אנסלם קיפר בדיאלוג עם פול צלאן
Marco M Katz (מרקו מ כץ), 26.12.2021, 11:21
צרפת והאמן הגרמני-צרפתי הנודע Anselm Kieffer מקדישים תערוכה מונומנטלית למשורר היהודי דובר גרמנית, במקור מרומניה, פול צלאן. קיפר וצלאן (1920-1970) נכנסים לדיאלוג אמנותי על השואה והמוות, אך גם על משמעות החיים והאנושות. צלאן, יליד 1920, ניצול שואה, עזב את רומניה ב-1947 והפך למשורר בשפה הגרמנית הגדול במאה ה-20. "החלטתי לכתוב בשפת התליינים", אמר צלאן, שדיבר שבע שפות, סיפר בפריז, לוקה ניקולסקו, שגריר רומניה בצרפת.
התערוכה, פתוחה ב-Grand Palais Éphémère, על שטח של עשרת אלפים מ"ר ובה מוצגות רק 19 עבודות של קיפר. הן יצירות ענקיות. ציורים בגובה של למעלה מ-10 מטרים, בונקר שעליו גדלים פרחי פרג, מפציץ הנישן על כנף, מוצף בספרים. ציורים קודרים, שבהם מעורבבים צבעי שמן עבים עם חומרים אחרים: חול, קש, עופרת, אפר, מספר הדיפלומט הרומני.
ציוריו של קיפר מקיימים דיאלוג עם שירתו של צלאן. שורות כתובות בגיר לבן מופיעות על כל יצירה. על פינות היצירות כתוב "מוקדש לפול צלאן". "אני לא עושה כבוד לצלאן, אני סוגד לו", אמר קיפר בפתיחת התערוכה. האמן הגרמני-צרפתי "עובד" עם המשורר הרומני-גרמני כבר 60 שנה, מאז שקרא את שירו הראשון, Todesfuge צילן הפך לאובססיה, הוסיף שגריר רומניה בצרפת.
המבקרים נכנסים לתערוכה כמו למקדש, כמו לכנסייה: שותקים, ביישנים, המומים ממה שהם רואים, מהחוויה שהם חיים. הציורים הם סוערים, בכל המובנים של החיים ושל המוות בו זמנית. אין סדר מסויים בעבודות: אתה עובר מצד אחד של האולם לצד השני כרצונך, אתה בונה מסלול משלך, אתה עוזב וחוזר, זה בא והולך. התמונה הגדולה והסוחפת ביותר ממוקמת בחלק האחורי של האולם. זה ציור מבוסס על משיר יוצא דופן של צלאן וממוקם עם הגב למגדל אייפל. אי אפשר לעזוב את התערוכה הזו ללא רשם מוטבע עמוק בלב. מסר על הזוועות שהיו ושיכולות לחזור. התייחסות לזיכרון האירופי המשותף – זו תערוכה יוצאת הדופן שבה מתחילה צרפת את נשיאותה של מועצת האיחוד האירופי, כתב גם השגריר לוקה ניקולסקו.
