מורשת יהודית ברומניה 08.10.2023
יוסיף ברמן צלם עיתונות רומני יהודי
Marian Marom (מריאן מרום), 12.10.2023, 12:04
יוסיף ברמן נולד ב-17 לינואר 1890, בבורדוזני, מחוז בוטושאני, כיום מחוז סוצאבה. אביו היה יהודי שהתאזרח בעקבות השתתפותו במלחמת העצמאות של רומניה ב-1877 יחד עם אחיו. אחיו של האב מסר את חייו למען הרומניה, ואביו היה גיבור מלחמה. על גבורתו, המלך קרול הראשון העניק לו אזרחות רומנית, בנוסף לעיטורים. מאוחר יותר, בתו של יוסיף ברמן, לואיזה סיפרה שכולם בבית סברו שסבא שלהם נהיה אציל. בעקבות ההשתתפות במלחמה דוד ברמן אביו של יוסיף קיבל אזרחות רומנית ובעלות על חלקת אדמה ליד סוצאבה. דיוקן גדול של הסבא, עמוס בעיטורים, התנשא על קיר ביתם. לואיזה שמרה, עד סוף חייה, את התצלום הזה.
יוסיף ברמן למד בתיכון בסוצאבה, ומגיל 16 אמר למשפחתו שהוא רוצה ללמוד צילום. כבר הייתה לו תרבות מרשימה ודיבר צרפתית וגרמנית שוטפת, אבל זה לא סיפק אותו. אביו, שהיה איש עמיד, לא היה מרוצה מחלומותיו של בנו. הוא רצה שימשיך את לימודיו ותיהיה לו קריירה, כמו לאחיו הגדול, בנימין, שהיה עורך דין.
מגיל צעיר החל יוסיף ברמן להתעניין בצילום, ובילדותו בילה בחברת הצלמים הנודדים של סוצאבה וצרנאוצי. ב-1911 יוסיף ברמן השתתף בתחרות לתפקיד צלם בבוקרשט, שאורגנה על ידי Papamihailopol, הבעלים של המגזין "Gazeta ilustrată" .
ב-1916 נכנסה רומניה למלחמת העולם הראשונה, ולאחר שרשרת תבוסות טרגית נסוגה הממשלה והחצר המלכותית ליאשי. הצבא הרומני נערך להתנגדות שהביאה את הנצחון והתהילה בסוף המלחמה. ברמן הוא צלם עיתונות בחזית, אבל הוא מצלם גם ביאשי. הוא מצלם את המלכה מריה דואגת לפצועים, בלתי נכנעת, עדינה ומלאה בחמלה. ואז נולדה הידידות ביניהם, מה שגרם למלכה לזהות אותו שנים אחר כך, בבלצק, כאילו התראו אתמול.
ברמן, שהמשיך כצלם של הצבא הרומני במהלך מלחמת העולם הראשונה, נתפס באודסה על ידי המהפכה הבולשביקית. הוא הגיע עם הגדוד צבא רומני לאודסה. בלחץ אירועים וקרבות הכאוטיים , הגדוד מתפרק וברמן הולך לאיבוד מהחיילים שאיתם הגיע. הרוח ההרפתקנית שלו דוחפת אותו הלאה. עם המצלמה הענקית שלו על הכתף ותיק הכבד המלא מארזי קלישאות הזכוכית בידו, הוא שועט קדימה, בצמא בלתי ניתן לשליטה לצלם הכל. הוא ממשיך את הדרך ברוסיה, במרכז החם של האירועים. בזה אחר זה, גם החיילים הלבנים וגם החיילים האדומים עוצרים אותו ושוברים את הקלישאות הזכוכית שלו.
יוסיף ברמן נודד לאורך חוף הים השחור. כך הוא הגיע לנובורוזיסק, עיירה קטנה למרגלות הקווקז, שהאירה את גורלו. שם התאהב בטירוף ולכל החיים , בבתו של סוחר יהודי של פרוות. הוא ראה אותה ליד החלון, בשקיעה. השמש האירה את שערה הבלונדיני. ראיסה הייתה בת 20 עם עיניים כחולות ויופי תהומי.
יוסיף ברמן התחתן בנובורוזיסק עם ראיסה ונשאר במקום כשנתיים. הזוג הביא לעולם בתקופה הזאת את הבת הראשונה לואיזה. בגלל המהפכה הבולשביקית והחוקים נגד אזרחים זרים יוסיף ברמן נאלץ לנדוד שוב הפעם עם אישתו ראיסה והבת הראשונה ולהתיישב בקונסטנטינופול בשנים 1920-1923. בקונסטנטינופול ברמן לא מבזבז זמן. הוא מתחיל לצלם תמונות בקצב קבוע. הוא שולח אותם לבוקרשט, וגם לאמריקה, ל"ניו יורק טיימס". המגזינים הטובים ברומניה, כמו "Realitatea Ilustrata" או "România Ilustrata", השתמשו בעיקר בתמונות מחו"ל. ברמן פתאום מתחיל לתת תמונות טובות כמו התמונות המערביות ונהיה מפורסם כצלם כוכב.
עד כאן החלק הראשון בתולדות צלם העיתונות יוסיף ברמן.
