מורשת יהודית ברומניה 27.09.2020 – אוביד ס. קרוחמלניצ'אנו
אוביד ס. קרוחמלניצ'אנו מבקר ספרותי וההיסטוריון של הספרות הרומנית.
Marian Marom (מריאן מרום), 27.09.2020, 11:50
ב-16 לאוגוסט 1921 נולד בגאלאצי, מויסה כהן. הוריו היו יהודים רומנים אמו אסתר לבית ליבוביצי ואביו לאזאר כהן. ע"מ לא להשאיר אתכם במתח עם השאלה מה הקשר בין השם המופיע בכותרת של מאמר זה ומויסה כהן, אקדים את סיפור השם אוביד ס. קרוחמלניצאנו.
ערב קיץ בבוקרשט של 1944, לביתו של הפובליציסט הוותיק יוסיף קסיאן מאטאסארו (Cassian Mătăsaru Iosif) בן החמישים מגיעים שני חברים בשנות העשרים מויסה כהן וראדו בוגדן . המאחד למרות הבדלי הגיל הוא מקום לידתם , העיר גאלאצי, ועניין משותף בספרות ותרבות. מדברים על מאמרים שמויסה כהן כתב ורוצה לפרסם תחת שם בדוי כיוון שאנטונסקו בשלטון והחוקים האנטישמיים עדיין בתוקף. יוסיף קסיאן, אשר אגב הוא אביה של המשוררת נינה קסיאן, מציע את השם קרוחמלניצאנו כיוון שהוא שם מקצוע במולדביה (כביסת בגדים עם עמילן) וגם שם של משפחה של מלומדים יהודים במזרח אירופה. ואכן ראדו בוגדן ניגש למחרת, עם המאמרים הנושאים את שם העט המשונה הזה, ומפרסם אותם בדף התרבות של כתב העת "ההד" (Ecoul). זאת הבכורה של מויסה כהן בעולם הספרות הרומנית והוא יהפוך את שם הכינוי קרוחמלניצאנו לשם דבר. לכן נקרא לו בהמשך המאמר "קרוח".
קרוח למד בגאלאצי יסודי ותיכון ואף התחיל ללמוד הנדסת בניין במכון הפוליטכני של גאלאצי עד שבגלל החקיקה האנטישמית נאלץ להפסיק. אחרי אוגוסט 1944 קרוח המשיך את לימודיו בפוליטכניקה של בוקרשט והוסמך כמהנדס בניין, מקצוע שבו לא יעסוק לעולם.
בשנים 1947 עד 1951 קרוח היה עורך בכתב העת Contemporanul. בתקופה הזאת משלם מס שפתיים לשלטון ומאשים בעוינות כלפי המציאות הסוציאליסטית את האוונגרד הרומני בכלל ואת האומנים היהודים ויקטור בראונר ,גארסים לוקה וזיאק הרולד בפרט. אבל מאידך דואג לקדם את הסופרים והיוצרים הצעירים מרין פראדה (Marin Preda), פטרו דומיטריו (Petru Dumitriu) ונינה קסיאן וגם דואג להחזיר לתודעה ולגדולה המגיע להם את הוותיקים טודור ארגאזי (Tudor Arghezi) ולוציאן בלאגה (Lucian Blaga) .
בהמשך שנות ה-50 קרוח עובד בהוצאה לאור וכעורך ופובליציסט בכתבי העת הסיפרותים "החיים הרומניים" (Viaţa Românească) ו-"העיתון הספרותי" (Gazeta literară) . מ-1963 עד 1966 קרוח תיפקד כסגן עורך ראשי של שני כתבי העת הללו. אבל את העבודה שאליה שאף קיבל בשנת 1966 כאשר מונה לפרופסור בפקולטה לסיפרות באוניברסיטת בוקרשט. בתפקיד זה יתמיד עד גיל 70 בשנת 1991 .
במקביל קרוח כותב ומפרסם ב-1967 את יצירת חייו "ההיסטוריה של הספרות הרומנית בין שתי מלחמות העולם". עבודה מונומטלית זאת, בשלושה כרכים, מעמידה אותו במרום הצמרת של ההיסטוריונים והמבקרים של הספרות הרומנית. בשנות ה-80 קרוח מנהל את מועדון הספרות "Junimea" בו נשמעות כבכורה יצירות של סופרים צעירים, כגון Mircea Cărtărescu, Ioan Mihai Cochinescu, Nicolae Iliescu, Mircea Nedelciu, Sorin Preda אשר רובם נאסרו לפרסום ע"י הצנזורה הקומוניסטית ופורסמו רק החל מ-1990 .
בשנות ה-80 קרוח מפרסם, במפתיע כמעט, שני ספרי מדע בידיוני שהם בעצם אוספים של סיפורים קצרים פרי עטו. הספר הראשון "סיפורים בלתי שגרתיים" זכה ב-1980 בפרס איחוד הסופרים הרומנים.
קרוח נשא לאישה את רות נכדתו של אושיה של התרבות הרומנית גם ממוצא יהודי הד"ר הימן טיקטין (Heimann Tiktin) שהיה בין מקימי הפילולוגיה הרומנית.
ב-1992 היגר קרוח לגרמניה, יחד עם רעייתו רות. בגרמניה לימד תקופה קצרה בפקולטה לשפות רומיות באוניברסיטת מינכן והמשיך לכתוב ברומנית על הספרות הרומנית. בשנת 2000 כאשר הוא נמצא בגירוש עצמי בברלין מויסה כהן שחתם כל חייו עם השם אוביד ס. קרוחמלניצאנו הולך לעולמו בגיל 78 . במאמר מוסגר, פרי דמיוני הפרוע, אני חייב לציין שהסוף הזה דומה מאוד לסופו של יון לוקה קאראגאלה שהתרחש 88 שנים קודם לכן גם בברלין וגם בגירוש עצמי, עם כל ההבדלים הנדרשים.
