האירוע המרכזי – 24-30.06.2018
האירוע המרכזי - 24-30.06.2018
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 12.07.2018, 15:11
ממשלת השמאל בבוקרשט עברה בשלום את הצעת האי־אמון
ממשלת המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) עברה בשלום, השבוע, את מבחן הצעת האי־אמון, שיזמה המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) בגיבויים של איגוד להציל את רומניה (USR) ומפלגת התנועה העממית (PMP). הממשלה ספגה ביקורות, בין היתר, עבור שינויים שהביאו לחוק סדר הדין הפלילי, עבור צמצום סמכויות נשיא רומניה ועבור ההתפתחויות הכלכליות השליליות. במסמך נאמר, לדוגמה, כי הממשלה הנוכחית הובילה את האינפלציה ל־5.4% – הגבוהה ביותר בחמשת השנים האחרונות, כי המדיניות הפיסקאלית נהרסה באמצעות השינויים התכופים בחוק מס הכנסה וכי לא נבנו הכבישים המהירים שהובטחו. בנוסף, ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă) נחשבת לבובה על חוטים של מנהיג המפלגה הסוציאל דמוקרטית, ליביו דרגנאה (Liviu Dragnea). הסנאטור מאיגוד להציל את רומניה, ראדו מיהאיל (Radu Mihail): "מתחילת השנה, כאשר מונית לתפקיד ראשת הממשלה, לא הצלחת אלא להעמיק את שקיעתה של כלכלת המדינה, ליצור בהלה וחוסר אמון, להבריח מרומניה משקיעים זרים ולהעמיק את ההתפתחויות הכלכליות השליליות." בתגובה, ראשת הממשלה מסרה כי הצעת האי־אמון מכילה האשמות שווא, הינה חסרת טיעונים רציונליים, ומהווה רק משחק פוליטי של הימין. ויוריקה דנצילה: "לא ציפיתי שהצעת האי־אמון כולה תהיה שורה של הבלים, מעין הצגה של מציאות אחרת שנעשתה בחוסר תום לב. הנכם מסרבים להכיר אף בדברים הטובים הניכרים ביותר שקרו במהלך כהונה זו". אלפי אנשים הפגינו בקירבת הפרלמנט בזמן הדיונים וההצבעה לגבי הצעת האי־אמון, כסימן לתמיכה בהצעה.
ועדת הפרלמנט המיוחדת עבור חוקי מערכת המשפט החליטה, בדיונים לגבי חוק העונשין, להפחית מכמה תקופות התיישנות של אחריות פלילית. לפיכך, אסירים המרצים עונשי מאסר שתקופתם פחות מ־10 שנים יוכלו להשתחרר מהכלא לאחר ריצוי חצי מעונש המאסר, לעומת שני שליש, כפי שנהוג כיום. תיקון אחר עוסק, לדוגמה, בהחרמת רכוש נרחבת, כך שלא תיושם יותר במקרה של עבירות הלבנת הון ופשע מאורגן. בכירי הממשל טוענים כי התיקונים לחוקי העונשין — שספגו ביקורת קשה מצד האופוזיציה, החברה האזרחית וחלק מן השופטים והתובעים — עומדים בגדר החלטות בית הדין החוקתי של רומניה והחלטות בית הדין האירופי לזכויות אדם, והם נועדו לבלום את ההדרדרות במערכת המשפט ולמנוע הפרת זכויות אדם. עם זאת, המתנגדים מאשימים את הממשלה בצידוד בפוליטיקאים שהסתבכו עם החוק. שגרירויות של 12 מדינות מערביות ביקשו ביום חמישי מכל הצדדים המעורבים בתיקון חוק העונשין וחוק סדר הדין הפלילי, להמנע משינויים שיחלישו את שלטון החוק או את יכולתה של רומניה להיאבק בשחיתות, ובפשע באופן כללי. הנשיא קלאוס יוהאניס, בנוסף לאופוזיציה, סבור כי דאגותיהן של השגרירויות הן מוצדקות. לעומת זאת, יושב ראש הוועדה המיוחדת עבור חוקי מערכת המשפט, השר הסוציאל דמוקרטי לשעבר, פלורין יורדקה (Florin Iordache), מבטיח כי התיקונים לחוק העונשין ולחוק סדר הדין הפלילי עומדים בכל ההליכים החוקיים. שר החוץ הודיע כי רשם לפניו את עמדתן של 12 המדינות וציין כי חיזוק שלטון החוק והמאבק בשחיתות נמנים בין עדיפויות הממשלה.
הנשיא יוהאניס בוועדה האירופית של הקיץ
הנשיא קלאוס יוהאניס השתתף בכינוס הוועדה האירופית בבריסל, שהתמקדה בסוגיית ההגירה. האירופים החליטו, בין היתר, ליצור פלטפורמות להוצאת המהגרים מחוץ לאיחוד האירופי, על מנת למנוע מהם לחצות את הים התיכון. בנוסף, בפסגה האירופית התקבלה ההחלטה להאריך בששה חודשים את הסנקציות נגד רוסיה בעקבות סיפוח חצי האי קרים. בין נושאי הפסגה נמנו גם מצב המשא ומתן בנוגע לברקזיט והרפורמה הכלכלית מוניטרית של האיחוד. הנשיא יוהאניס טען, מאידך, בבריסל, לטובת שמירה על אקלים אטרקטיבי להשקעות במסגרת האיחוד האירופי, תוך ציון כי רומניה תומכת במערכת של מיסוי שיוויוני ויעיל של חברות, המותאמת למודלים העסקיים החדשים בהקשר הדיגיטציה של המשק.
יעדיה של רומניה בפסגת נאט"ו
מועצת הביטחון העליונה של רומניה, התכנסה בבוקרשט על מנת לנתח ולאשר את יעדיה של רומניה בפסגת נאט"ו, שתיערך ב־11 וב־12 ביולי, בבריסל. בכוונתה של בוקרשט כי הפרויקטים לחיזוק ההגנה וההרתעה באגף המזרחי של נאט"ו יתקדמו, במקביל להבטחת אקלים של יציבות בשכנות המזרחית, בעיקר באזור הים השחור. בנוסף, במסגרת ישיבת מועצת הביטחון העליונה של רומניה אושרו כוחות הצבא אשר ניתן יהיה לעשות בהם שימוש עבור השתתפות, בשנה הבאה, במשימות ומבצעים מחוץ לגבולות מדינת רומניה. לעומת שנת 2018, אלה גדלו ביותר מ־11 אחוזים.