מורשת יהודית ברומניה 23.04.2023
יוסף ברוצ'ינר פובליציסט והיסטוריון יהודי רומני – חלק שני ואחרון
Marian Marom (מריאן מרום), 25.04.2023, 13:12
יוסף ברוצינר תמך גם בציונות הפילנתרופית המעשית בשלב המוקדם שלה. יוסף ברוצינר הציע טיוטת חוק להקמת מושבה חקלאית ציונית בארץ ישראל המיועדת לחברי איגוד האחווה של ציון", מושבה שלא הוקמה, מכיוון שהארגון המקומי בגאלאצי שהבטיח סכום של 10,000 פרנק נמנע לחלוטין משיתוף פעולה עם הוועד המרכזי של אגודת "ישוב ארץ ישראל" מאותה עיר. בשנת 1888 היה יוסף ברוצינר מנוי על "השנתון לישראליטים", בעריכתו של מוזס שוורצפלד, שנתון תרבותי, היסטורי, ספרותי התומך במאבק לאמנציפציה והתבוללות מתונה.
במרץ 1889 הוקם ארגון "בני ברית" בגאלאצי ויוסף ברוצינר נבחר לנשיא של הארגון. באותה שנה הוא נבחר לחבר כבוד של חברת "מימונידס". ב-1892 מופיע היבט חדש בפעילותו של יוסף ברוצינר. את רעיונותיו הוא מביא לידי ביטוי בחוברת שהוא מפרסם בגאלאצי שהתייחסה לארגון מחדש של חיי הקהילה היהודית הן בעירו והן במדינה כולה. שם החוברת היה שאלת האפיטרופיה של ישובי רומניה הפילנתרופיים הישראליטים.
בחוברת זאת יוסף ברוצינר מציע הצעות ארגוניות, ונותן כדוגמה את מערכת חיי הקהילה היהודית באוסטריה. לחוברת צורפה עתירה לממשלת רומניה, שהתייחסה למוסדות פילנתרופיים יהודיים, בתי חולים ובתי ספר, שאינם קשורים לענייני פולחן דתי.
מוסדות פולחן דתי היו אמורים להתארגן בנפרד. בתקנון שהוצע עי יוסף ברוצינר הוזכרה הבקשה להקמתם מחדש של האפיטרופיות היהודיות, שלמעשה חדלה להתקיים בעקבות החלטת הממשלה מ-1862. ההנהגות של האפיטרופיות שהוקמו מחדש היו אמורות להיות תחת שליטת משרד הפנים הרומני, בתור מה שמכונה "קהילות חלקיות" שיחזיקו מאוחר יותר במוסדות פילנתרופיים, ינהלו נושאי חינוך וישלטו בבתי קברות וממלאות את תפקיד "חברה קאדישא" ומקבלות את הכספים שלה.
יוסף ברוצינר ביקש להשיג את הסכמת הממשלת רומניה להצעתו, והתחייב בתמורה לעצור את עלייתם של יהודים ממדינות אחרות לרומניה. הוא גם הציע לכל הקהילות היהודיות לשלם 5% מהכנסת המוסדות היהודיים למשרד הפנים הרומני כמיסים אירגוניים. כך הייתה לממשלה הזכות להתערב בעניינים פנימיים אחרים של הקהילות, כמו קביעת גובה המס על הבשר הכשר. האפיטרופיה הייתה אמורה להפוך לבעלים של כל רכוש הקהילה, מיטלטלין ומקרקעין. הזכות להיבחר לאפיטרופיה הייתה ניתנת רק ליהודים שחיו ברומניה עשר שנים לפחות. המזכיר של כל אפיטרופיה היה אמור להתמנות רק בהסכמת הממשלה. ב-1893 ביקש ראש ממשלת רומניה לאסקר קטארגיו מיוסף ברוצינר להכין תוכנית של חוקה עבור הקהילות היהודיות. הוחלט להגיש את הפרויקט הזה לקונגרס הקהילות ע"מ שהתקבל ולאחר מכן להציג אותו בפרלמנט.
הפרויקט לא התקדם וב-26 לינואר 1897 התפטר נשיא הקהילה יוסף ברוצינר מתפקידו. הקהילה עוברת תקופה קשה. יוסף גולדברג הופך לנשיא הוועדה האפיטרופית. יוסף ברוצינר המשיך בפעילותו לאחר התפטרותו כנשיא. יוסף ברוצינר המשיך את הפרסום הפולמוסי לאמנציפציה של היהודים. בשנת 1901, הוא פרסם חוברת חדשה בשם "שאלת היהודים הארציים", כאשר הכוונה היא ליהודים שנולדו ברומניה.
בשנת 1906 יוסף ברוצינר קיבל סוף כל סוף את האזרחות הרומנית המיוחלת. בשנת 1908 ייסד יוסף ברוצינר את "חברת בני ישראל ילידי רומניה", שתכליתה הייתה המאבק למען האמנציפציה. יוסף ברוצינר פיתח נושא מלא בויכוחים היסטוריים. יוסף ברוצינר ביקש להוכיח את ה"קדמוניות" של היהודים ברומניה, והציג את היהודים הילידים כקהילה וותיקה מאוד.
יוסף ברוצינר הלך לעולמו בשנת 1918.
