אנדראה גיצה בתוכנית שלום בתחנת הטלוויזיה הציבורית בקלוז
Marco M Katz (מרקו מ כץ), 14.06.2020, 11:38
שלום היא המילה היפה ביותר בעברית ומשמעותה היא שלום על כולנו, המשאלה הכי יפה וחשובה ביותר שאפשר לברך אדם שאתה פוגש בדרכך. במשך 20 השנים האחרונות, מבחינתי, למילה שלום הייתה משמעות נוספת: שם תוכנית הטלוויזיה הראשונה על היהודים ברומניה. המהדורה הראשונה שודרה בשנת 1999 בחנוכה, ומאז היא המשיכה להציג בפני הצופים אנשים, עובדות ואירועים מההיסטוריה וההווה של היהדות ברומניה. בין האישים שבמשך הזמן השתתפו בתוכנית היה חתן פרס נובל אלי ויזל, הסופר ALEXANDRU SOFER וFARKAS PENETH , "מלך" טניס השולחן הרומני. שמחתי לעשות סרטי פורטרט על ההיסטוריונים קרול אינקו ולדיסלאו דיאמנד, על איודית סאבו, המנתחת הראשונה ברומניה, ועל האתנוגרף והסופרת טרזה מוזס, שלאחרונה מילאו לה 100 שנים. ניסיתי לדווח על אירועים מיוחדים בקהילות יהודיות שונות: חנוכת בית הכנסת בעל-שם-טוב בפיאטרה ניאמץ (מזרח), פסטיבל Euroiudaica בסיביו (מרכז), או ימי תרבות היידיש בבוקרשט.
עצרנו ביישובים קטנים יותר, כמו זו בHARLAU (צפון-מזרח). פגשתי את JENICA SI AVRAM FAIBIS, היהודים האחרונים מבלאז (במרכז) ואת זולטן בלום, היהודי היחיד מגרלה (צפון-מערב). אני עצמי, בתו של ניצול מאושוויץ, ראיתי את חובתי להציג את זיכרונותיהם של הניצולים ולהילחם בגילויי אנטישמיות והכחשות.
פעם, במהלך הצילומים, חבר לעבודה שאל אותי מדוע אין לנו, ליהודים, צלבים בבית הקברות היהודי. השאלה שלו הובילה לסדרת תוכנית שבהן הצגנו "סימנים וסמלים יהודיים". התוכניות נעשו בעזרת הרב הראשון של רומניה, רפאל שפר, ומומחים נוספים ביהדות, המציגים ומסבירים אלמנטים מהמסורת היהודית: אלמנטים כמו הכיפה, התורה, השבת, החתונה היהודית ואחרים.
אני מקווה שבעשרים השנים שעברו הייתה לצופים אפשרות ללמוד על הקהילה היהודית, על המשמעות של להיות יהודי, על השואה, על דו קיום ועל הבנה הדדית. עבורי "שלום" היה שיעור מתמשך על היסטוריה, אנשים, אלטרואיזם ועבודת צוות.
