מורשת יהודית ברומניה 28.07.2024
יון אאורל קנדראה בלשן, פילולוג, מילונאי ואתנולוג יהודי רומני
Marian Marom (מריאן מרום), 30.07.2024, 10:07
יון אאורל קנדראה נולד ב- 7 לנובמבר 1872 בבוקרשט ושמו בלידה היה ינקו הכט. הוא נולד למשפחה יהודית. הוריו, מרקו הכט שהיה טכנאי בניין, ואמו רחל הכט היו במקור מהעיר הנמל על הדנובה גאלאצי. קנדראה למד בתיכון "גאורגה לזר" בבוקרשט ובשנת 1892 קיבל את תעודת הבגרות. לאחר מכן בשנים 1892–1896 למד בפקולטה לספרות ולפילוסופיה של אוניברסיטת בוקרשט, בה היה תלמידו של בוגדן פטריצ'ייקו חאשדאו במקצוע בלשנות השוואתית. בזמן לימודיו באוניברסיטה בבוקרשט יון אאורל קנדראה פרסם את המחקרים "השפעת הצוענים על הספרות העממית הרומנית "(Influenţa ţiganilor asupra literaturii poporane române) ו-" הכינויים אצל הרומנים" (Poreclele la români).
בהמשך, בשנים 1897–1902 למד שפות רומאניות, מילונאות וגאוגרפיה לשונית באוניברסיטת סורבון בפריז ובבית הספר היישומי ללימודים גבוהים גם בפריז. בצרפת היה תלמידם של פרופסורים מפורסמים כגון גסטון פארי, אנטואן תומא, פול מאייר, אמיל פיקו וז'ול ז'יליירון. בשנת 1902 סיים את הדוקטורט עם עבודה בנושא "היסודות הלטינים של השפה הרומנית. הקונסוננטיזם". לאחר הדוקטורט מילא למשך 3 שנים את מקומו של הפרופסור אמיל פיקו בבית הספר המיוחד לשפות חיות של המזרח (Ecole Speciale des Langues Orientales Vivantes) ולימד במסגרת זאת את השפה הרומנית.
בשנותיו בפריז קנדראה הכיר את הרומני סקסטיל פושקריו, והם בילו שעות רבות ביחד בדיונים על סוגיות אטימולוגיות תוך הפריה הדדית. סקסטיל פושקריו אחד הבלשנים הידועים ולימים חבר האקדמיה הרומנית, שנודע כבעל גישה אנטישמית מובהקת, מזכיר בזיכרונותיו והביע את הערכתו כלפי אישיותו וכישוריו של יון אאורל קנדראה.
בשובו לרומניה יון אאורל קנדראה לימד את השפה הצרפתית בבתי ספר תיכוניים "פראצי בוזשטי" ("האחים בוזסקו") בקראיובה ו-Mihai Viteazul (מיכאי האמיץ) בבוקרשט. קנדראה פרסם מאמרים במוסף "האמת הספרותית ואמנותית" (Adevărul literar şi artistic (Adevărul literar şi artistic, בכתב העת "רומניה להיסטוריה, ארכאולוגיה ופילולוגיה", בביטאון החברה הפילולוגית " Grai și suflet / שפה ונשמה", ב-Junimea literară (ז'ונימיה הספרותית), בכתב העת הרומני הונגרי (Magyar román szemle ) ועוד כתבי עת ועתונים.
ב-1913 התמנה יון אאורל קנדראה למרצה ממלא מקום בקתדרה לפילולוגיה רומאנית באוניברסיטת בוקרשט. בשנת1916 התמנה למרצה ובשנת 1922 למרצה בכיר קבוע. החל משנת 1927 כיהן כפרופסור, אחד היהודים היחידים ברומניה שבין מלחמות העולם. יון אאורל קנדראה היה ראש הקתדרה לדיאלקטולוגיה ולפולקלור רומאני.
נושא אחר שמשך את יון אאורל קנדראה היה הפולקלור הרומני. בשנים 1906–1908 הוציא לאור שני ספרים בשם "הדיבור שלנו" יחד עם אוביד דנסושיאנו ותאודור ספרנציה. יון אאורל קנדראה היה ידיד עם הבלשן הרומני אוביד דנסושיאנו, פרופסור באוניברסיטת בוקרשט, שלמד כמוהו בפריז והיה גם תלמידו של גסטון פארי. דנסושיאנו נאבק למענו ועזר לו להתקבל כמרצה באוניברסיטה. השניים שיתפו פעולה בכמה עבודות מקצועיות חשובות. יחד עם דנסושיאנו, ב-1905 השתתף קנדראה בהקמת החברה הפילולוגית הרומנית ובייסוד הביטאון שלה "Grai și suflet / שפה ונשמה". יחד עם אוביד דנסושיאנו התחיל לעבוד גם על "המילון הכללי של השפה הרומנית הישנה ושל היום" שנשאר לא גמור אך שימש לקנדראה כבסיס ל-"לקסיקון האנציקלופדי המאויר" אותו פרסם יחד עם אדמסקו בשנת 1931. קנדראה שקד עליו 22 שנים והוא כלל 43,269 מלים עם הרבה תוספות אטימולוגיות. מתוך אלפי האיורים שבלקסיקון כ-500 צוירו ע"י קנדראה עצמו. בגלל מוצאו היהודי היו אנשי מדע וראשי מוסדות ברומניה שהשתדלו עד כמה שאפשר לעקוף את המילון של קנדראה, לא לצטט ממנו ולא להמליץ עליו בפני סטודנטים.
למזלו של קנדראה בשנת 1938 בגיל 66 פרש לגמלאות מהאוניברסיטה לפני שהמשטר האנטישמי יגיעה לשלטון עם חוקי הגזע שלו. בשנת 1948 הפרופסור יון אאורל קנדראה / ינקו הכט היגר לצרפת והלך לעולמו בפריז בשנת 1950 בגיל 78.