מורשת יהודית ברומניה 18.06.2023
ביאטה פרדנוב שחקנית תיאטרון וקולנוע ומורה למשחק יהודיה-רומניה
Marian Marom (מריאן מרום), 21.06.2023, 09:39
ביאטה פרדנוב נולדה כביאטה פרידמןב-11 למאי 1913, בעיר צרנאוצי, באימפריה האוסטרו־הונגרית, בעצם בבוקובינה חלק של רומניה הגדולה. עיר הולדתה הפכה בשנת 1918 לאחר מלחמת העולם הראשונה לחלק רשמי ממלכות רומניה. אבא שלה למד וקיבל תואר דוקטור בווינה. לביאטה היו גם שלושה אחים.
כפי שאמרה בעצמה לימים בראיון עיתונאי ביאטה פרדנוב ואני מצטט:
בכיתות היסודיות לא הייתי תלמידה טובה במיוחד, במקום זה חלמתי, למדתי שירים, שיחקתי בתיאטרון. עד גיל 10, הפכתי די מפורסמת בעיר הולדתי. נראה לי שתמיד שיחקתי בתיאטרון! בבית הספר הקרוי על שם הפדגוג המפורסם קומניוס, הייתה שעה אחת בשבתות שהוקדשה לאומנות הבמא, ורוב הזמן אני הקטנה הטלתי מונופול מוחלט על השעה הזאת. היו לי נמשים, הרבה נמשים, עיניים אפורות ירוקות, שיער בלונדיני, כמעט לבן. באותה תקופה היו מספר בתי תרבות עם רמה אמנותית גבוהה, וגם אני שיחקתי שם. כאשר הועלה המחזה "היפהפייה הנרדמת", רציתי את התפקיד הראשי, אבל לא היה לי המראה המתאים וקיבלתי את תפקיד ילד המטבח ואת המשימה ללמד לשחק את הילדה היפה שנבחרה לתפקיד הראשי, אבל נשארתי עם החרטה שאני לא במרכז תשומת הלב. אבל עלה לי רעיון: ביום הבכורה הבאתי מהבית קערה עם הרבה קצף ביצים, שמתי אותה בצורת עוגה בקרטון וכשעברתי על הבמה התחלתי ללקק בתאווה כך שהקצף כיסה את פניי. וכך זכיתי למחיאות כפיים משלי!
הייתי מאוד יצירתית ומאוד נועזת כשהייתי קטנה. עם הגיל, זה נכון, איבדתי את האומץ. אבל תן לי לספר איך נסעתי לווינה. קראתי בעיתון נוער שהיה זמין בקביעות בביתנו כי אמור להתקיים קונגרס של כל הצעירים בעלי אוריינטציה סוציאליסטית בווינה. יחד עם עוד חברים החלטנו ללכת גם אנחנו, קיבלנו את האישור והנה אני רק בת 16 עם התרמיל על הגב, בדרכי לעיר שהייתה אז מרכז תרבותי עולמי. ניצלתי את הטיול הזה, אזרתי עומץ והלכתי לדויטשה פולקסתיאטר, שם נבחנתי וקיבלתי מעין תעודה שהוכיחה את כישרוני והכילה גם את ההמלצה ללמוד באקדמיה לאמנויות. בחזרה הביתה, התייעצתי עם אחי הגדול, הכנתי מונולוג מתוך "המשוגע והמוות" מאת הוגו פון הופמנשטאל ובספטמבר הופעתי למבחן הקבלה. נשים צעירות אלגנטיות, דיוות אמיתיות, התחרו בי. הנעליים שלי לא בדיוק חדשות, אספתי כסף לרכבת… כשגיליתי שנכנסתי, לא האמנתי.
סוף ציטוט.
וכך בשנים 1933-1929 ביאטה פרדנוב למדה באקדמיה למוזיקה ואמנות הדרמה בווינה. אבל זה לא היה פשוט כיוון ששמעו עוד ציטוט מאותו ראיון עיתונאי :
לאחר שנה אחת בלבד, מחוסרת כסף, נאלצתי להפסיק את הלימודים. בלב עצוב הוריי הודיעו לי שאני חייבת לחזור הביתה. הייתי נחושה לא לוותר. והתחלתי לחפש דרך קיום, אפשרות לפרנס את עצמי. לאחר ניסיונות רבים כושלים, חבר פסיכולוג המליץ עליי כמטפלת למשפחה עם שני בנים קטנים. לקחתי את העבודה, בתנאי שלא יהיו לי ימי ראשון חופש כמקובל, אלא שני בקרים, שלישי וחמישי, בהם היה לי השעור לאומנות הבמא. את שאר המקצועות למדתי לבד, בהסכמת המורים, אשר בהבנה העמידו לרשותי קורסים וחומרים נחוצים אחרים. במקביל, שיחקתי גם בתיאטרון אוונגרד. בשנת 1933 השגתי את תעודת הבוגר שלי.
סוף ציטוט.
בשובה לרומניה היא שינתה את שמה המשפחתי מפרידמן לפרדנוב. ביאטה פרדנוב שחקה בלהקת התיאטרון בולנדרה-מקסימיליאן-סטורין בבוקרשט. הופעת הבכורה שלה בתפקיד ראשי התרחשה בשנת 1934 במחזה "עולם של מלון" מאת ויקי באום עם טוני בולנדרה המפורסם כפרטנר לבמא.
עד כאן החלק הראשון על השחקנית ביאטה פרדנוב.
