האירוע המרכזי 19-25.01.2020
האירוע המרכזי 19-25.01.2020
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 26.01.2020, 20:10
נשיא רומניה בישראל
נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס, נמנה בין קרוב ל־50 ראשי מדינות וממשלות שהשתתפו, בישראל, בפורום השואה הבינלאומי המוקדש לקורבנות השואה, שהתקיים לרגל מלאת 75 שנים לשחרור מחנה ההשמדה הנאצי באושוויץ. הנשיא יוהאניס שוחח גם עם מקבילו הישראלי, ראובן ריבלין, והבטיח לו כי רומניה תמשיך לתמוך בשימור זיכרון השואה, במאבק באנטישמיות, במניעת אפליה וכל סוג של אלימות. השתתפותו של הנשיא באירוע זה היא חלק משורה של צעדים שנקטה מדינת רומניה למען קידום הערכים האירופיים, הסובלנות והכבוד לזכויות וחירויות יסוד — ציין המינהל הנשיאותי בבוקרשט.
ראשי הפרקליטויות החדשים
שר המשפטים, קטלין פרדויו (Cătălin Predoiu), הודיע על הצעות המינויים לראשות הפרקליטויות החשובות ביותר במדינה. אלה הן גבריאלה סקוטאה (Gabriela Scutea) עבור הפרקליטות שליד בית המשפט העליון לערעור וצדק, הידועה גם כפרקליטות הכללית, גורגיאנה הוסו (Georgiana Hosu) עבור היחידה לחקירות עבירות פשע מאורגן וטרור (DIICOT, הפרקליטות לפשע מאורגן), ובנוסף, קרין בולוגה (Crin Bologa) עבור הפרקליטות למאבק בשחיתות (DNA), כיורשה של לאורה קודרוצה קובשי (Laura Codruța Kovesi) האגדית, המכהנת כעת בתפקיד התובע הכללי האירופי. לאחר מתן חוות הדעת של מועצת השופטים העליונה, ההחלטה הסופית נמצאת בידיו של הנשיא קלאוס יוהאניס, אשר יהיה באפשרותו לדחות את הצעות המינויים, בנימוק, פעם אחת בלבד.
מחלוקת בנושא קצבאות הפנסיה המיוחדות
גברו המחאות בקרב השופטים ביחס לאפשרות לביטול של מה שנקרא קצבאות הפנסיה המיוחדות. מספר בתי דין ברומניה, שבינהם גם בית המשפט ובית הדין לערעורים בבוקרשט, הודיעו כי ישעו את פעילותם באולמות הדיונים, לתקופה בלתי מוגבלת. יידונו רק תיקים פליליים בהם מדובר בפעולות מניעתיות, ובתחום המשפט האזרחי רק מקרי חירום בנוגע לקטינים והשעיה זמנית של הוצאה לפועל. בעקבות יוזמת המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD), בית הנבחרים יתכנס בישיבה שלא מן המניין, על מנת לדון בהצעת חוק בנוגע לביטול קצבאות הפנסיה המיוחדות, שמהן נהנים שופטים ושאינן מתבססות על עיקרון שיעור ההפרשה לקצבאות. בתורו, ראש הממשלה לודוביק אורבן (Ludovic Orban) הודיע כי המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) כבר קיבלה החלטה פוליטית לתמוך ברעיון שעל קצבאות הפנסיה להיות מחושבות אך ורק על פי עיקרון שיעור ההפרשה לקצבאות, למעט קצבאות פנסיה עבור שירות צבאי. משרד המבקר המשפטי ואיגודים מקצועיים של הגילדה טוענים כי הצעת החוק לביטול קצבאות אלה מפרה "באכזריות" את עקרונות עצמאות ואי יכולת הסרת שופטים, סעיפי חוקה, וכמו כן פסקי דין של בית הדין האירופי לזכויות אדם.
אנשי צבא רומנים בזירות מבצעיות
הקצבאות המוענקות לאנשי צבא, זנדרמים ופוליטיקאים רומנים המשתתפים במבצעים בינלאומיים בזירות לחימה או משימות שלום, יוגדלו על מנת להביאם לאותה רמה של הסכומים המתקבלים על ידי אנשי הצוות מארצות הברית. לפיכך, קצינים יוכלו לקבל סכום מירבי של 140 אירו ביום, נגדים 130 אירו וחיילים 120 אירו. במידה ושותפי החוץ או גופים של בעלות הברית שתחתם מתנהלים המבצעים לא יספקו את הזכויות הללו לשוטרים, לזנדרמים או לאנשי הצבא הרומנים, אלה יקבלו את זכויותיהם ממדינת רומניה. החלטת הממשלה התקבלה ביוזמת שר הפנים, מרצל ולה (Marcel Vela), ושר הביטחון, ניקולאה ציוקה (Nicolae Ciucă). אלה הדגישו כי לאחרונה, הנסיבות הביטחוניות בזירות המבצעיות שבהן מתנהלות משימות אנשי הצוות הרומנים השתנו באופן משמעותי ואנשי הצבא נתונים לסיכונים מוגברים.
רעידת אדמה בסנאט
בית הדין החוקתי של רומניה קבע, ביום רביעי, כי בחירתו של תאודור מלשקנו (Teodor Meleșcanu) לתפקיד נשיא הסנאט אינה חוקתית. לאחר מספר עיכובים, השופטים החוקתיים קיבלו בסופו של דבר את התלונה שהוגשה בעניין זה על ידי מפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE), המפלגה הלאומית ליברלית (PNL), מפלגת התנועה העממית (PMP) והאיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR). מלשקנו, ותיק שנוי במחלוקת של הפוליטיקה הרומנית, מהתקופה שלפני ואחרי המהפכה, שימלאו לו 79 שנים במרץ, הפך למספר שניים במדינה בספטמבר בשנה שעברה, להצעתה של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) שהייתה אז בשלטון, למרות שנציגי מפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים, מפלגה שבה היה חבר, התנגדו למינוי זה.
יום השנה לאיחוד הנסיכויות
יום שישי, החג הלאומי הראשון, במלאת 161 שנים לאיחוד הנסיכויות הרומניות. ב־24 בינואר 1859, אלכסנדרו יואן קוזה (Alexandru Ioan Cuza) — שנבחר שבוע לפני כן, ביאשי (Iași), לכהן כשליט מולדובה — נבחר גם בבוקרשט לנסיך הארץ הרומניה (ואלכיה) והוכרז כשליט הנסיכויות המאוחדות. בתקופת שלטונו של קוזה (1866-1859) נוצרו, באמצעות רפורמות קיצוניות, אבני היסוד המוסדיות של רומניה המודרנית, שגובשו לאחר מכן על ידי המלכים קרול הראשון ופרדיננד, וכמו כן של האיחוד הגדול מ־1918, כאשר בסוף מלחמת העולם הראשונה, עברו תחת סמכותה של בוקרשט כל המחוזות בעלות אוכלוסייה רומנית ברובה, שעד אז היו תחת כיבושם של האימפריות הרב לאומיות השכנות.