מורשת יהודית ברומניה 31.01.2021 – מוסקו אלקלעי
מוסקו אלקלעי שחקן תיאטרון וקולנוע רומני-ישראלי
Marian Marom (מריאן מרום), 31.01.2021, 12:56
מוסקו אלקלעי נולד בבוקרש ב-10 לאפריל 1931 במשפחה יהודית ממוצא ספרדי. אבא שלו לאזאר אלקלעי היה בן למשפחה ידועה ומכובדת בקרב יהודי עיר הבירה של רומניה ובכלל. בבעלות המשפחה הייתה בין היתר ההוצאה לאור "אלקלעי" מאוד מפורסמת ברומניה של סוף המאה ה-19 ועד 1948.
מוסקו למד משחק במכון לתיאטרון וצילום בבוקרשט ע"ש יון לוקה קראגיאלה. התחיל את הקריירה המקצועית במספר תיאטראות ברומניה בבוקרשט, ביאשי ושיחק ברומנית וגם באידיש , שפה שהיה צריך ללמוד בהיותו יהודי ספרדי .
בינואר 1962 עלה לארץ עם זוגתו רודיקה והתחיל להשתפר ולהשתלם בשפה העברית ע”מ להמשיך ולעסוק במקצוע. כלת פרס ישראל השחקנית ליה קניג, ששיחקה לצידו של מוסקו אלקלעי החל מצעדיו הראשונים על במת התיאטרון העברי אמרה ואני מצטט :
"הקשר שלנו התחיל לא פה, אלא ברומניה לפני עלייתנו ארצה. עברנו ביחד את כאבי העלייה וזה לא היה פשוט או קל. בישראל עברנו את ההתאקלמות ולמידת השפה ולמעשה סיפור חיינו כמעט מקביל."
בתחילה הקריירה בישראל מוסקו אלקלעי התקבל לתיאטרון הקאמרי. כעבור שנה שיחק בתיאטרון האוונגרד "זווית" מיסודו של שמואל עצמון. לאחר סגירת תיאטרון "זווית, חזר לשלוש שנים נוספות לתיאטרון הקאמרי ועזב פעם נוספת ב-1971, כדי להשתלב בתיאטרון הילדים והנוער החדש של אורנה פורת.
בשנת 1975 השתלב ב-"הבימה" ובמהלך 22 שנותיו כשחקן בתיאטרון הלאומי מילא שורה ארוכה של תפקידי אופי כגון סר טובי ב"לילה ה- 12", גיורגי ב"סנגר", הר שולץ ב"קברט", האב ב"חתונת הדמים". כדי לסבר את האוזן הצגות נוספות שבהן השתתף היו "אמא קוראז", "הנפש הטובה מסצואן", "הלוויה חורפית", "מלאכת החיים" , "פילומנה", "אופרה בגרוש", "נמר חברבורות", "סאלח שבתי" ועוד רבות וטובות.
במקביל לתפקידיו בתיאטרון שיחק אלקלעי בסרטי קולנוע רבים בהם "ארבינקה", "השועל בלול התרנגולות", "תעלת בלאומליך" של אפרים קישון, "הבן האובד", "סלומוניקו" של אלפרד שטיינהרדט, "חגיגה בסנוקר" של בועז דוידסון, "כוח הדלתא" של מנחם גולן, "חגיגה לעניים" של אסי דיין, "בר 51" של עמוס גוטמן,"מלך של קבצנים" ועוד.
ב-1991 שיחק תפקיד מרכזי בסרטו של הבמאי ההונגרי המהולל אישטבן סאבו "Meeting Venus". ב-1999 זכה בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע על תפקיד המשנה בסרט "החברים של יאנה" וב-2003 קיבל מהאקדמיה לקולנוע הישראלית פרס על מפעל חיים.
מוסקו אלקלעי לאורך כל השנים תמך ויצר קשרי תרבות בין רומניה לישראל. ב-2001 ייסד את העמותה לקידום התרבות בין ישראל לרומניה. אני גם אצטט מדברי הבמאי הישראלי אורי פסטר: היינו צריכים לצלם מחוץ לישראל. מוסקו הפגיש אותי עם שר התרבות הרומני במטרה שנצלם שם. לא היה לי מושג עד כמה מפורסם ומוערך הוא היה ברומניה. התייחסו אליו שם כאל אישיות רמת דרג, זה היה מדהים לראות.
ניקו ניתאי עוד אושיה של יהדות רומניה (אנא ראו רובריקה הזאת מ-28 למרץ 2020) אמר על מוסקו אלקלעי: "משחק התיאטרון עבורו היה הכל, כשהוא היה עולה לבמה הוא פשוט הפך לאלוהים. הוא היה מגרש. הגדולה שלו היתה שהוא יצר כל הזמן כאילו היה רק בתחילת דרכו. זה היה מדהים לראותו על הבמה".
בנוסף לעבודתו כשחקן מוסקו אלקלעי שימש לאורך השנים בתפקידים ציבוריים בישראל כגון חבר דירקטוריון באקדמיה לאמנות בצלאל, חבר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, חבר המועצה לתרבות ואמנות במשרד החינוך. מוסקו תפקד כיושב ראש אגודת אמני ישראל (אמ"י) בין 1987 עד 1993 וגם כיושב ראש מועצת הרשות השנייה.
ב-1 לאפריל 2008, בתל אביב, מוסקו אלקלעי הלך לעולמו בגיל 77.
