מורשת יהודית ברומניה 12.11.2023
תיאודור לבנשטיין-לביא היסטוריון, עיתונאי, מורה ופעיל ציוני יהודי רומני
Marian Marom (מריאן מרום), 14.11.2023, 18:28
תיאודור לבנשטיין נולד בעיר טורנו סוורין במחוז Mehedinți בשנת 1905. את שמו הפרטי, תיאודור, קיבל לזכרו של הרצל. אחרי לימודי תיכון בעיר הולדתו, למד פסיכולוגיה וסיים דוקטורט בחינוך בפקולטה לספרות ופילוסופיה של אוניברסיטת בוקרשט. את עבודת הדוקטורט בתחום הפסיכו-פדגוגיה סיים בהדרכתו של פרופ גורגה ג. אנטונסקו.
בין שתי מלחמות העולם היה תיאודור לבנשטיין פעיל בעיתונות היהודית ובעיתונות הספרותית ברומניה וכתב גם בשמות עט כמו "ליביו תיאודורו" או "בנימין לוי". את תחילת הקריירה העיתונאית בתקשורת היהודית עשה בשנת 1920 בעיתון "Mântuirea" (הגאולה). אחר כך עד שנת 1939 כתב והיה לעורך ראשי בעיתון "השמונאה" (Hasmonaea), ביטאון של הנוער הציוני הרומני.
תיאודור לבנשטיין היה פעיל בכתבי-העת ספרותיים ""Adam" ("אדם"), "Știri literare" ("חדשות ספרותיות"), "Vremea" ("הזמן"), "Cuvântul liber" ("המילה החופשית") וגם ב- "Ecoul evreiesc (ההד היהודי). בשנים1929-1927 היה העורך הראשי של כתב העת Știri din lumea evreiască (חדשות מן העולם היהודי). פרסם מאמרי בקורת ספרותית, מסות על אסתטיקה ומאמרים פוליטיים. תיאודור לבנשטיין עבד גם כמנהל בית ספר יהודי בבוטושאני ואחר כך, עד שנת 1940 כיהן כמנהל בית הספר היהודי "לוקה מויסה" בפלוישטי. תיאודור לבנשטיין למד קורס של הרב יעקב נימירובר רבה הראשי של רומניה על ההיסטוריה של עם ישראל וסמינר של הרב חיים ברזיס על המתודולוגיה של חקר תולדות היהודות. תיאודור לבנשטיין ניהל את מחלקת התרבות של ההסתדרות הציונית ברומניה ונחשב לתאורטיקן של התנועה.
בגלל החרפת האווירה העוינת כלפי היהודים בפלוישטי עברו משפחתו, ואחר כך הוא עצמו, לגור בבוקרשט. גם בבוקרשט ניהל, לתקופה קצרה, בית ספר של הקהילה היהודית. בשנת 1934 פרסם תיאודור לבנשטיין ספר בשם "תולדות הציונות" בשפה הרומנית, ספר שפורסם שוב בשנת 1945. כמו כן פרסם את הקובץ "ישראל בעמים: תרומת היהודים בכל תחומי הפעילות" בשנת 1939 וכתב מונוגרפיה על תאודור הרצל, שפורסמה ב-1945. בשנים 1948-1944 תיאודור לבנשטיין ערך את כתב העת "Viața evreiască (החיים היהודים).
בימי הדיקטטורה הפשיסטית-צבאית ברומניה לימד תיאודור לבנשטיין היסטוריה יהודית במכללת אוֹנסקו (Onescu) שאולתרה עי היהודים בבוקרשט כמוסד אקדמי יהודי אחרי שנאסרה גישתם של היהודים למוסדות ההשכלה הגבוהה ברומניה.
ד"ר לבנשטיין נעצר בתחילת שנות החמישים בגלל פעילות ציונית והוחזק במעצר ובבתי סוהר שונים בשנים 1950-1955. לאחר שחרורו עלה לישראל בשנת 1957 ועיברת את שם משפחתו ל"לביא". את התקופה בה נרדפו הציונים ברומניה תיאר בספר בשפה הרומנית "N-a fost pisica neagră" (לא בגלל החתול השחור) שהופיע בשנת 1968 בירושלים.
בישראל לביא לימד היסטוריה של עם ישראל ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1960 היה אחד מעדי התביעה במשפט אייכמן. לביא כתב מחקרים היסטוריים רבים, כחוקר של מוסד יד ושם. הוא הקים באוניברסיטה העברית מרכז לחקר ההיסטוריה של יהדות רומניה. בין ספריו שפרסם ביד ושם היה הספר "יהדות רומניה במאבק על הצלתה" (1965). אחרי פרישתו לגמלאות המשיך לעבוד בהתנדבות במרכז לחקר ההיסטוריה של יהדות רומניה.
בשנת 1983 ד"ר תיאודור לבנשטיין לביא הלך לעולמו בישראל בגיל 78. להנצחתו רחוב בירושלים נקרא על שמו וב-2012 פורסם ברומניה הספר "תיאודור לביא בהתכתבות" ובו 136 מכתבים מהארכיון של האוניברסיטה העברית בירושלים.
