מורשת יהודית ברומניה 08.11.2020 – הנריק שטפאן שטרייטמן
הנריק שטפאן שטרייטמן עיתונאי, מוציא לאור, מתרגם ופוליטיקאי רומני-יהודי
Marian Marom (מריאן מרום), 08.11.2020, 16:00
הנריק שטפאן שטרייטמן (Henric Ștefan Ștreitman) נולד ב-1873 במשפחה יהודית בעיר פיאטרה נאמץ (Piatra Neamț) . בלימודים בתיכון נחשף לרעיונות הסוציאליזם. בגיל 16 יחד עם סוציאליסטים אחרים פרסם בעיתון "בית ספר חדש" (Școala Nouă) של מבקר הספרות גרבט איבריליאנו (Garabet Ibrăileanu), מאמרים בתחום הסוציולוגיה והמדעים.
אחרי סיום התיכון נסע ללימודים באוניברסיטאות גטינגן, ציריך, ברלין ושטוטגרט. מהלימודים בחו"ל המשיך לשלוח מאמרים לעיתון של איבריליאנו . בגרמניה הכיר רומנים בעלי דעות פוליטיות מגוונות, כמו ברבו ברנישטיאנו (Barbu Brănișteanu), סימיון מהדינץ (Simion Mehedinți) ועוד. שטרייטמן סיים את לימודיו האקדמיים כבעל תואר דוקטור בכימיה פיזיקלית.
בחזרה לרומניה עבודתו העיתונאית מתרחבת ומשתתף במגזין הסוציאליסטי "העבודה" (Munca). אחת מהקולגות בעיתונות רחל ורמונט, קרובת משפחתו של הצייר הרומני-יהודי ניקולאה ורמונט, הופכת לרעיתו. בני הזוג עבדו יחד ותרגמו את ספרו של מקס נורדאו "הניוון" ואת ספרו של אוגוסט בבל "האישה".
שטרייטמן נודע ככותב בעל כישרון שהשפיע על העיתונות הרומנית בגישתו המעודנת ומרושעת, אירונית וסלחנית בעת ובאונה אחת. בשנת 1903 כמחווה נדירה כלפי יהודי בשנים שלפני התיקון בחוקה מ-1920 , בהצבעה מיוחדת בסנאט הרומני הוענקה לשטרייטמן האזרחות הרומנית. ב-1904 התקבל שטרייטמן ב"חברה הרומנית לספרות ולאמנויות", איגוד מקצועי שנועד לאחד תחת חסותו את כל הכותבים ברומנית, כולל היהודים.
באותה תקופה הקים שטרייטמן בבוקרשט עיתון בשם "הצופה" (Observatorul) ובהמשך ייסד יומון חדש בשם "ההווה" (Prezentul) וב-1908 את השבועון "מלים חופשיות" (Cuvinte Libere). עיתונו Prezentul נקלע לפולמוס עם המגזין הסאטירי "Furnica" שלעג לנטייתו של שטרייטמן לסנזציה. המשורר ויקטור איפטימיו (Victor Eftimiu) היה שותף של שטרייטמן בעבודה בעיתון ולדבריו העבודה בעיתון התנהלה בתנאים דלים למדי, בחדר בלתי מחומם ושטרייטמן לעתים תכופות לא יכל לשלם את המשכורות לעובדיו. במרץ 1910 עוקל רכושו של שטרייטמן בצו של בית משפט והוא חויב לשלם את חובו ללווה בשם גולדמברג. כיוון שהעיתונים שלו לא החזיקו מעמד זמן רב שטרייטמן נאלץ לחזור לפעילותו העיתונאית השגרתית והתמנה לעורך הראשי של העיתון "העתיד" (Viitorul), שהיה הביטאון של המפלגה הליברלית הלאומית.
שטרייטמן שיתף פעולה באופן הדוק גם עם כתב העת "הלהבה " (Flacăra) ולמרות שעדיין היה לו מוניטין של איש שמאל התקרב באותן השנים גם לפוליטיקאים מן הימין והתיידד עם דוקה (I. Ghe. Duca) ועם קונסטנטין ארגטויאנו (Constantin Argetoianu). במקביל שטרייטמן עבד גם כמתרגם בהוצאה לאור "הספריה לומן" (Biblioteca Lumen).
בשנים 1916 עד 1918 זמן כיבוש דרום רומניה על ידי הצבא הגרמני שטרייטמן נשאר בבוקרשט ונעצר על ידי הצבא הכובש והוחזק במעצר במנזר טיסמאנה. אחרי שביתת הנשק חזר לבוקרשט והיה מנהל עורך של העיתון "התחייה " (Renașterea) שדגל בפיוס עם הגרמנים. המשורר אלכסנדרו מצדונסקי, שהיה גם גרמנופיל בעצמו, בירך על הגעתו של שטרייטמן לעיתון כאשר הוא הגדיר אותו כ"אחד העיתונאים הרומנים המבריקים ביותר, אדם בעל ידע תרבותי רב ומבורך בכישרון גדול".
אחרי סיום מלחמת העולם הראשונה חזר שטרייטמן למרכז זירת התרבות ברומניה. נודע כבעל ספרייה וסלון אמנות בשם העברי "הספר" ,שהתמקם בווילה בסגנון ונציאני בבוקרשט. בינואר 1919 בלט בפעילותו כאחד ממייסדי איגוד העיתונאים המקצועיים ברומניה UZP. בגיל 44 כחבר הוותיק ביותר של האיגוד הזה נבחר פה אחד כיושב ראש לפי המלצתו של פמפיל שייקארו הימני. אחרי מהפכת אוקטובר התאכזב שטרייטמן מהסוציאליזם והפך לאנטיבולשביקי. תמך בעוז במפלגה הלאומית ליברלית בלי להתפקד לשורותיה. לפני שנת הבחירות 1920 הצטרף למפלגת העם, במסגרתה מצא את עצמו לצד המשורר אוקטביאן גוגה, שנודע כלאומן ואנטישמי קיצוני. שטרייטמן הפך למעריץ נלהב של הגנרל אלכסנדרו אוורסקו, מנהיג מפלגת העם, שבעיניו היה דמות "קרת רוח ובלתי משוחדת, שנבחרה ליישם תוכנית מדינית של שגשוג וסדר".באותה תקופה שטרייטמן גם כתב מאמרים בעיתון "התיקון " (Îndreptarea) שהיה השופר של מפלגת העם.
עד כאן בשלב זה על הנריק שטרייטמן.
