מורשת יהודית ברומניה 06.03.2022 – סרג'יו נטרא (1)
סרג'יו נטרא מלחין מוזיקה קלאסית יהודי רומני – חלק ראשון
Marian Marom (מריאן מרום), 06.03.2022, 12:02
סרגיו נטרא נולד ב-12 לאפריל 1924 בבוקרשט בשם סרגיו נדלר, במשפחה יהודית. אביו היה בנימין נדלר ואמו הייתה נורה לבית לוסטגרטן. סרגיו התחיל ללמוד מוזיקה ולנגן בפסנתר מגיל 6 עם ניקולאיה דיניקו בן הדוד של גריגוראש דיניקו המלחין של היצירה המוזיקלית הכל כך ייצוגית "הורא סטקאטו". הנה מה אמר סרגיו על ההתחלה שלו במוזיקה ואני מצטט:
היה לי קשר עם אווירת הסאונד סביבי, הייתה מוזיקה בבית שלנו, הייתי מנתח טקסטים מוזיקליים בשיעורי הפסנתר עם ניקולאיה דיניקו מגיל 6. מלכתחילה משך אותי קיומם של קולות מקבילים ולאחר מכן הקונטרפונקט העשיר בפוליפוניה של הפרלודים והפוגות של באך."
בסיום התיכון בגלל החוקים האנטישמיים של משטר אנטונסקו , סרגיו נטרא לא יכל להרשם ללמוד בקונסרבטוריון הממלכתי בבוקרשט והמשיך ללמוד מוזיקה בקונסרבטוריון היהודי ובמקביל הלחנה אצל לאון קלפר עוד אושייה של יהדות רומניה שאני מתכוון בעתיד להרחיב עליו ברובריקה הזאת. במהלך מלחמת העולם השניה כמו גם לאחר מכן במהלך המשטר הקומוניסטי, סרגיו נטרא ומשפחתו סבלו מעבודות כפייה, ריצוי זמן בכלא והחרמה של נכסיהם.
למרות הקשיים סרגיו נטרא עסק בהלחנה והחל להלחין כבר בצעירותו ונחשב לגאון בהלחנה, חדשני מאוד, מהפכני, מודרניסטי ופורץ דרך. על היצירות שכתב בשנת 1943 "מארש וכוראל" קטע לתזמורת וה"דיוורטימנטו בסגנון קלאסי" , סרגיו נטרא קיבל בשנת 1945 כשהוא בן 21 בלבד את פרס להלחנה על שם גיורגה אנסקו. באותה תקופה הפרס הזה נחשב לאחד החשובים בעולם ובאותה שנה הייתה פעם אחרונה שהמאסטרו אנסקו היה נוכח. הפרס הוענק לו באופן אישי ע"י אנסקו עצמו שחזה "עתיד מזהיר מאוד" למלחין הצעיר. התזמורת הפילהרמונית של תל אביב ביצעה את יצירתו "מארש וכוראל" בשנת 1947 בניצוחו של אדוארד לינדנברג . נטרא סיפר לימים בראיון ואני מצטט :
"בשנת 1943 כתבתי יצירה בשם מארש וכוראל, שזיכתה אותי בפרס אנסקו היוקרתי ושראיתי בה כעין מחאה של מלחין צעיר נגד הכיבוש הנאצי. המנצח אדוארד לינדנברג, שאותו הכרתי, אהב את היצירה ולקח איתו עותק של הפרטיטורה כשנאלץ לברוח מרומניה. בשנת 47 הזמינה התזמורת הפילהרמונית את לינדנברג לנצח עליה, והוא הביא עימו את היצירה וביצע אותה בהצלחה גדולה בתל-אביב."
רק בשנת 1953 השלים סרגיו נטרא את לימודיו הפורמליים בקונסרבטוריון הרישמי של בוקרשט. באקדמיה למוזיקה של בוקרשט סרגיו נטרא המשיך ללמוד קומפוזיציה ותיזמור עם לאון קלפר ומוזיקה מודרנית עם המלחין הנודע מיכאל אנדריקו. באמצע שנות ה-50 סרגיו נטרא התחתן עם סוניה לבית רוזן ויחיו יחד כמו באגדות עד סוף חייהם. סוניה נטרא הייתה אמנית רב תחומית פסלת, קרמיקאית, ציירת, גרפיקאית, צלמת, ומשוררת.
בין 1954 ל-1958 חלה הפסקה בכתיבתו סרגיו נטרא והיא התחדשה בסגנון שונה, חופשי מן ה"ריאליזם הסוציאליסטי". "ארבע פואמות" יצירה לבריטון ותזמורת לפי טקסטים של אמינסקו וארגזי, הייתה האחרונה שבוצעה ברומניה לפני שעלה לישראל בשנת 1961 יחד עם משפחתו. שלוש שנים לאחר שהגישו בקשת הגירה קיבלו את אישור המיוחל מהשלטונות הרומניים. תקופה של שלוש שנים של ההמתנה לאישור ההגירה נאסר עליו ועל אשתו סוניה לפרסם ולבצע כל פעילות מקצועית.
עד כאן בשלב זה על סרגיו וסוניה נטרא.