מורשת יהודית ברומניה 19.09.2021 – גולדה "אולגה" בנצ'יק
גולדה אולגה בנצ'יק לוחמת נגד הנאציסם יהודיה רומניה
Marian Marom (מריאן מרום), 18.09.2021, 23:05
גולדה בנציון בנציק (Golda Benţion Bancic) נולדה בקישינב בבסרביה ב-10 למאי 1912 . גולדה נולדה במשפחה של יהודים עניים, כל כך עניים שהיא נאלצה לעבוד מגיל 12 בבית מלאכה לתפירת מזרנים. כמשתתפת בשביתות העובדים במפעל בו עבדה ובהפגנות, גולדה נעצרה שוב ושוב והשוטרים התעללו בה בזמן המעצרים למרות גילה הצעיר.
בשנת 1928 בגיל שש עשרה גולדה התחתנה עם צעיר יהודי בן 17 מיאשי יעקוב סלומון (Iacob Salomon) אשר לימים יהיה משורר וסופר בשם העט אלכסנדרו זאר (Alexandru Jar). הזוג הצעיר התיישב בבוקרשט והיו לפעילים של המפלגה הקומוניסטית מרומניה שהייתה כבר מוכרזת כבלתי חוקית ע"י השלטונות. באחת ההפגנות גולדה בנציק נעצרה, נשפטה ונידונה לשנתיים מאסר. בזמן מאסרה בעלה עזב את רומניה והתנדב במלחמת האזרחים בספרד לצד ההרפובליקנים.
ב-1938 גולדה בנציק הגיעה לפריז לפגוש שם את בעלה. חיו להם בפריז מיום ליום. הוא היה עובד בבית מלאכה שייצר מעילי גשם והיא נרשמה לפילולוגיה באוניברסיטה וגם עבדה כמוכרת בחנות בגדים. בשנת 1939 נולדה להם ילדה שכינו אותה דולורס, לכבוד דולורס איברורי (Dolores Ibarruri) גיבורת מלחמת האזרחים בספרד.
בספטמבר 1941 יעקב סלומון, בעלה של גולדה בנציק , נכלא במחנה דראנסי (Drancy) שהיה מחנה ריכוז מצפון לפריז שהוקם עי הנאצים כדי לשמש תחנת מעבר בגירושם להשמדה של יהודי צרפת. מדראנסי הוא הצליח להימלט והצטרף לתנועת ההתנגדות לנצאים הרזיסטאנס (Résistance) . עם כיבוש צרפת עי הגרמניה, גולדה התחילה לפועל ברזיסטאנס הצרפתי, בקבוצת זרים בהובלת המשורר הארמני מיסאק מנוקיאן (Missak Manouchian). יחד עם קבוצות רזיסטאנס אחרות, בסך הכל כ-100 לוחמים, הם ביצעו כמעט את כל הפיגועים נגד הכובשים הגרמנים באזור פריז בין מרץ לנובמבר 1943. הקבוצה של מנוקיאן כללה 22 גברים וגולדה הייתה האישה היחידה. תפקידה היה לשאת ולהחביא את הנשק והתחמושת באזור המיועד לפגיעה בנצאים וגם לאסוף את הנשק שלא נעשה בו שימוש מהמחבוא לאחר הביצוע.
בנובמבר 1943 כל 23 חברי הקבוצה של מנוקיאן נעצרו. גולדה בנציק עונתה ללא רחמים, אך לא בגדה בחבריה למחתרת. הגברים בקבוצה הוצאו להורג בחודש פברואר 1944 . בעקבות זאת, תעמולת המלחמה הגרמנית פרסמה את "הכרזה האדומה", שביקשה להכפיש את תנועת ההתנגדות. על הכרזה הופיעו תמונות של חלק מחברי קבוצת מנוקיאן וליד כל תמונה השם והמוצא האתני. על הכרזה היה כיתוב בלשון זאת ואני מצטט:
"צבא הפשע נגד צרפת! הבנדיטיסם איננו ביטוי לפטריוטיות, היא קונספירציה של זרים נגד צרפת וריבונותה. זהו חלום של הסדיזם היהודי. בוא נחנוק אותם לפני שהם יחנקו אותנו! סוף ציטוט. אבל התעמולה השיקרית הנאצית קיבלה בדיוק את התוצאה ההפוכה כאשר למחרת ליד פוסטרים רבים נכתב "הם מתו למען צרפת!".
כיוון שהיה חוק צרפתי שאסר על הוצאה להורג של נשים, גולדה בנציק הועברה לגרמניה, נידונה שוב למוות וב-10 למאי 1944 בדיוק ביום הולדתה ה-32 נערף ראשה על גיליוטינה. בצרפת גולדה בנציק אומצה על ידי הזיכרון הקולקטיבי כגיבורה של ההתנגדות הצרפתית נגד הנאציזם. לואי אראגון (Louis Aragon) כתב שיר שכותרתו "הכרזה האדומה". בשנת 2009 הופק סרט הקולנוע "צבא הפשע", על הפרטיזנים של חבורת מנוקיאן ולדמותה של גולדה בנציק תפקיד מרכזי. בשנת 2015 פורסם ספר על גולדה בנציק, שכותרתו "אם צעירה במהלך הרזיסטאנס". בפריז קיימים כיכר אולגה בנציק ולפחות שלושה לוחות הנצחה. ומי אמר שהיהודים לא לחמו נגד הנאציזם בזמן השואה?