יוליוס פופר , חלק שני – 21.08.2022
יוליוס פופר מהנדס, הרפתקן ומגלה ארצות רומני-יהודי חלק שני
Marian Marom (מריאן מרום), 20.08.2022, 22:24
יוליוס פופר ע"מ לקבל את המימון לחיפוש הזהב העביר הרבה הרצאות בהן תיאר את הגאולוגיה, הזאולוגיה והאתנוגרפיה של הילידים בפטגוניה. בהרצאותיו בפני הקהל הארגנטינאי איפיין ותיאר את ילידי המקום. את תצפיותיו תיאר יוליוס פופר כמדען ששואף לדיקנות ובכשרון מדעי רבגוני. העיתונות הארגנטינאית סגדה ליוליוס. הגדירה אותו כאיש ענק. השוותה אותו לנפוליאון ואף ציינה, שקיים בו שילוב מאישיותם של זול וורן, מארק טווין ודרווין. הוא הוכתר בעיתונות שתמיד מגזימה כ"מלך היהודי של פטגוניה".
המקום שבו רצה יוליוס פופר לארגן את המשלחת שלו היה בחלקו הצפוני של האי הגדול של טיירה דל פואגו. בספטמבר 1886 עלה על ספינה עם המטען של המשלחת שכלל מכשירים גיאולוגיים, כלי נשק, מצלמות, תריסר פרדות, מזון, בגדי חורף וכמה סוסים. בפונטה ארנס יוליוס פופר גייס קבוצה של עובדים. פופר ביקש רשות להביא אנשים חמושים כשומרי ראש. הוא חצה את מיצר מגלן ולאחר העצירה בפונטה ארנס ירד במפרץ פורבניר (Porvenir) וחצה את האי כדי להגיע לסן סבסטיאן לצד הארגנטיני והתיישב בצפון המפרץ באוקיינוס האטלנטי וקרה למקום "אל פארמו".
יוליוס פופר צדק בחזנו שהחופים האטלנטיים של טיירה דל פואגו הכילו זהב. למחקרים ולתצפיות שעשה הייתה חשיבות רבה, פופר היה הראשון לרשום גילוי הזהב במפרץ סן סבסטיאן. פופר באחד המכתבים שלו לאקדמיה הרומנית ציין: "הזהב נמצא מעורבב בחול היורד עם המים מההרים, ושטיפתו נעשית מעת לעת עי הגלים העצומים על חוף האוקיינוס האטלנטי".
ע"מ לנצל את מקור הזהב שהוא מצא יוליוס פופר רשם במשרד הפטנטים של המצאות מכשיר שהוא כינה "קציר זהב". היו חמש מכונות כאלה מותקנות באל פארמו. כיום ניתן עדיין לראות את הקוצר הזה במוזיאון "סוף העולם", באושואיה, שם נשמרים גם חפצים אחרים הקשורים לחייו ולעסקיו של פופר באל פארמו. כך הצליח פופר להרוויח הון לא מבוטל.
כמובן שיוליוס פופר התחיל לחשוב שהוא סוג של כובש של האזור ובכך הצליח לצבור לו אויבים כמו המושלים הארגנטינאים של האזור ונציגים של השלטונות הציליאנים. עוד מה"יחודיות" של יוליוס פופר, ואחת הפעילויות שהפכו אותו למפורסם יותר, היא טביעת מטבעות זהב עם השם פופר. באל פארמו, כאילו מדובר במדינה אחרת, הוטבעו מטבעות זהב טהור. ברור שלזה לא הייתה אותה חשיבות בזמנו כמו היום, בכך שהיא לא רק נראית כפעילות יוצאת דופן אלא כמעט חתרנית. לדברי כמה מומחים, לא ידוע אם הם יכולים להיחשב מטבעות או מדליות, אבל ההבחנה הטכנית הזאת חשובה פחות, כיוון שבפועל המטבעות או המדליות רצו כמו כסף באזור אל פארמו וברחבי טיירה דל פואגו. הכמות שנטבעה (15,000 גרם של זהב) אינה מאפשרת לנו לחשוב שהם שימשו רק למזכרת.
יוליוס פופר הגן על תושבי האזור ועל המחנות הזהב מפני שודדים. הוא היה עשוי ללא חת. מצויד ברובה ומלווה באנשים חמושים הוא ניהל צבא פרטי. צייד אותם בנשק ובביגוד מתאים. בין אנשיו היה גם אחיו, מקסימיליאן פופר, ששימש כסגנו וכנציגו בטריטוריות אשר הפכו לחלק משליטתו.
השודדים הגיעו מצילה. הם מצאו מסתור בהרי האנדים. באחת הפעמים, כאשר נשדד זהב מהמחנה, פופר לא היסס והוא עצמו רדף אחר השודדים כשהוא רכוב על סוס ואנשיו דוהרים אחריו. יוליוס פופר היה אמן התחבולות בשדה הקרב. היו ברשותו כלי נשק שונים. הוא לא היסס להפעיל תותח נייד כנגד השודדים, ובעקבות אירוע זה זכה לכינוי "פופר האכזר". בפעם אחרת, כאשר הגיחו שודדים רבים לגזול זהב ואדמות מאנשי המקום, ארגן יוליוס מארב טקטי מתוחכם. הוא יצר בעזרת אנשיו דחלילים מקש, והציב אותם על סוסים. אלה דמו לשומרים העומדים בכניסה למחנה. נתן לשודדים לבזבז את תחמושתם על הדחלילים ולאחר שנותרו חסרי תחמושת, איגף אותם, לכד אותם והעביר אותם לשלטונות צילה כאסירים ודרש להענישם .
היו שאמרו, כי יוליוס פופר שאף לכבוש את "ארץ האש" ולהפוך אותה לשטח להתיישבות של יהודי מזרח אירופה קורבנות הפוגרומים. דמות מיסטורית בחייו המאוד סוערים יוליוס פופר נפטר בנסיבות דומות. ב-1893 בחדרו במלון בבואנוס איירס באופן בלתי צפוי, בגיל שלושים ושש , נמצאה גופתו. יש הסבורים, כי נרצח על-רקע נקמה, קנאה, תחרות עם מחפשי זהב אחרים, או על-רקע סכסוך עם המושל של פטגוניה. רופאים שבדקו את גופתו טענו, כי מת כתוצאה מדלקת ריאות קשה ובעיות לבביות.