אישים יהודיים והשפעתם על רומניה 07.01.2018
אישים יהודיים והשפעתם על רומניה 07.01.2018
Felicia Waldman, 11.01.2018, 17:34
מאוריציו כהן לאנארו (1849-1928)
ממשיכים את הסדרה על אישיים יהודיים שמילאו תפקיד חשוב בהיסטוריה של רומניה עם מאוריציו כהן לאנארו, מלחין, כנר, מוסיקאי, זמר ומורה למוסיקה, אחד המנהיגים של הקהילה היהודית הספרדית ברומניה. לאנארו נולד בבוקרשט בשנת 1849 .לאחר שסיים את הקונסרבטוריום בבוקרשט, נסע למילאנו ללמוד הרמוניה וקוֹנְטְרָפּוּנְקְט ולפאריס ללמוד שירה, כינור והלחנה. הוא למד יחד עם מסנה, דובואה, פליסיאן דוד וזורז ביזא. ביזא העריך מאוד את כישוריו של כהן.
הוא למד גם פסנתר עם סזאר פרנק. בפאריס פרסם לאנארו יצירה פסטורלית ראשונה מתוך סדרה של 30 שהיו אמורות להתפרסם אבל לא התפרסמו. לאנארו ניגן בתור כנר ראשי בתאטרון“ אודאון “בעיר הבירה הצרפתית תקופה מסוימת. שם הוא הופיע בקונצרטים בתור פסנתרן, ניגן באורגן ושר עם מקהלות פילהרמוניות שונות. הוא כתב ביקורות מוסיקאליות עבור “לה פיגרו” והמשיך בכתיבתו גם כשחזר לרומניה.
בבוקרשט הוא חיבר עשרות רומנסות, ושירי מקהלות לפי המילים של המשורר וסילה אלכסנדרי, מוזיקה לפסנתר ועוד רבים אחרים. הוא גם חיבר יצירות לתאטרון לירי שנוגנו בימי חג, מוסיקה שהושפעה ממוסיקת הפולקלור הרומנית (מאזהפה לפני החתונה, “מסטר מנולה” –אופרה קלאסית ב3 מערכות ואי הפרחים שאפשר היה לראותה בשנת 1899 בגן הקיץ “מיתיקה גאורגסקו” בביצועה של להקת “אהרון לאון בובסקו”) כמו כן הוא חיבר שירים יהודים מסורתיים.
הוא פרסם את הביקורת המוסיקאלית שלו בעיתונות חשובים והיה חבר עם הרבה מוזיקאים חשובים בני התקופה. הוא היה פרופ למוסיקה בבית הספר “המלכה הלנה” שם יזם את הקמת הקטדרה לשירי קאנטו. כמו כן היה חבר האקדמיה האמריקאית למלחינים והיה מלחין משמעותי מספיק, בכדי להיכלל בביבליוגרפית החובה של הקורסים בבית הספר למוסיקה של אוניברסיטת מדינת מינאס גראיס מברזיליה.
בשנות ה1900 היה ברשותו בית מגורים ברחוב קרול הראשון 93, במרחק שני בתים מלאון אלקלעי שגר במספר 97. למעשה לאנארו פרסם בהוצאת אלקלעי 26 יצירות של מוזיקה יהודית דתית עבור "סולו חזן" שנכתבו בשנת 1910 ואוחדו תחת הכותרת "תהילות ישראל".
הנוסף כמה יצירות שעשה להם אדפטציה כמו אחות קטנה, אֲדֹנָי שָמַעְתִי, אדיר-ונאור וכו הושמעו בבית הכנסת הספרדי אפילו לאחר מלחמת העולם השנייה. זה מראה שאמן של מיעוט אתני יכול לתרום באופן שווה לפיתוח התרבות שלו, כמו גם של הרוב. לאנארו הלך לעולמו בשנת 1928 ונקבר בבית הקברות הספרדי בבוקרשט.
תרגום מאת סילביה הרשקוביץ
