מורשת יהודית ברומניה 03.10.2021
מורשת יהודית ברומניה 03.10.2021 - אלכסנדרו ז'אר סופר ומשורר יהודי רומני
Marian Marom (מריאן מרום), 02.10.2021, 23:22
אלכסנדרו זאר (Alexandru Jar ) נולד ב-21 לספטמבר 1911 ביאשי (Iași) בשם אלכסנדרו אברהם (Alexandru Avram) או ע"פ מקורות אחרים בשם סולומון יעקב (Solomon Iacob). על כל פנים הוא נולד במשפחה יהודית ביאשי. לא הצלחתי למצוא מידע על ילדותו והחינוכו. לקראת מאמר שכתבתי עבור הרובריקה הזאת על גולדה בנציק, מצאתי שהיא התחתנה בשנת 1928 עם צעיר יהודי מיאשי בשם סולומון יעקב. למען הסדר הטוב במאמר נוכחי זה אציין אותו בשם העט שבחר לעצמו אלכסנדרו זאר.
לאחר שהפכו לזוג אלכסנדרו זאר וגולדה בנציק עברו להתגורר בבוקרשט. שניהם היו לפעילים של המפלגה הקומוניסטית מרומניה שהייתה כבר מוכרזת כבלתי חוקית ע"י השלטונות. זאר, קומוניסט במחתרת, התחיל לפרסם את יצירותיו בכתבי העת של התקופה כבר בשנת 1930. בשל אמונתו הדוגמטית בדרך של השמאל זאר התנדב במלחמת האזרחים בספרד לצד ההרפובליקנים במסגרת הבריגדות הבינלאומיות. רבים מאנשי הבריגדות הבינלאומיות היו קומוניסטים שראו במלחמה חלק מהמאבק הקומוניסטי הבינלאומי. אחרים היו אנרכיסטים או מתנגדים לפשיזם. רבים מאנשי הבריגדות הבינלאומיות ותומכיהם הונעו על ידי האמונה שהצד הרפובליקאני בספרד נמצא בחזית הלחימה נגד הפשיזם הבינלאומי וכי השתתפותם במלחמה היא פעולה נגד הפשיזם.
זאר, עד סוף מלחמת האזרחים בספרד, היה בין המתאמים הלוגיסטיים של הבריגדות הבינלאומיות ונע בין צרפת לספרד. לאחר סיום המלחמה בתבוסה של כוחות השמאל , זאר חזר לפריז ופגש שם את אישתו גולדה בנציק וחיו להם מהיד לפה. זאר עבד בבית מלאכה שייצר מעילי גשם ואישתו עבדה כמוכרת בחנות בגדים. בשנת 1939 נולדה להם ילדה שכינו אותה דולורס, לכבוד דולורס איברורי (Dolores Ibarruri) גיבורת מלחמת האזרחים בספרד.
זמן קצר עבר ופרצה מלחמת העולם השניה. לאחר כיבושה של צרפת ע"י גרמניה הנאצית, בספטמבר 1941 זאר נכלא במחנה דראנסי (Drancy) שהיה מחנה ריכוז מצפון לפריז אשר הוקם עי הנאצים במטרה לשמש כתחנת מעבר בגירושם להשמדה של יהודי צרפת. מדראנסי זאר הצליח להימלט והצטרף לתנועת ההתנגדות לנצאים בצרפת הרזיסטאנס (Résistance). עבור המעורבות של אלכסנדרו זאר בקבוצת הפרטיזנים של המשורר הארמני מיסאק מנוקיאן (Missak Manouchian) לא מצאתי מספיק מידע. אבל ישנם עדויות שהוא היה חלק מהקבוצה יחד עם אשתו גולדה בנציק. כאשר הקבוצה נתפסה זאר לא היה בין העצורים להבדיל מאשתו שנפלה בידי הנאצים נידונה למוות בגרמניה וב-10 למאי 1944 בדיוק ביום הולדתה ה-32 נערף ראשה על גיליוטינה.
לאחר הפלתו של משטר אנטונסקו, זאר, יחד עם בתו דולורס, שב לרומניה והיה בין החברים הראשונים של איגוד הסופרים החדש. לאחר שחזר הביתה, פרסם גאר בהרחבה והפך לסופר חשוב, מוביל דעה שנתן את הטון לספרות הסטליניסטית. אלכסנדרו זאר פרסם שני ספרי שירה והיה מראשי זרם ה"פרולטקולטיזם" בשירה, אך לאחר ששיריו לא זכו להצלחה גדולה מחוץ לחוגי חברי המפלגה הקומוניסטית, עבר לפרוזה. כתב שני רומאנים על שביתות גריביצה (Griviţa) של פועלי חברת הרכבות, אחד ב-1950 בשם "סוף התלונות" (Sfârşitul jalbelor) וב-1952 "ההכנה הגדולה" (Marea pregătire). כתב אותם על פי הנחיות התקופה עם דגש על עימות המעמדי ועיוות של האמת ההיסטורית. בשנת 1950 הוענק לזאר פרס המדינה (laureat al Premiului de Stat).
בתחילת שנות ה-50 אלכסנדרו גאר, כוכב התרבות של התקופה, נתן את הטון של הספרות ודרש מחבריו למקצוע לזהות את האויב שבבגידה ובשקט נכנס לשורות המפלגה הקומוניסטית הפועלת לפי עקרונות הסטאליניזם. לאחר מותו של סטלין וגילוי פשעיו, גאר שינה את עמדתו, והתחיל לבקר את הסטאליניזם והפך בתורו ליעד המתקפות הזועמות של שליט רומניה גורגה גורגיו-דז (Gheorghe Gheorghiu-Dej), של יוסיף קישינבסקי (Iosif Chişinevschi) ושל האידיאולוג הראשי לאונטה ראוטו (Leonte Răutu).
על פרשת ההסתבכות של אלכסנדרו גאר עם השלטון הקומוניסטי נדבר בשבוע הבא.
