלומר רבע מאוכלוסיית אוקראינה, נאלצו לנטוש את מקום מגוריהם בגלל המלחמה שבה פתחה רוסיה ב־24 בפברואר. כמה מאות אלפים מהם חצו את הגבול לרומניה, והיחס שקיבלו כאן זכה להערכה מוחלטת בקרב שותפיה של בוקרשט. הנציבות האירופית החליטה לשלוח לרומניה צוות שיבצע אומדן של הוצאות הממשלה במהלך הטיפול בפליטים האוקראינים ולקבוע את האופן שבו יוחזרו הסכומים. מלבד זאת, הממשלה בבוקרשט ערכה תוכנית לאומית לתמיכה בפליטים, שישה צוותי עבודה ינהלו את הטיפול בסוגיותיהם של מי שיחליטו להישאר ברומניה. מעבר לגבול, הקרבות ממשיכים. אוקראינה, שנכנסה לחודש השני של המלחמה, מצליחה להחזיק מעמד בפני תקיפותיו של הצבא הרוסי, ישנן קורבנות בשני הצדדים, והמשא ומתן להשגת שלום טרם הניב תוצאות מוחשיות.

טראיאן בססקו, נשיא רומניה לשעבר, פעל כמשתף פעולה של הסקוריטטה

נשיא רומניה לשעבר, טראיאן בססקו (Traian Băsescu), פעל כמשתף פעולה של הסקוריטטה כמשטרה פוליטית, כך פסק השבוע בית הדין הגבוה לערעורים ולצדק, אשר בכך דבק, באמצעות פסק דין סופי, בפסיקתה של הערכאה הראשונה. במהלך הזמן, המועצה הלאומית לחקר ארכיון הסקוריטטה בחנה מספר פעמים את טראיאן בססקו, אשר קיבל אישור על כך שלא שיתף פעולה עם הסקוריטטה לשעבר, האחרון ב־2014. ב־2019, עם זאת, השנה שבה טראיאן בססקו נבחר לכהן כחבר פרלמנט אירופי, המועצה הלאומית לחקר ארכיון הסקוריטטה קבעה, על בסיס מסמכים מסוימים, כי הנשיא לשעבר שיתף פעולה עם הסקוריטטה. כתגובה ראשונית, טראיאן בססקו הצהיר כי לא יגיב על החלטת בית הדין העליון וכי יבצע את ההליכים החוקיים מול בית הדין האירופי לזכויות אדם.