מורשת יהודית ברומניה 29.08.2021
ג'ורג' סילביו משורר, עיתונאי, עורך דין, פוליטיקאי יהודי רומני -פרק שני
Marian Marom (מריאן מרום), 29.08.2021, 18:11
ב-1938 גורג סילביו נושא לאישה את רנה שאראגה. מהנישואין השניים האלה נולדו להם שתי בנות לומיוארה (Lumioara) ויואנה(Ioana) . אבל למרות הנישואין המאושרים שנים קשות עברו על גורג סילביו.
עבור היהודים, הדברים החלו להדרדר עוד יותר משנת 1938, כשממשלת גוגה הוציאה צו לפיו כל האזרחים היהודים של רומניה מחויבים להוכיח,עם מסמכים, את זכותם לאזרחות רומנית. באותה שנה כמעט מחצית האוכלוסיה היהודית הועברו למעמד של זרים ללא דרכון ואיבדו את זכויותיהם כאזרחים רומנים. לאחר מכן הגיעה הגזרה חתומה ע"י מלך קארול השני בשנת 1940 שאסרה על היהודים להינשא לאזרחים רומנים וקבעה לגרשם ממקומות העבודה. גם גורג סילביו לא ניצל מהגזרות האלו ונמחק מלשכת עורכי הדין, נמחק מהסגל של הקצינים ונאלץ לבצע עבודות כפייה.
רק אחרי 23 לאוגוסט 1944, מצבו של גורג סילביו מתחיל להשתפר והצליח להחזיר לעצמו את זכויות האזרח ונרשם מחדש ללשכת עורכי הדין. במרץ 1945 מונה בצו מלכותי של מלך מיכאי הראשון למזכיר כללי במשרד הפנים וגם לנשיא הוועדה העליונה של תוכנית העיור (Planul de Urbanizare) ולסגן נשיא ועדת השיקום מנזקי המלחמה של המדינה. בתור מזכיר כללי של משרד הפנים ניסה לעזור לאנשים שלדעתו קופחו או הופלו. לדוגמא אצטט כאן את עדותה של מוניקה לובינסקו (Monica Lovinescu) אשר לא הצליחה לקבל דרכון ב-1947 :
"לא קיבלתי דרכון. גיאורגי טאטארסקו (Gheorghe Tătărescu), בן דוד של אמי ושר החוץ, אמר לי שהוא לא יכול לעשות דבר. רק בזכות גורג סילביו, חבר במועדון הסיפרותי "זבוראטורול" של אבא שלי ומזכיר של משרד הפנים, קיבלתי את הדרכון ואת אשרת היציאה. בנוכחותי גורג סילביו טילפן למישהו, אני חושבת לפקיד מעליו ואמר לו בפשטות: הבת של לובינסקו לא גורם עוין, יש לה מלגה מממשלת צרפת. בוא לא נסתבך עם הצרפתים , בכל זאת היא הבת של לובינסקו. האדם מהצד השני של הקו, לפי השתיקות והתשובות, היה ברור שאין לו מושג לגבי אאוגן לובינסקו (Eugen Lovinescu), אך עדיין לא רצה סיבוך עם הצרפתים. סוף ציטוט.
גורג סילביו המשיך לכתוב ולפרסם מאמרים, פירסם את ספר השירה "תחת להבת התקווה" (Sub flacăra nădejdii ) וכתב הצגות ילדים "Brumărel" , "Păcălici" ו- "Lumioara" במיוחד לתיאטרון הבובות, של אשתו רנה. בשנת 1947 גורג סילביו קיבל דוקטורט בהצטיינות של אוניברסיטת בוקרשט במשפטים, כלכלה ופוליטיקה לתזה בשם "חוקים פליליים חדשים וחופש העיתונות".
התקופה הטובה של גורג סילביו לאחר מלחמת העולם השניה עמדה להסתיים. במרץ 1948, כמחאה נגד ההתאחדות הכפויה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית עם מפלגת הפועלים הרומנית גורג סילביו מתפטר מהממשלה ומכל התפקידים הציבוריים באומרו ואני מצטט :
"כל עוד המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שהייתי חלק ממנה עדיין הייתה שם דבר יכולתי לעבוד עם סמכות ויכולתי להביע את דעתי ואת הרצון שלי. אבל אחרי ש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית נכבשה ע"י הקומוניסטים, הבנתי שמצבי הפך לבלתי אפשרי והתפטרתי. סוף ציטוט.
בשלב זה ע"מ לפרנס את משפחתו ביקש גורג סילביו להירשם מחדש בלשכת עורכי הדין שממנה הושעה לבקשתו בשל חוסר התאמה בין תפקיד עורך הדין לבין תפקידיו הציבוריים, אך סורב. בהמשך בתור נקמה עליו, הקומוניסטיים שבינתיים השטלתו על הנהגת רומניה, אסרו על גורג סילביו גם לפרסם את היצירה הספרותית שלו. רק אישתו רנה המשיכה לפרנס את המשפחה כבמאית בתיאטרון הבובות Țăndărică בבוקרשט.
עד כאן החלק השני בתולדות חייו של גורג סילביו גוליגר.
