מורשת יהודית ברומניה 04.12.2022
אאוג'ן רלג'יס סופר, משורר, מתרגם ופילוסוף יהודי-רומני - חלק ראשון
Marian Marom (מריאן מרום), 04.12.2022, 22:39
אאוגן רלגיס היה שם העט של אאוגן זיגלר אשר המציא לעצמו לימים את השם מכתיבה הפוכה של השם SIGLER באיות לטיני. אאוגן רלגיס , כפי שנקרא לו במאמר זה, נולד ב- 2 למרץ 1895 בעיר יאשי במשפחה יהודית. דוד זיגלר אביו היה צאצא של בורסקאים יהודים שהשתקעו במולדובה במאה ה-17 . אאוגן רלגיס למד יסודי ותיכון בעיר פיאטרה נאמץ. שם הוא התיידד עם משפחתו של הסופר והמנהיג הציוני א.ל. זיסו, עליו כתבתי ברובריקה הזאת בינואר 2020 . אאוגן רלגיס פגש את את המשורר המודרניסט הרומני טיודור ארגזי, שהפך למנטור שלו, בביתו של זיסו. באותה תקופה, טודור ארגזי היה נשוי לקונסטנצה זיסו .
לאאוגן רלגיס היו גם שתי אחיות אדלינה דרביצי (Derevici) ואאוגניה סורו, אשר בנו לעצמן קריירות מצליחות בתחום הביוכימיה והפכו לשמות יוקרתיים במדע הרומני. מילדותו הושפע אאוגן רלגיס מקריאת הטקסטים של החוקר היהודי הרומני משה שוורצפלד ומכתב העת "Anuarul pentru Israeliți", שבעריכתו. במחקר של ההיסטוריון הספרותי פאול צרנאט נקבע ש"לרלגיס, כמו לעמיתו ההומניטארי אייזיק לודו, היה תפקיד לא מבוטל בהתפשטות המוקדמת של המודרניזם הרומני בספרות. הוא היה הפרונדיסט המשמעותי ביותר, שהועמד על ידי אישים של עיתונאות היהודית רומנית כמו אלברט שרייבר וקרול שטיינברג.
אאוגן רלגיס ערך ביאשי את הטריבונה הסימבוליסטית FRONDA, ממנה הופיעו רק שלושה גליונות בתקופה אפריל-יוני 1912. זה ייצג את הענף הרדיקלי של התנועה הסימבוליסטית הרומנית ביאשי יחד עם כתב העת "אבסולוטיו", שיצא לאור שנתיים לאחר מכן, בעריכתו של אייזיק לודו אשר בו שיתפו פעולה אאוגן רלגיס, טיודור ארגזי וגורג באקוביה.
אאוגן רלגיס השתתף בלימודים חלקיים באדריכלות ולאחר מכן נרשם לאוניברסיטת בוקרשט, ולמד קורסי פילוסופיה. ב-1916, לאחר פלישת הצבא הגרמני, הוא מצא מקלט באזור מולדתו יאשי, שהפכה אז לבירת ההתנגדות הרומנית. הוא גויס לצבא הרומני, אך סירב להתייצב מטעמי מצפון. נעצר לזמן קצר, אך בסופו של דבר שוחרר בטענה שהוא לקוי שמיעה. שניים מספרי שיריו הם משנות המלחמה, "הסונטות של הטרוף", שיצא לאור ביאשי, ו"השגעון", שיצא לאור בבוקרשט. בתום מלחמת העולם הראשונה, אאוגן רלגיס החל לשתף פעולה עם המגזין מיאשי "Umanitatea". המגזין תמך ברפורמה אגררית, זכויות עובדים, אמנציפציה יהודית.
בשנים שבין שתי מלחמות העולם אאוגן רלגיס בלט יותר ויותר במשור הבינלאומי, יצירותיו "הומניטריות ואינטרנציונל של האינטלקטואלים", "עקרונות הומניטריים", "עליות לרגל באירופה" ו"נתיבי שלום" הפכו למוכרות ומוערכות. יחד עם יואן סלאביצי, קונסטנטין ראדולאסקו-מוטרו, גאלה גאלקטיון, בארבו לאזראנו ועוד, הוא הניח את היסודות לקבוצה ההומניטרית הראשונה ברומניה ופירסם, בשנת 1923, את המניפסט "קריאה לכל האינטלקטואלים החופשיים ולעובדים הנאורים". מסמך זה נחתם עי אישים גדולים מהתרבות האוניברסלית, ביניהם אנרי ברבוס, אפטון סינקלייר, רבינדרנת טאגור, הנס רינר, רומן רולנד ועוד. במניפסט ננכתב כי שלום בין עמים חייב להיות הציווי העיקרי של העידן. במאמר שפורסם ב-1924, במגזין הצרפתי "Esope", נחשב אאוגן רלגיס ל"מוח הבהיר והאמיץ ביותר בדורו". בקונגרס השלום הבינלאומי באוסטריה, מסונטגסברג (Sonntagsberg), מציע אאוגן רלגיס את הקמתו של האינטרנציונל הפציפיסטי והצעתו מתקבלת בהתלהבות רבה עי המשתתפים.
עד כאן פרק הראשון בתולדות חייו הארוכיים של אאוגן רלגיס
.