מורשת יהודית ברומניה 19.01.2025
אנטול גוגל משורר, מסאי, פובליציסט ומתרגם רומני-יהודי חלק שלישי ואחרון.
Marian Marom (מריאן מרום), 20.01.2025, 16:57
אני ממשיך עם החלק השלישי ואחרון של הביוגרפיה של אנטול גוגל מריאיון עיתונאי שהוא העניק בערוב ימיו:
המאה ה-20 הייתה קשה מדי מכדי שנוכל לשאת איתנו את משא הזכרונות. האם זה באמת יהיה ככה? בדיוק הנטל הזה גורם לך להרים את העט ולכתוב. ביוני 1983 הוזמנתי לועד המרכזי של המפלגה לצורך תמיכה והקמת ועדה אנטי-ציונית כביכול, ועדה בראשות דרגונסקי (Dragunski), פעמיים גיבור ברית המועצות. באותה תקופה הופיעו ללא הרף מאמרים בנימה אנטישמית בעיתונים ובכתבי העת, חתומים גם על ידי יהודים. מזכירים לי שאני ממוצא יהודי, שתהיה לי משכורת טובה, צוות של אנשים מוכשרים בעניין הזה ושהשם שלי שוקל בכבדות על המאזניים. אמרתי לא, חד משמעי. לא ויתרתי. כן, סירבתי. לאחר המעשה, ה"שכר" לא איחר להגיע. באותו יום קיבל העורך הראשי שיחת טלפון מגבוה: "ממחר שלא נראה אותו יותר בעיתון!".
אחרי 40 שנה של עבודה קשה בעיתונות, הרגשתי באמת מושפל ועצוב. הרגע הקשה ביותר היה הפרידה מהמגזין. אני כאן ומסתכל על מדף הספרים שלי, בספריי ובווידויים, מלטף אותם בעיניים, אך גם בזכרוני, כי לכל אחד מ-47 הספרים יש היסטוריה משלו וגורל שנגזר עליו מראש. כן, יש כרכים של שירה, חיבורים, פרוזה תיעודית, סיפורים. הספר הראשון, "הדור שלי”, הופיע ב-1951. ואחר כך: החלון עם שלושה גרניומים, סיפור הגורון, רוח אפריל, איים ירוקים, כשהשתיקה מדברת, סונטת אור ירח, אורות הטופר, פנס הקסם, פירור, ועוד רבים.
בגיל 87, אני ממשיך ואני תוהה לעתים קרובות: האם לגיל יש קילומטראז' משלו? בשנת 1994 נסעתי לישראל בגיל 72. התרשמתי מהארץ המובטחת, ארץ אבותיי וכתבתי ספר שירים "כותל ההמערבי" (Zidul Plîngerii). השירים כלולים בספר האחרון שלי שיצא לאור בשנת 2004, "הייתי פעם כמו מעולם" (Am fost odată ca niciodată), ספר סינתזה, המשלב מילים שנכתבו במהלך 6 עשורים. כשאתה מתיישב ליד שולחן הכתיבה, אתה שוכח בן כמה אתה. אתה מרגיש כאילו אתה מרחף על קצה הסכין של המילה. האמת היא ששירה היא לא יותר משירה. הנה אני כותב ספר חדש. יש לי גם כותרת, היא זמנית בלבד: "צוואתו של יילוד”.
הייתי על קברו של אבי בבית הקברות היהודי ביאשי. בית הקברות מטופח ומסודר בצורה מופתית. אם כבר מדברים על בתי הקברות היהודיים כאן ברפובליקה מולדובה נמצאים במצב עגום. המדינה צריכה לדאוג להם כדי שהם לא יושחתו או ידרסו על ידי בקר, ע"מ שבעתיד, כשיגיעו זמנים כלכליים טובים יותר, נוכל לנסות לשפץ אותם. הם מוזיאונים אמיתיים להיסטוריה שלנו. שם קבורים יהודים שתרמו תרומה עצומה להתפתחותה הרוחנית והכלכלית של בסרביה במשך מאות שנים.”
עד כאן הביוגרפיה של אנטול גוגל כפי שמשתקפת מריאיון עיתונאי. אנטול גוגל זכה במדליית מיחאי אמינסקו בשנת 1998, בפרס המצוינות של איגוד הסופרים של מולדובה בשנת 2004 וגם במדליית ניקולאיה מילסקו ספאטארו (Nicolae Milescu Spătaru) שהוענקה על ידי האקדמיה למדעים של מולדובה.
מיחאי צ'ימפוי (Mihai CIMPOI ) חבר כבוד באקדמיה הרומנית, חבר מלא באקדמיה למדעים של מולדובה וחבר באיגוד הסופרים של רומניה כתב על אנטול גוגל לכבוד חגיגות יום הולדתו ה- 100 באפריל 2022 ואני מצטט:
"אנטול גוגל מתמלל מצבי תודעה מורכבים ברישום לירי של טוהר יוצא דופן וכותב שירה של השתקפות קיומית בנפחים גדולים, עם רטרוספקטיבות מפורטות על נתיבי החיים המתגבשים בצורה מודרניות. זוהי שירה של הקשר העמוק בין האדם ליקום, האדם והטבע…" .
ב-13 לספטמבר 2022 אנטול גוגל הלך לעולמו בגיל 100 ועוד חמישה חודשים , בקישינאו עיר שבה הוא חי וייצר כל חייו.
