מורשת יהודית ברומניה 05.12.2021 – יצחק ארצי
יצחק ארצי פעיל ציוני רומני יהודי
Marian Marom (מריאן מרום), 05.12.2021, 18:16
יצחק ארצי נולד ב-14 לנובמבר 1920 בעיר סירט (Siret) בבוקובינה ברומניה. הוא נולד בשם יצחק הרציג (Hertzig Yitzhak) למשפחה יהודית חסידית. אמו הייתה פאני כ"ץ ואביו גבריאל הרציג. בילדותו סבו אברהם כ"ץ שהיה חסיד ויזניץ חינך אותו והוא למד את השפה הגרמנית מגיל צעיר. יצחק או איציו למד בהמשך בבית ספר בסירט ובבית ספר תיכוני בצירנאוצי (Cernăuţi) עיר שהייתה אז בשליטה רומנית והיום היא חלק מאוקראינה. איציו הורחק מהתיכון כתוצאה של החוקים האנטישמיים ברומניה והמשיך את לימודיו בתיכון היהודי בבוקרשט.
בזמן הלימודים בצירנאוצי איציו הכיר את מרגלית (מימי) ליקוורניק יהודיה רומניה מסוציאבה אשר לימים תהיה לרעייתו. בגיל צעיר מאוד הצטרף איציו לתנועת "הנוער הציוני" ונמנה עם פעיליה הבולטים, היה מראשי התנועה ברומניה וחבר ההנהגה הראשית שלה. בזמן מלחמת העולם השנייה, איציו היה מראשי המחתרת הציונית-חלוצית ברומניה, ועסק בהצלת ילדים ממחנות בטרנסניסטריה, שם רוכזו יהודי בסרביה, בוקובינה וצפון מולדובה שגורשו ע"י השלטונות הרומניים בשנים 1941-1942.
בספר אוטוביוגרפי תיאר איציו ארצי כיצד נשלח לטרנסניסטריה במסגרת המחתרת ואני מצטט:
"בראשית דצמבר 1943 ישבתי בבית הכנסת בבוקרשט בערב ספרותי. לפני האירוע ניגש אליי מאוריציו בלומנטל ושאל תנחש איזו ידיעה חשובה יש לי בשבילך. על פניו ארשת מסתורין ואולם כשהודיע לי שאני נוסע לטרנסניסטריה נשארתי פעור פה. הוא חשף בפניי את התוכנית החשאית להוציא מבתי יתומים בטרנסניסטריה כחמשת-אלפים יתומים יהודים. בינואר 1944 יצאנו לדרך. הנסיעה מבוקרשט אל גבול טרנסניסטריה נמשכה שעות. עברנו בשער הכניסה של גטו מוגילוב. בכל מקום עמדו אנשים מזוקנים, מלוכלכים, עטופים בסמרטוטים משקים ומשמיכות בלויות. הם נעצו בנו עיניים והתלחשו. עברתי מבית לבית ודיברתי על לב ההורים. הוויכוח עם ההורים לא היה קל. באווירת הייאוש והחרדה מפני הנסיגה הצפויה של הגרמנים, ניסיתי לשכנע כי זו ההזדמנות היחידה להציל את הילדים אם חס וחלילה יתרחש הרע מכל, לפחות תצילו את הילדים ממוות טענתי בפני ההורים.
בשנים 1944 עד 1946, איציו היה פעיל בתנועה של הברחת יהודי רומניה לארץ ישראל. הוא יחד עם מימי שאותה פגש שוב כניצולת אושוויץ עלו לישראל בשנת 1946 באניית המעפילים "כנסת ישראל". כשגורשו המעפילים לקפריסין ע"י שלטונות הבריטיים איציו ארצי המשיך לפעול גם במחנות המעצר בקפריסין. בהגיעו ארצה איציו ארצי נמנה עם גרעין חברי הנוער הציוני יוצאי רומניה שעלו לקרקע והקימו קיבוץ שהפך למושב שיתופי בשם "אלוני אבא". באותם ימים נישא למרגלית-מימי ובאלוני אבא נולדו שני ילדיהם, שנהפכו לאמנים מפורסמים הזמר שלמה ארצי והסופרת נאוה ארצי סמל.
איציו ארצי למד משפטים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב, הוסמך כעורך דין ועסק בעיקר בפעילות ציבורית ופוליטית. הוא היה מזכ"ל המפלגה הליברלית העצמאית. בשנים 1966–1969 היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית וראש מחלקת עליית הנוער. לאחר מכן נרתם לפעילות בעיריית תל אביב וכיהן בשנים 1974–1983 כממלא-מקום ראש העיר ולאחר מכן כסגן ראש העיר. בשנים 1984–1988 כיהן כחבר הכנסת מטעם הליברלים העצמאיים שברשימת המערך ולאחר מכן עבר למפלגת השינוי. היה חבר בוועדות הכספים, הכלכלה, העלייה והקליטה וחוקה חוק ומשפט.
לאחר פרישתו מהכנסת, היה ארצי פעיל בארגונים לרווחת ניצולי שואה ולהנצחת שואת יהודי רומניה. היה ממייסדי מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, פעל בוועדה להחזרת הרכוש היהודי, וב-1994 היה ממקימי "הקרן לרווחת נפגעי השואה", שסיפקה לניצולי שואה נזקקים שירותי סיוע שגופי רווחה רגילים לא סיפקו. איציו ארצי היה גם בין מקימי א.מ.י.ר (הארגון המאוחד של יוצאי רומניה בישראל) ודאג ליחסים הידידותיים עם רומניה. בשנת 2000 אף זכה לתואר "יקיר העיר סירט".
איציו ארצי הלך לעולמו ב-17 לספטמבר 2003 בתל אביב והובא למנוחות בבית העלמין קריית שאול.
לאחר הפטירה בשנת 2008 נקרא רחוב על שמו בצפון תל אביב ובשנת 2021 זכה לאות המציל היהודי.
