האירוע המרכזי 06.02-12.02.2022

המגיפה נסוגה?

ב־4-3 השבועות הבאים, מספר ההידבקויות בקוביד יקטן ברומניה, וההיארעות תתקרב למקרה אחד לאלף תושבים, הודיע השבוע שר הבריאות אלכסנדרו רפילה (Alexandru Rafila). הוא אמר שבאותה העת יתקיימו דיונים על הרפיה בשלבים בצעדים הסניטריים ואפילו ביטול של כמה מהם, כגון התעודה הדיגיטלית. מצד שני, לבישת המסכה בחללים סגורים תישאר בתוקף. נקודת ההתייחסות היא 7 במרץ, כאשר הארכת מצב הכוננות תסתיים וכאשר תתקבל החלטה על סמך ההתפתחויות במדדי המגפה. לאחר 1 בפברואר, בעיצומו של גל 5, כאשר נרשם מספר שיא של הידבקויות - למעלה מ-40 אלף – מספרם המשיך לרדת. השר רפילה הזכיר גם את חשיבותו של החיסון, במיוחד עבור אנשים פגיעים. מאז תחילת מבצע החיסונים, ב-27 בדצמבר 2020, כמעט 8.1 מיליון תושבים ברומניה קיבלו לפחות מנת חיסון אחת, כלומר כ-50.5% מהאוכלוסייה הבוגרת וכ-42% מכלל האוכלוסייה.

תנועות כוחות צבא בדרום־מזרח אירופה

רומניה נהנית, כחברה בנאט"ו וכשותפה אסטרטגית של ארה"ב, מכל הערבויות הביטחוניות לה היא זקוקה, בהקשר של המשבר החמור ביותר מאז נפילת מסך הברזל - אמר הנשיא קלאוס יוהניס, שביקר ביום שישי יחד עם מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג, בבסיס חיל־האוויר מס' 57 שבמיהאיל קוגלניצ'אנו (Mihail Kogălniceanu), שבדרם־מזרח רומניה. במהלך השבוע הועבר לשם ציוד צבאי של הפלוגה ששלחה ארה"ב כחלק מתמיכה בבעלות ברית נאט"ו במזרח אירופה, לאור המתיחות בין רוסיה לאוקראינה. כ-1,000 חיילים אמריקאים נפרסו ברומניה. הם מצטרפים לעמיתיהם, למעלה מ-900, שכבר נמצאים בשטחה של רומניה. "באגף המזרחי כולו, מהים השחור ועד לים הבלטי, נאט"ו משגרת כוחות ויכולות צבאיות נוספות" - אמר ינס סטולטנברג, שבשם הברית קרא לרוסיה למתן את המצב ולנהל דו־שיח רגוע. "אנו מוכנים לפתרון מדיני. יחד עם זאת, אנחנו חזקים, ערניים ומאוחדים." – אמר מפקד כוחות נאט"ו. ביום חמישי, הנשיא קלאוס יוהניס ביקר גם במפקדה של הבריגדה הרב־לאומית הדרום־מזרחית בקריובה (Craiova) (בדרום), שנועדה לחזק את עמדת ההרתעה וההגנה של נאט"ו באזור הים השחור ובאגף המזרחי. בהזדמנות זו  נשיא המדינה בירך על החלטותיה האחרונות של ארה"ב וצרפת לגבי נוכחותן הצבאית ברומניה. קלאוס יוהניס גם שלח הזמנה למדינות בעלות ברית אחרות לשקול השתתפות בכוחות הצבאיים הרב לאומיים בשטחה של רומניה.

הבנק המרכזי של רומניה מתערב כדי לבלום את האינפלציה

ברומניה תהיה צמיחה כלכלית של 4.2% השנה ו-4.5% ב־2023, על פי התחזיות הכלכליות לחורף של הנציבות האירופית. אנשים מן השורה מתמודדים, עם זאת, עם האינפלציה הגבוהה ביותר מאז 2005, שנמצאת במגמת עלייה. ההתייקרויות הגבוהות ביותר הן עבור גז (מעל ל־50%) וחשמל (28%). לפי הערכות הבנק המרכזי, האינפלציה תגיע בקרוב למספר דו־ספרתי, ובניסיון למתן אותה, הבנק המרכזי העלה את הריבית המוניטרית עד ל־2.5% בשנה, ההשלכה הראשונה היא שהריבית תגדל עבור הלוואות במטבע RON, הצריכה תפחת והצמיחה הכלכלית תאט. עם זאת, עלויות אלה מקובלות, לדברי מומחים כלכליים, על מנת לעצור את האינפלציה, אויב הציבור מספר 1 של המחצית הראשונה של השנה.

שר האנרגיה לא יהיה נתון להצבעת אי־אמון

השר הליברלי וירג'יל פופסקו (Virgil Popescu), שזכה לביקורת קשה בגין האופן שבו טיפל במצב הנוכחי בתחום האנרגיה, היה אמור להתמודד השבוע עם הצעת אי־אמון שהגיש נגדו איגוד להציל את רומניה (USR), שבאופוזיציה, בלשכת הצירים. בקצרה, איגוד להציל את רומניה (USR) מתאר את ניהול משבר חשבונות צריכת האנרגיה כאסון, כאשר החלטות השר פופסקו מסכנות, לדעת המפלגה, את הביטחון האנרגטי של רומניה. הדיון על הצעת האי־אמון, שתוכנן ליום שני, הושעה, עם זאת, לאחר שמנהיג חברי הפרלמנט הלאומניים של הברית לאיחוד הרומנים (AUR), ג'ורג'ה סימיון (George Simion), תקף את שר האנרגיה בזמן שדיבר מעל דוכן בית הנבחרים. הישיבה חודשה, אך הדיונים התקיימו רק עם הנבחרים מטעם הברית לאיחוד הרומנים (AUR) ואיגוד להציל את רומניה (USR) ונבחרים שאינם משתייכים למפלגות, בהיעדרם, כאות מחאה, של וירג'יל פופסקו ונציגי המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD), המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) והאיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR) שבשלטון. ההצעה לא עברה. במקום זאת, נציגי מפלגות השלטון תיקנו את תקנון לשכת הצירים, כך שניתן יהיה להעניש בחומרה רבה יותר חברי פרלמנט המתנהגים באגרסיביות במהלך ישיבות המליאה. הברית לאיחוד הרומנים (AUR) ואיגוד להציל את רומניה (USR) הודיעו כי יגישו תלונה לבית הדין החוקתי, בטענה שהשינויים משפיעים על שקיפותה של הפעילות בפרלמנט.

תמיכה מרומניה עבור רפובליקת מולדובה הדוברת רומנית

בפגישה משותפת, ביום שישי, בקישינב, ממשלות רומניה ורפובליקת מולדובה חתמו על מספר הסכמי שיתוף פעולה בתחומים כגון אנרגיה, חינוך או תשתיות. אנו עדים לפתיחות הגדולה ביותר שנרשמה אי פעם בקישינב ביחס לבוקרשט - ציין ראש ממשלת רומניה, ניקולאה צ'יוקה (Nicolae Ciucă). בתורה, ראשת ממשלת מולדובה הפרו־אירופית, נטליה גבריליצה (Natalia Gavriliță), ראתה את פגישה המשותפת כסמל, באמצעות האג'נדה השאפתנית המאוד שלה לטובת אזרחי שתי המדינות. בוקרשט תעניק לקישינב סיוע כספי בסך 100 מיליון אירו ללא החזר. בין היתר, ייבנו תשתיות מים וביוב וישוקמו מוסדות חינוך ותרבות. כמו כן ייבנה גשר חדש מעל נהר פרוט, שישתלב במערכת הכבישים המהירים העתידית ברומניה. במקביל, שני הצדדים יעבדו בשיתוף פעולה כדי להעריך, למנוע ולנהל משברים באספקת אנרגיה וגז טבעי.