כמעט הכל לגבי רומניה
כמעט הכל לגבי רומניה
Ion Știubea (יון שטוביה), 29.10.2017, 16:30
הפרק הראשון: נתונים כללים
השם הרשמי: רומניה (אומץ בשנת 1862, לאחר איחודם של של הנסיכויות הרומניות — ארץ הרומנית, ואלאחיה ומולדובה, בשנת 1859).
צורת הממשל: רפובליקה
המעמד הבין-לאומי: מדינה חברה ב-או"מ (משנת 1955), חברה באירגון לחינוך, מעדה ותרבות של האו"מ (מ-1956), חברה במועצה של אירופה (מ-1993), חברה בברית צפונ האטלנטי (מ-29 במרס, 2004) וחברה באיחוד אירופה (מראשון לינואר, 2007).
עיר הבירה: בוקרסט (ממוקד בדרום הארץ, על שטח של 228 קמ"ר), מתועד רשמי ב-1459.
מעמד הגיאוגראפי: מדינה ממוקדת בדרום-מזרך אירופה המרכזית, בצפונה של חצי-האי הבלקני, באגן התחתון של הנהר דנובה, עם יציאה לים השחור. ממערב למזרח, רומניה תופסת 9 קווי אורך. מצפון לדרום היא משתטחת בקרוב ל-5 קווי רוחב.
גודל השטח: 238.391 קמ"ר (91.843 מיילים מרובעים). רומניה תופסת המקום ה-12 באיורופה לפי גודל שטחה.
גבולות: 3150 ק"מ, שמתוך זה כמעט שליש הם גבולות יבשתים ושני שליש גבולות מים (נהרי טיסה, פרוט ודנובה והים השחור). רצועת החוף הרומני של הים השחור משתטחת בכמעט 245 ק"מ.
שכנים: אונגריה (מערבה וצפון-מערבה), אוקראינה (צפונה ומזרחה), רפובליקה מולדובה (צפון-מזרחה ומזרחה), הים השחור (דרומ-מזרחה), בולגריה (דרומה) וסרביה (דרום-מערבה ומערבה).
הספה הרשמית: רומנית — ספה לטינית חדשה.
הפרק השני: סמלים, חג לאומי, חגים רשמים, השעה, המטבע
החג הלאומי: ראשון בדצמבר (בראשון בדצמבר 1918, בעיר אלבה-יוליה, שבמרכז הארץ, התיחדו כל האיזורים ההיסטורים המאוכלסים ברובם על-ידי הרומנים).
הדגל: הדגל של רומניה הוא בשלושה צבעים (כחולת צהוב, ואדום) ולא השתנה בהרבה במהלך ההיסטוריה. הצבעים מיוצבים באנך, בשלוש רצועות באותו הרוחב, בסידור הבאה, שמתחיל מהרומח: כחול-קובלט, צהוב-כרום ואדום-עז.
ההמנון הלאומי: "תתורר אתה, רומני!", על החרוזים של המשורר הרומנטי שחיה באמצע מאה ה-18, אנדרי מוראשאנו, והנגינה של המשורר והזמר אנטון פאן.
העטרה: עטרה הנוככית של רומניה כוללת כפרט מרכזי הנשר עשוי זהב, שאוחז צלב במקור שלו, ושעומד על מגן מתכלת. בצפורנים שלו הוא מחזיק שרבית וחרב ועל חזו נמצא סמל אחד מחולק לשדות של שלטי גיבורים המסמלים את האיזורים הרומנים ההיסטורים (ארץ הרומנית או חבל רומניה, מולדובה, טראנסילבניה, מאראמורש, קרישאנה, באנאט והשטחים צמודים לים השחור).
השעה הרשמית של רומניה: השעה של אירופה המזרחית: GMT+2 (בחורף), GMT+3 (בקיץ). שעת הקיץ מתחילה מיום ראשון האחרון בחודש מרס ועד יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר.
חגים רשמים: ראשון ושני בינואר (ראש השנה האזרחית), 24 בינואר (איחודן של הנסיכויות הרומניות, 1859), שני הימים הראשונים של פסחה, ראשון למאי (היום הבין-לאומי של העבודה), ראשון ביוני (יומו של הילד), היומים הראשונים של השבועת, 15 באוגוסט (מריה הקדושה), 30 בנובמבר (אנדרי הקדוש), ראשון בדצמבר (החג הלאומי), 25-26 בדצמבר (חג המולד).
הצטבע: לאו (רבים לאי, קוד בין-לאומי רון) מחולק ל 100 באני. שער החליפין של הלאו ביחס למטבעות אחרים מוצג באתר שלנו.
הפרק השלושי: הפרדת הכוחות, הכוחות במדינה
המדינה מאורגנת לפי העיקרון של הפרדת ואיזון הכוחות — הזרוע המחוקקת (הפארלמנט), הזרוע המבצעת (הממשלה והנשיא) והזרוע המשפטית — במסגרת של דמוקרטיה החוקתית (לפי החוקה של רומניה משנת 2003).
הנשיא נבחר באופן ישיר לחמש שנים. כל אדם יכול להיבחר רק פעמים.
הממשלות של רומניה היו ברובן קואליציות, במיוחד לאחר החלפה הראשונה בשלטון בתקופה הפוסט-קומוניסטית, ב-1996.
הפארלמנט הוא בעל שני בתי מחוקקים, בית הנבחרים והסנאט, והוא נבחר דרך הצבעה כללית, בשיטה יחסית ובסיבוב אחד, לארבע שנים. האזרחים הרומנים שנמצאים בחו"ל בוחרים דרך הצבעה – 4 הברי בית הנבחרים ו-2 סנטורים, כדי להציג את האינטרסים שלהם.
לפי החוקה, המעוטים הלאומים, אשר לא יכולים להכנס באופן ישיר בפארלמנט,יש להם מקום שמור בבית הנבחרים, בתנאי שישיגו לעצמם מספר המינימום של קולות ברמה הלאומית. בבית הנבחרים ישנם 18 נציגים של מעוטים. המעוט היחיד הנכנס באופן ישיר בפארלמנט הוא המעוט ההונגרי,הכי הגדול ברומניה.
בפארלמנט של אירופה ישנמ 32 נציגים רומנים, שנבחרים ל-5 שנים.
הפרק הרבעי: נתונים חברתים-דמוגרפים
לפי מפקד האוכלוסין והדירות מאוקטובר 2011 (תוצאות סופיות), האוכלוסיה היציבית היתה בערך 20,12 מיליונים נפשות. 727.500 בני-אדם נעדרו לזמן רב (יותר מ-12 חודשים). במפקד אוכלוסין הכללי מ-2002 היו 21,68 מוליונים נפשות, והעובדה הזאת אומרת שהאוכלוסיה הפחיתה ב-1.559.300 בני-אדם בגלל הירידה התלולה של הילודה והיתרה השלילית של הנדידה החיצונית. ההפחתה במספר האנשים יחסית ל- 2002 מורגשת יותר בסביבה הכפרית (9,6% בהשואה ל-5.0% בסביבה העירונית).
מכל האוכלוסיה היציבית של רומניה 54,0% מתגורר בערים ו 46,0% בכפרים. יחסית למפקד האוכלוסין לפני אחרון, משקלה של אוכלוסיה היציבית מהסביבה העירונית גדלה ב-1,3 נקודות אחוזיות לרעת הסביבה הכפרית. בהשואה לשנת 2002, חלוקתה של האוכלוסיה היציבית לקבוצות גיל מצביעה בברור על תופעת ההזדקנות של האוכלוסיה.
16,79 מיליונים מהאוכלוסיה היציבית (88,9%) הכריזו על עצמם כרומנים. המיעות האתני ההונגרי היה קרוב ל-1.227.000 (5,6%), והמספר של אלה שהכריזו על עצמם כצוענים הגיע ל-621.600 נפשות (3,3%). קבוצות אתניות חשובות אחרות הן: האוקראינים (50,9 אלפים נפשות), הגרמנים (36 אלפים), הטורקים (27,7 אלפים), הרוסים-ליפובנים (23,5 אלפים) והטאטארים (20,3 אלפום נפשות).
הקהילות הרומניות הגדולות ביותר או יוצאי רומניה מחו"ל נמצאות ברפובליקה מולדובה, ארצות-הברית, קנדה, אוקראינה, סרביה, גרמניה, ישראל, אוסטראליה, ואוסטריה. לכל זה צריך להוסיף את הקהילות הרבות של הרומנים שהלכו לעבוד באיטליה וספרד במיוחדת, אבל גם באנגליה, ירלנד ופורטוגל.
חלוקתה לפי המין של האוכלוסיה, כמו שמופיעה בנתונים של המכון הלאומי לסטאטיסטיקה (ב-20 באוקטובר, 2011): 51,4% נשים, 48,6% גברים. צפית חיים הממוצעת ברומניה היא 74,5 שנים. לפי המין היא מגיעה ל-71 שנים אצל גברים ול-78,1 שנים אצל נשים, בהתאם לדוח של OECD ושל ועדה האירופית מדצמבר 2014. הגיל הממוצע המוערך של האוכלוסיה בראשון לינואר 2013 היה 40,9 שנים, וזה נמצא בעליה.
הפרק החמישי: חלוקות מנהליות, הערים העיקרות
חלוקות מנהליות: 41 מהוזים ובנוסף העיר בוקרסת, במעמד של מהוז, 320 ערים (מאלה 103 ערים גדולות) ו-2861 ישובים.
הערים העיקרות: בוקרסט (כמעט 1.940.000 נפשות), ואחר כך יסי, קלוז-נאפוקה,טימישוארה, קונסטאנצה (כל אחת עם יותר מ-300.000 נפשות).
הפרק השישי: היסטוריה
היסטוריה: במרחב של הרי הקארפאטים, המקורות הראשונים של שמות האתניות מוכיחים ערבוב של שבטים טראקים שמתוך אלה ההיסטוריון היווני העתיק הרודוטוס מצין אחד אופיני של הגטים, אשר התגוררו בצפונה של הנהר הגדול דנובה. במקורות הרומאים, הגטים נקראים דאקים אבל, לפי אמירתו של הגיאוגרף העתיק סטראבו, שחי בתקופתו של הקיסר אטוגוסטוס (27 לפה"ס — 14 ל"ס), "הדאקים והגטים דיברו אותה ספה". המרכז הפוליטי של הציוויליזציה של הגטים והדאקים היה בהרים אוראשטיה, אל סארמיזגטוסה (בחלקו המערבי של רומניה העכשוית), והרמה הכי גבועה של הציוויליזציה הזאת הושגה בזמנם של המלכים בוראביסטה (80-44 לפה"ס) ודצבאל (87-106 ל"ס).
בעקבותן של שתי מלחמות שהתרחשו בין השנים 101-102 ו-105-106, הקיסר הרומאי טראיאן כבש את דאקיה והפך אותה לאיזור רומאי. עד קרוב לשנים 270-275, כאשר הקיסרות הרומאית מוציאה את הצבא ואת המינהל שלה, דאקיה עוברת שינוים שיטתים שיכלילו אותה לעולם הרומאי. ביו המאות IV–XIV על שטחה העכשוית של רומניה עברו גלים שונים, כחוזק ונוכחות, של עמים נודדים. שבטים גרמנים, פרסים, סלבים, וטורקים השפיעו על ילדי הארצ.
נוכחות טרום-רומנית מתועדת במקורות ביזנטינים בתחילת המאות VII–VIII, אבל המבנה המדיני הראשון שמנהיגו היה רומני הוא של הדוקס גלו (Gelu), מאיזור הפנים של הרי הקארפאטים, דבר מתועד בכרוניקה "גסטה הונגרורום" בסופה של המאה העשירית. בתחילה של מאה XII, לאחר שההונגרים כבשו את האיזור הפנים של הקארפאטים ולאחר התנצרותם, הופיעה הנסיכות טרנסילבניה. התווצרותם של נסיכויות הרומניות של ימי-הבינים מולדובה וארץ הרומנית (חבל רומניה) מתרחשת מאוחר יותר, בין השנים 1330-1350.
למרות שהמרחב הרומני הוא שולי יחסית לאירופה, הוא השתתף לאותם ערכים שהיו נפוצים באותה התקופה ביבשת הזאת, ומתוך אלה הנוצרות היתה הבולטת ביותר. הנוצרות האורטודוקסית התפשתה בארצות הרומניות תחת השפעתו של העולם הביזנטי.
ביו המאות XIV–XVI, נסיכים כמו מירציה הזקן, שטפאן הגדול, ולאד צפש, יאנקו מהונדוארה הצתרפו לבריטות הנוצריות של אירופה נגד עליתה של האימפריה האוטומנית. במהלכה של מאה XVI , הטורקים שלטו באיזור הבאלקנים, אסיה הקטנה, צפונה של אפריקה, מזרח התיכון והגיעו עד השערי של וינה. יותר מ 500 שנים, המרחב הרומני נמצא גמ הוא תחת השפעתו של המבנה התרבותי הטורקי.
הניסיונות הראשונים להיפרד מהשלטון הטורקי ולחזור לערכים האירופים נעשו בתחילתה של מאה XVII, בזמנם של הנסיכים מיחאי הגיבור, שרבאן קאנטאקוזינו, קונסטאנטין בראנקובאנו ודימיטריה קאנטאמיר.
בתקופה הפאנאריותי, במאה XVIII, מתעמק המשבר הפוליטי, החברתי, והכלכלי של העולם האוטומני, ושינוי הכיוון לאירופה המערבית נחשב כדרך יציא מהמשבר הזה. מנקודת מבט פוליטית-צבאית, הבריתות האוסטרו-רוסיות (שלהן הצתרפו גם כמה נסיכים רומנים), מתחילות לדחוף את האימפריה האוטומנית לחוץ מהמרחב הדרום-מזרחי של אירופה.
בתחילתה של המאה XIX, המאה של האומות, גם במרחב הרומני חודרות הידיעות של הזרם הרומנטי. הדיונים לגבי עתידה של המדינה הרומנית רמזו על איחודן של מולדובה וארצ הרומנית ויצירתם של המוסדות אשר יעזרו לתפקודה של המדינה הזאת.
הודות לרפורמות שנעשו בזמנו של המלך קארול הראשון (1866-1914), החצי השני של המאה XIX היה אחת מהתקופות הכי מוצלחות בתולדותיה של רומניה. בסופו של מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1918, שטחים מרוסיה ואוסטרו-הונגריה, אשר היו מאוכלסים ברובם על-ידי הרומנים, התיחדו עם הממלכה של רומניה ויצרו את מה שכונתה באותה תקופה "רומניה הגדולה".
הצמיחה הכלכלית והפוליטית של רומניה המשיכה בתקופה שבין שתי המלחמות העולם, בזמנם של המלכים פרדינאנד (1914-1927) וקארול השני (1930-1940).
התעשיה הרומנית רושמת קפיצה כמותית ואכותית, בעיקר בתחום הכריה, מתכות, ובנית המכונות. היציבות הפוליטית איפשר צמיחתה של רמת החיים, במיוחד הודות להשקעות מבחוץ.המשטר הפוליטי של הדמוקרטיה הליברלית והקינין הפרטי הרכיבו את היסודות של החברה הרומנית החופשית.
אבל במאה XX, המאה של הקיצונות, הטוטליטריזם נכח גם ברומניה. בהתחלה דרך הפאשיזם, שהתחזק בין השנים 1930-1940 וגם במהלכו של המשטר של מרשל יון אנטונסקו. לאחר מלחמת העולם השניה הדיקטטורה הקומוניסטית השליטה ברומניה עם עזרתו הישיר של הצבא הסוביאטי. הפאשיזם ובמיוחד הקומוניזם סימנו גירושם וחיסולם של מאות אלפי בני-אדם, מעבר לטראומות של המלחמה.
הקומוניזם התוה ההפרתן של הזכויות הבסיסיות של האדם, חיסולו של הקנינן הפרטי, ביטולה של האופוזיציה הפוליטית וכליאתם של המתנגדים, האינטלקטואלים, העיקרים, הפועלים, המעמד הבינוני ושל כל אלה שהתנגדו לו.
המשטר הקומוניסטי בהנהגתם של גיורגה גיורגיו-דז (1947-1965) וניקולאה ציאושסקו (1965-1989) גרם לשינוים חברתים חזקים ביותר, הכניס שיטות סטליניסטיות, על הבסיס של המודל הפוליטי המרקסיסת-לניניסתי, של דיכוי המתנגדים, ונקט באמצעים קטסטרופאלים מנקודת מבט של המדיניות הכלכלית.
המשבר המערכתי של הקומוניזם הגיע לשיאו עם המשבר העמוק של שנות ה-80‘, והרגע של דצמבר 1989, כאשר משטרו של ציאושסקו התמוטט יחד עם מותם של 1300 בני-אדם, הוכיחה את הכישלון של התוכנית הקומוניסטית.
משנת 1989, רומניה חזרה באופן הדרגתי לדמוקרטיה ולשוק החופשי.
הפרק השביעי: ההבליט, המיים, האקלים, הצמחיה, הפאונה, השטחים המוגנים, משאבים המינרלים
ההבליט של רומניה מורכב משלושה מדריגות גדולות: הגבוה, של הרי הקארפטים (הפסגה הגבוה ביותר היא מולדובאנו, 2544 מטרים), הבינוני, שהולמת לתת-קארפטים, לגבעות ולרמות, והנמוכה של השדות, הגדות ושל הדלטה של דנובה. הדלטה, יחידת הבליט הצעירה ביותר, שממשיכה להתהוות, נמצאת בגובה הממוצעת של 0,52 מטרים.
התכונות העיקריות של יחידות ההבליט הן היחסיות (31% הרים, 36% גבעות ורמות, 33% שדות וגדות) ופיזורן באופן מרוכז של המדריגות הגדולות של ההבליט.
האקלים של רומניה הוא מתון-יבשתי של מעבר, עם השפעות מכיוון האוקנוס והים התיכון, וגם עם השפעות קיצוניות יבשתיות. הטמפראטורה הרב-שנתי הממוצעת היא תלויה בקו הרוחב, כלומר C80 בצפון, ומעבר ל-C 110 בדרום, ובגובה, עם ערכים של C2,50 – מעלות בהרים ו C11,60 בשדות.
בשנים אחרונות, ברומניה נרשמו תופעות קיצוניות במזג האויר שגרמו לעבדות בנפש ורכוש — גשמים בשפע ומהירים, טורנדות, גלי חום ואחרי בצורת ממושכת.
המיים הזורמים של רומניה מפוזרים באופן ראדיאלי והמקורות של רובם נמצאים בהרי הקארפטים. המאגר העיקרי של המיים האלה הוא הנהר דנובה, שחוצה את רומניה בחלק הדרומי במסלול שאורכו מגיע ל-1075 ק"מ ושנשפך לים השחור. האגמים מיוצגים על-ידי האגמים הטבעים, מפוזרים בכול יחידות ההבליט הגדולות, מהאגמים הקרחונים בקומת האלפיני (האגם מיואראלור — ההר פאגארש,בגובה של 2282 מטרים) אל חופי נהרים וימים (האגם טקירגיול, בגובה של 1,5 מטרים), ועל-ידי האגמים המלאכותים, בכל היחידות הבליט.
הצימחיה מותנת בהבליט ובגורמים של אדמה ואקלים והיא פזורה באופן קומתי. האיזורים הררים מכוסים ביערות של עצי מחט (בעיקר אורנים), יערות של עירבוב (אשור, אשוח ואורן) ויערות אשור. בפסגות הגבוהות נמצאות מדשאות הרריות ושיחים של ערער, אוכמניות, אוכמניות אדומות וכולה. באיזורים של גבעות ורמות נמצאים יערות מכוסים עלים שבהם שולטים עצי אלון, אשור וירוק-עד. הצימחיה אופינית לערבה וליערי ערבה, שכוסה השטחים עם לחות פחותה, הוחלפה ברובה בגידולים חקלאים.
פאונה: באיזורים הררים מופיעים זנים ששרדו כמו יעלות שחורות והנשר ההררי.
ביערות של הקארפטים חיים יונקים שונים: דוב, צבי, חתול פרא, זאב, חזיר בר, קורה, סנאי ומספר רב של סוגי ציפורים. בכמ איזורים הררים עדין אפשר לראות התרנגול ההררי. באיזורים של גבעות ושדות מפוזרים הערנבים, החפרפרות, הקיפודים, ציפורים שונים, לטאות, צפרדעים וסלמנדרות. בערבה נפוצים המכרסמים (סנאי-כיס ואוגר). הפאונה המימית מוצגת במיוחד על-ידי הטרוטה במיים ההררים, סוג דגי קטנים באיזורים של גבעות, קרפיון, זאב-המים, דקר, חידקן, וכולה בשדות, בדלטה של דנהבה ובים השחור.
בין משאבי הטבה האיקרים: הנפט, עם מסורת נושנת של ביצוע, הגזים הטבעים, פחם, במיחד פחם קוקס, פחם חום ופחם עץ, עפרות ברזל ואלברזל, משבאי זהב, כסף ובאוקסיטה, עתודות גדולות של מלח ומשאבים אלמתכתים. סוג שונה של משאבי תת-קרקעים מוצגים על-ידי יותר מ-2000 מעינות של מיים מינרלים עם שימוש לתצרוכת וטיפול ראפוי.
המרהב הטוטלי של המשטח הטבעי שמוגן בחוק ברומניה הוא קרוב ל-20% מכל השטח של רומניה והוא כלל ב-2011 שלוש שמורות של ביו-ספרה, שהוכנסו למורשת של UNESCO (הדלטה של דנובה, הגן הלאומי רטזאט והגן הלאומי של הרי רודנה), 8 איזורים רטובים שחשיבותם היא בין-לאומית, 13 גנים לאומים, 15 גנים טבעים, 206 מצבות-טבע, 64 שמורות-מדע, 699 שמורות טבע, 148 איזורים מוגנים ביותר לחיות ולעופות.
הפרק השמיני: התחבורה
לרומניה יש רק 750 ק"מ של כבישים מהירים ודרכים בדרגה של אוטוסטראדה, מחולקות לשלושה כיוונים: 1A (בוקרסט-פיטשטי-סיביו-דבה-טימישוארה-ארד-נאדלק); 2A (בוקרסט-קונסטנצה); 3A (בוקרסט-בראשוב-אורדאה-בורש). הכבישים האירופים סוג א שחוצים את רומניה הם: 58E, 60E, 68E, 70E, 79E, 81E, 85E, 87E. אורכם של הכבישים ברומניה הוא קרוב ל-198.930 ק"מ.
האורך הטוטלי של מסילות הברזל הוא 10.785 ק"מ, שמתוך אלה ~4.020 ק"מ מחושמלות.
נמלים עיקרים
אל ים השחור: קונסטנצה ומאנגאליה
אל הדנובה: אורשובה, דרובטה-טורנו סברין, קאלפאט, קוראביה, טורנו מאגוראלה, זימניצאה, גיורגיו, אולטאניצה, קאלארשי, צרנאבודה, בראילה, גאלאצי, טולציה, סולינה.
נמלי-תעופה העיקרים: בוקרסטת ("חנרי קואנדה" — אוטופני ו"אורל ולאיקו" — באנאסא, לציארטרים וטיסות פרטיות), קונסטנצה ("מיחאיל קוגאלניצאנו"), טימישוארה ("טראיאן וויה"), קלוז-נאפוקה, טארגו מורש ("טראנסילבאניה"), באקאו, יסי, סיביו, אראד, אורדאה, באיה מארא, סוציאבה.
הפרק התשעי: הקידומת הטלפונית, התחום האינטרנטי
הקידומת הטלפונית הבין-לאומית של רומניה היא 00 40 (או +40). הקידומת של בוקרסט, אם אתם מתקשרים מחו"ל, הוא 00 40 21. אלין מוסיפים מספר של 7 ספרות.
התחום האינטרנטי לרומניה הוא .ro
