מוזיאון האמנות העממית בקונסטנצה
למרות ששעריהם של כל המוזיאונים ברומניה סגורים בימים אלה, מוזיאון האמנות העממית בקונסטנצה מעמיד על הרגליים פרויקט חדש.
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 25.04.2020, 15:04
למרות ששעריהם של כל המוזיאונים ברומניה סגורים בימים אלה, מוזיאון האמנות העממית בקונסטנצה מעמיד על הרגליים פרויקט חדש. תחת הכותרת "מרבדים רומניים ממורשת מוזיאון האמנות העממית בקונסטנצה", אתם מוזמנים לגלות, בכל חודש, בעמוד הפייסבוק של המוזיאון, אך גם באתר האינטרנט, תמונה של אריג בצירוף מידע טכני. וכדי לשכנע אתכם לעצור לביקור במוזיאון זה כאשר תבואו לרצועת החוף של רומניה בים השחור, נערוך סיור וירטואלי.
יואנה טומפה (Ioana Tompe), מוזיאוגרפית במוזיאון האמנות העממית בקונסטנצה, אומרת שאנו עומדים לגלות מוזיאון שמציג לא רק את מסורותיו ותולדותיו של אזור דוברוגה (Dobrogea), אלא של רומניה כולה.
"התערוכה הקבועה היא בעלת אופי לאומי. אנו מציגים את כל האזורים האתנוגרפיים של הארץ: טרנסילבניה, מולדובה, מונטניה (Muntenia), אולטניה (Oltenia), דוברוגה (Dobrogea) ואת מלאכות היד העיקריות המגדירות את התרבות הרומנית. המבנה הוא בניין העירייה הראשון של קונסטנצה, הארמון הקהילתי, שהוקם בשנת 1826, על פי תוכניות הבנייה של האדריכל יואן סוקולסקו (Ioan Socolescu), אדריכל שתכנן הרבה מבני מורשת ברומניה, בסגנון ניאו־רומני. זהו שילוב בין אדריכלות עתיקה, עם עמודים וכותרות, וסגנון בראנקובנסק (Brâncovenesc). במבנה זה פעלה העירייה במשך תקופה קצרה, לאחר מכן הוסב להיכל הדואר (Palatul Poștelor). המוזיאון נפתח כשתערוכתו הראשונה הציגה את האמנות באזור דוברוגה, ב־1871. הצלחנו ליצור אוסף בנושא דוברוגה, הרומנים של דוברוגה שחיו על גדות נהר הדנובה, מהכפרים החל מאוסטרוב (Ostrov) ועד להרשובה (Hârșova), המשקף את אופיו הרב־תרבותי של האזור."
לאחר יצירת האוסף הדוברוגני, תשובת הלב הופנתה כלפי האזורים האתנוגרפיים האחרים ברומניה, לדבריה של יואנה טומפה.
"ובכן, יש לנו אוסף של תלבושות עממיות מכל אזורי הארץ, המציגות את הטיפולוגיה של התלבושות העממיות ברומניה. יש לנו פריטי עיצוב פנים, אריגים מכל האזורים האתנוגרפיים, ובתערוכה הקבועה מוצגת הייחודיות של כל אזור. יש לנו בדי כותנה ומשי, מגבות מסורתיות, מפות שולחן, סדינים. יש לנו תכשיטים שהרומנים נהגו לענוד בעבר. בקומת הקרקע, האזור שמור לתערוכת האיקונות העממיות המצוירות על גבי זכוכית. זהו אוסף בעל ערך רב של איקונות שמקורן במרכזים הגדולים ביותר של אמני האיקונות, שפעלו בטרנסילבניה מההתחלה. אנו מציגים התפתחות כרונולוגית וסגנונית של מלאכת יד זו. יש לנו אולם המוקדש לחפצי דת, איקונות מצוירות על גבי עץ, איקונות שהוכנו על ידי יושבי דוברוגה ואשר הושפעו בעקבות קירבתם לליפובנים, שבצפון דוברוגה, וגם על ידי האיקונות היווניות."
ציורי הזכוכית, הכל כך מוערכים, נעשים אך ורק בטרנסילבניה. אזור זה היה חלק מהאימפריה ההבסבורגית, ולאחר מכן האוסטרו־הונגרית, לדבריה של יואנה טומפה, מוזיאוגרפית במוזיאון האמנות העממית בקונסטנצה, שעוזרת לנו להבין את מקורה של מלאכת יד זו.
"הרומנים לא השתייכו לדת של המדינה וגם שפתם לא הייתה השפה הרשמית. הרסו את הכנסיות שלהם, ואז לא נותר לרומנים אלא לצייר לעצמם איקונות בבתיהם. כך נולדה תופעת ציור האיקונות העממיות על גבי זכוכית בטרנסילבניה. מלאכת יד זו החלה בכפרים ניקולה (Nicula) וגרלה (Gherla), שעל יד קלוז (Cluj), יחד עם הופעת ייצור הזכוכית. היה צורך באזור מיוער, כמקור לעץ, הנחוץ עבור התכתו של חול הסיליקה ולהפקה ידנית של של לוחות זכוכית. כשמתבוננים באיקונות, ניתן להבחין שאינן שטוחות לגמרי וכי הן מכילות בועות אוויר, מה שמראה על הפקתה ועיבודה של הזכוכית באופן ידני. תופעת האיקונות על גבי זכוכית נצפתה רק בטרנסילבניה. היו מרכזים רבים מאוד, אשר התפשטו ברחבי טרנסילבניה החל מסביבת קלוז, עם זאת רק שם נצפתה תופעת האיקונה העממית על גבי זכוכית."
במוזיאון ישנם אגפים המשחזרים את משק הבית העממי, אך גם כלים וחפצים שנמצאו בו. אגף הכלים הוא עשיר. חלקם מחרס, אחרים ממתכת. יואנה טומפה, מוזיאוגרפית במוזיאון האמנות העממית בקונסטנצה.
"מלאכת החרס הכירה התפתחות מועטה יחסית לאזורים אחרים ברומניה. למרות שבאופן פרדוקסלי יש לנו מסורת מלאכת חרס ארוכת שנים, מלאכת חרס יוונית ורומית, התפתחותה התאפשרה כל עוד ערי החוף נשלטו בידי ממשל יציב: רומי או יווני. בימי הביניים, בעת החדשה, כאשר התנהלו מלחמות רבות על אדמת דוברוגה, כשדוברוגה סופחה לאימפריה העותמאנית, לא היה ניתן עוד לעסוק במלאכת החרס, במלאכת הקדרות, מפני שאלה מוצרים מתכלים. עם המציג התפתחות של מלאכת חרס לאורך זמן הוא עם שמוכיח את יציבותו ואת המשכיות היישוב. כלי המתכת שאנו מציגים בתערוכה הם משותפים לאזור הבלקן כולו, השותף לגורלו הכלכלי והמדיני של אזור דוברוגה. קודם כל הם עשויים ממתכת ואינם שבירים. הם מנחושת מצופה בדיל. אנו אספנו בבית האידאלי הזה גם כלי אוכל של רומנים, של מקדו־רומנים, של טורקים ושל טאטרים. ניתן להבחין בהבדלים לפי סגנון העיטורים."
תיירים מרחבי העולם הגיעו למוזיאון הזה. הם נהנו מתצוגות מפורטות בשפות הבינלאומיות העיקריות, בביקורים של 30 דקות בממוצע. בימים אלה, תוכלו למשוך את ביקורכם כמה שרק תרצו, מפני שהמוזיאון פתח את שעריו הווירטואלים. באתר האינטרנט של המוזיאון, אך גם בדפיו ברשתות החברתיות, תוכלו לראות פריטים בליווי תיאור. לא יחסרו גם המנהגים המסורתיים שעליהם צוות המוזיאון כותב בהרחבה, וממחיש אותם באמצעות תמונות של הפריטים שבאוספים.
