מורשת יהודית ברומניה 30.07.2023
רוזה אוסלנדר משוררת יהודיה רומניה שחיה ברומניה ,בארצות הברית ובגרמניה
Marian Marom (מריאן מרום), 02.08.2023, 08:45
רוזה נולדה ב-11 למאי 1901 בשם רוזלי באטריס רות שרצר בצרנאוצי, בירת בוקובינה. זיגמונד שרצר אביה היה נצר למשפחה יהודית אדוקה מקהילת חסידי סדיגורה ועבד כנציג מורשה חתימה של חברה ליבוא ויצוא. בחברה בה עבד הכיר את אשתו ואמה של רוזה רבקה לבית בינדר. רוזה גדלה בבית יהודי ליברלי-נאור, שבו במקביל להערצת התרבות הקפידו על שמירת המסורת היהודית. במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1916, כשהעיר צרנאוצי נכבשה זמנית על ידי הצבא הרוסי, נמלטה המשפחה תחילה לבודפשט, בירת הונגריה, ולאחר מכן לווינה. בשנים 1919–1920 למדה שם בבית ספר למסחר בווינה. בשנת 1920 חזרה המשפחה לצרנאוצי, שהפכה אז לחלק מרומניה והיא מצאה משרה במשרד עורכי דין והחלה במקביל לימודי ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת צרנאוצי. אולם בעקבות מות אביה באותה השנה הפסיקה את לימודיה. בשנת 1921, עקב מצבם הכלכלי הקשה, רוזה החליטה להגר לארהב. היא היגרה לארצות הברית יחד עם איגנץ אוסלנדר, בעלה לעתיד, שהכירה באוניברסיטת צרנאוצי .
בארצות הברית עבדה רוזה כמזכירה וכעורכת בעיתון. באותה תקופה היא התחילה לכתוב שירה . ב-1923 בניו יורק, החלה לעבוד כפקידה בבנק וב-19 לאוקטובר אותה שנה נישאה לחברה איגנץ אוסלנדר. אחרי שלוש שנים הם נפרדו השניים ובאותה השנה קיבלה רוזה אזרחות אמריקאית.
ב-1927 פורסם קובץ שירה הראשון של רוזה. באותה שנה חזרה לביתה בצרנאוצי ונשארה שם שמונה חודשים על מנת לטפל באימה החולה. בסוף שנת 1928 רוזה הגיעה שוב לארצות הברית. בארצות הברית פרסמה שירים ומאמרים בעיתונים שונים. רוזה אוסלנדר התגרשה רשמית מאיגנץ אוסלנדר במאי 1930 ולמרות זאת החליטה לשמור על השם המשפחה "אוסלנדר".
בתחילת 1931 חזרה אוסלנדר שוב לצרנאוצי לטפל באימה. כאן עבדה כמורה לאנגלית, מתרגמת ועיתונאית. במקביל היא פרסמה את שיריה בעיתונים ובכתבי עת. ב-1935 עברה להתגורר בבוקרשט, שם עבדה כמזכירה. ב-1939 היא פרסמה את ספר השירה שלה "הקשת בענן" בצרנאוצי .
ביוני 1940 פלשו הסובייטים לצפון בוקובינה ולצרנוביץ ואוסלנדר נעצרה ונחקרה בידי הנ.ק.ו.ד. לאחר ארבעה חודשי מעצר שוחררה. ביולי 1941 כבש הצבא הרומני את צרנאוצי ואוסלנדר הועברה לגטו. היא ומשפחתה מצאו מקלט במרתף וחיו תחת איום הגירוש לטרנסניסטריה. בגטו פגשה את המשורר פאול צלאן. השיחות הרבות שניהלו השניים על שירה וכתיבה השפיעו על כתיבתה. את חוויותיה בתקופת המלחמה תיארה באוסף השירים "מוטיבים מן הגטו".
באפריל 1944 העיר שוב בידי הצבא האדום. ב- 1945 הגישה לשלטונות הסובייטים בקשה להגר לרומניה. באוגוסט 1946 היא הגיעה לבוקרשט ובספטמבר יצאה במעמד של עקורה לניו יורק. אוסלנדר שבה לניו יורק וקיבלה שוב אזרחות אמריקנית. אמה של רוזה נפטרה בשנת 1947 ברומניה. פטירתה של אמה גרמה לה למשבר נפשי שנמשך כשנה, בתקופה זו אף כתבה מספר שירים על הקשר הנפשי העמוק לאמה.
בחודשים מאי עד נובמבר 1957 רוזה טיילה במספר מדינות באירופה. בתקופה זאת פגשה את פאול צלאן שלוש פעמים והוא גרם לה לשנות את כתיבתה לסגנון מודרני יותר. ב-1965 התפרסם בווינה ספר שיריה "קיץ עיוור" והיא עברה לעיר דיסלדורף בגרמניה. היא קיבלה אזרחות גרמנית ובשנת 1966 הוענקו לה פיצויים וקיצבה חודשית עי שלטונות גרמניה על סבלה בשואה. בשנת 1972 עברה להתגורר בבית האבות של הקהילה היהודית בדיסלדורף ואז חלה עבורה תקופת הכתיבה הפורייה ביותר בחייה ועד הסוף יצרה עוד כ-20 ספרי שירה. בשנת 1977 יצא לאור בלונדון ספר השירים "שירים נבחרים". רוזה אוסלנדר שברה את הירך ולא החלימה כראוי והייתה מרותקת לחדרה עד יום מותה. עקב מחלתה היא הסתגרה יותר ויותר בתוך עצמה. בגלל דלקת מפרקים ולא יכלה לכתוב יותר בכוחות עצמה את שיריה האחרונים הכתיבה. את שירה האחרון הכתיבה ביוני 1986. רוזה אוסלנדר הלכה לעולמה בדיסלדורף ב-3 לינואר 1988 בגיל 86 ונקברה בבית העלמין היהודי בעיר.
