מורשת יהודית ברומניה 09.08.2020 – ז'ול פרחים אמן פלסטי רומני-יהודי
מורשת יהודית ברומניה 09.08.2020 - ז'ול פרחים אמן פלסטי רומני-יהודי – המשך משבוע שעבר, פרק שני ואחרון.
Marian Marom (מריאן מרום), 08.08.2020, 22:54
אחרי 23 לאוגוסט 1944 ונפילת השלטון הפשיסטי של אנטונסקו, פויו חוזר לרומניה יחד עם הפמליה של הגולים האנטיפשיסטים הרומנים ממוסקבה. בהמשך פויו פרחים מצטרף ותומך בשלטון החדש ואף מתגייס לפרולטקולטורה ועוזב את סגנון הסוראליסטי שאיפיין אותו עד כה. בין השנים 1948 עד 1956 מכהן כפרופסור לעיצוב במה וגרפיקה בפקולטה לאומנות פלסטית בבוקרשט (INSTITUTUL DE ARTE PLASTICE).
פויו פרחים נושא לאישה את אגניה בוגוסלבה שחקנית תיאטרון וקולנוע וזמרת יהודיה-רומניה אשר הכיר לפני המלחמה. אגניה עברה את תקופת המלחמה בבוקרשט והייתה מועמדת לגירוש לטרנסניסטריה אבל הצליחו להציל אותה. לזוג אגניה ופויו נולד בן אך הנישואים לא מחזיקים מעמד. ב-1968 אגניה עולה לארץ ישראל, אבל על אגניה בוגוסלבה אדבר בעתיד ובפרק אחר של הסידרה.
בין השנים 1956 ו-1964 פויו פרחים נמצא בתפקיד עורך ראשי של כתב העת "Arta Plastică" (אומנות הפלסטית). במקביל יוצר גרפיקה ואיורים עבור ספרים ועוסק בעיצוב במה עבור התיאטרון, הכל על פי סדרי העולם של הסטליניזם וההנהגה הפרוסוביאטית של רומניה. בתחילת שנות ה-60 יחד עם עמית למקצוע בשםMac Constantinescu יוצר, פויו פרחים, עבודה מונומנטלית של פסיפס קרמי על חזית בית התרבות של מנגליה עיר שעל שפת ים השחור. העבודה הזאת מורכבת ממוטיבים תנכיים ומקבלת את השם התנכי "בראשית" , ברומנית העבודה נקראת GENEZA. פויו מקבל ביקורת, על הנושא ועל השם של העבודה, מהשלטון של אותם הימים הנוקשה, הקומוניסטי, והמתנגד לדת. כאן מתחילה ההידרדרות של היחסים הטובים בין פויו פרחים לבין המנהיגות הקומוניסטית של רומניה, הכוונה לגאורגה גאורגיו-דז (Gheorghe Gheorghiu-Dej).
בשנות ה-60 פויו מכיר בבוקרשט את מרינה ואנצי, חוקרת והסטוריונית של האומנות, אשר לימים הופכת לאישתו השניה.
בהחלפת המנהיג של רומניה הקומוניסטית שהתרחשה בשנת 1965 מתחילה תקופה חדשה בחיים של פויו פרחים שבה הוא מורשה לצאת ולהציג בחו"ל. הוא חוזר לצייר בסגנון הסוראליסטי ומציג תערוכות אישיות בירושלים ובפריז. ב-1969 מחליט להשתקע בפריז יחד עם אישתו השניה. מרינה ואנצי-פרחים שסיימה בינתיים דוקטורת בפריז, מתקבלת ומתחילה לעבוד כמרצה לאומנות באוניברסיטה היוקרתית סורבון.
מאז המעבר של פויו פרחים לפריז הוצגו עבודותיו בכ-40 תערוכות אישיות בצרפת ובעולם כולו, חוץ מזה פויו משתתף בהמון תערוכות קבוצתיות סביב הגלובוס בטוקיו, רומה, ונציה, בולוניה, מילנו, בזל, גנט ועוד. בפעילותו בצרפת, ציוריו ורישומיו של פויו פרחים שיקפו עולם של פנטזיה מכושפת, חלום, קסם, הומור ,עם השראה מטיולים באפריקה, ממיתוסים קלאסיים, מהאלפבית העברי ומהאלכימיה. עולם הדימוים של פויו פרחים עשיר ופתוח בצורה אוניברסלית. עולמו האומנותי מורכב מאיחודים פנטסטיים בין המכניקה לחי, בין הבשר לצומח, בין הבוטניקה לזואולוגיה, ומנופים של אשליה .
החל מ-1990 במעבר לדמוקרטיה פויו פרחים מוצג שוב, לאחר תקופת חרם של 22 שנים, גם במולדת שלו רומניה בתערוכות בנושא האוונגרד הרומני ולא רק.
במרץ 2008 בפריז הולך לעולמו בגיל 93 יוליש בלומנפלד זיול פויו פרחים ונקבר בבית העלמין פר לשז (Père-Lachaise). העבודות והציורים שלו הם חלק מהאוצר של מוזאון הלאומי לאומנות בבוקרשט, מוזאון האומנות בירושלים, המוזאונים לאומנות עכשוית בפריז וברומה ונמצאים בלא מעט אוספים פרטיים ברחבי העולם.
שש שנים לאחר פטירתו ולרגל מאה שנה ללידתו של פויו פרחים ולזכרו, בנובמבר 2014, הקונסוליה הכללית הרומנית בסטרסבורג אירגנה תערוכה בשם "Perahim, La Parade Sauvage" במוזאון לאומנות מודרנית בסטרסבורג.