מורשת יהודית ברומניה 25.06.2023
ביאטה פרדנוב שחקנית תיאטרון וקולנוע ומורה למשחק יהודיה-רומניה חלק שני
Marian Marom (מריאן מרום), 28.06.2023, 09:19
ביאטה פרדנוב נישאה לרופא היהודי יוליו גלרטר שכיהן כפרופסור לתולדות הרפואה בבית הספר לרפואה ורוקחות בבוקרשט. יוליו גלרטר היה בנו של הרופא והמנהיג הסוציאל-דמוקרטי לאון גלרטר. הזוג ביאטה פרדנוב ויוליו גלרטר הביא לעולם צאצא אחד בלבד הבן, פטרו גלרטר.
החל משנת 1940 בעקבות "חוקי הגזע" שהונהגו ברומניה נגד היהודים לפי דגם חוקי נירנברג מגרמניה הנאצית, סולקה ביאטה פרדנוב מכל התיאטראות ומוסדות החינוך ציבוריים הרומניים. בשנים 1941–1944 התאפשר לה לשחק וללמד אך ורק במסגרות שנועדו ליהודים בלבד. ביאטה פרדנוב שיחקה בתיאטרון היהודי באראשאום בבוקרשט שבו היהודים יכלו לשחק רק ברומנית ובמחזות מאת מחברים יהודים בלבד. בהתאם למדיניות ה”גזע” שאומצה על ידי שלטונות רומניה בשלהי מלכותו של המלך קרול השני, שרי החינוך והתרבות של המדינה, ראדו בודישטיאנו וטראיאן בראיליאנו החליטו מספטמבר 1940, על איסור כולל של העסקת אמנים, זמרים, שחקנים, מוזיקאים מבצעים ומנצחים יהודים במוסדות אמנות רומניים. כמו כן, על הרומנים נאסר להופיע במוסדות יהודים.
בנסיבות אלה הותר ליהודים ליצור בבוקרשט מין “גטו תרבותי”. האמנים היהודים התאגדו ובעזרת קהילת יהדות בוקרשט העננפה, הקימו את התיאטרון היהודי באראשאום ברובע היהודי הגדול, וקרשטי (Văcăreşti), שבבוקרשט. הקמת התיאטרון נועדה להעסקת האמנים היהודים שנשארו ללא פרנסה וגם להעלאת המורל של האוכלוסייה היהודית לאחר אירועי מרד הליגיונרים ופרעות בוקרשט. התיאטרון החל לפעול בראשון למרץ 1941 חמישה שבועות בלבד לאחר אירועי הפוגרום. רפרטואר התיאטרון היהודי היה חייב לכלול אך ורק יצירות של מחברים יהודים. הצגת מחזות מאת מחברים רומנים הייתה אסורה. מייסדי התיאטרון היו: אלכסנדרו מריוס, וילי רוניה, מריה סנדו, ביאטה פרדנוב ואלכסנדרו פינצי. הניהול האמנותי היה בידי הסופר, פליקס אדרקה, והשחקנית לני קאלר.
בין הפעילים בתיאטרון נמנו גם הבמאי, מוני גלרטר, הסופר מיכאיל סבסטיאן, המלחינים חיים שוורצמן ואדוארד לינדנברג והציירים מרצל ינקו ומקסימיליאן הרמן מקסי. בין המוזיקאים שתרמו לפעילות התיאטרון ניתן לציין גם את אדמונד דדה, הנרי מליניאנו שעבד גם כמנצח, אלי רומן, סרג’יו נטרא, אגניה בוגוסלבה, דורל ליביאנו ואחרים.
בתיאטרון זה הוצגו גם הצגות לילדים שבוימו על ידי ליקה גרינברג. במהלך השנים 1941-1943 הוצגו בשני אולמות התיאטרון כ — 1,000 הצגות ביניהן 30 מחזות תיאטרון. את ההצגות ראו בשנים אלה יותר מ-400,000 צופים, שגדשו את האולמות כמעט בכל ערב ושלוש פעמים בשבוע גם בהצגות מוקדמות. בין הצופים היו גם אינטלקטואלים רומנים רבים.
בשנת1945 ביאטה פרדנוב חזרה לתיאטרון COMEDIA, ולאחר מכן לתיאטרון "מריה פילוטי". יחד עם גברת בולנדרה וזול קזבן, היא לקחה חלק בהקמת התיאטרון העירוני והרי לכם ציטוט מדבריה של ביאטה פרדנוב בנושא:
"בשנת 1946 נקראתי למחלקה לאמנות ותרבות ונאמר לי שיש צורך להקים תיאטרון עירוני שיקדם רפרטואר לא מסחרי וסגנון עבודה חדש. הניהול היה אמור להינתן לי לסופר ראדו בוראנו ולזול קזבן. חשבתי שהמשימה חשובה מאוד ושרק אדם בעל יוקרה מקצועית גדולה יכול לעמוד בראש תיאטרון כזה. רק גברת בולנדרה הייתה מתאימה. אחרי שכנועים היא הסכימה, וב-17 ליוני 1947 נחנך התיאטרון החדש בשם התיאטרון המוניציפלי.
סוף ציטוט.
עד כאן החלק השני על השחקנית ביאטה פרדנוב
.
