האירוע המרכזי 28.07-03.08
ראשת ממשלת רומניה ויוריקה דנצילה מסרה פרטים ביום חמישי בדבר התיקון הראשון לתקציב השנה, תיקון חיובי. לפי דבריה, בשבעת החודשים הראשונים, ההכנסות לתקציב המאוחד הכללי גדלו בקרוב ל־6 מיליארד ליי (בסביבות 1.3 מיליארד אירו) לעומת הערכותיהן הראשונות של הרשויות. ראשת הממשלה מסרה כי התיקון שואף למספר מטרות, דהיינו הבטחת כספים עבור תשלום קצבאות פנסיה ושכר עד לסוף השנה, כספים עבור מימון מיזמי השקעות לתמיכה בסביבת העסקים. עודפי כספים יועברו לרשויות המקומיות, מערכת הבריאות, החינוך, חקלאות, תחבורה, משרד הפנים ורשות המסים. נעשו קיצוצים בתקציב בשירות המודיעין של רומניה (SRI), שירות ביון החוץ של רומניה (SIE), המינהל הנשיאותי, המשרד לאיכות הסביבה, משרד החוץ, משרד האנרגיה. ויוריקה דנצילה הסבירה כי הופחת מתקציבי מוסדות מסוימים אשר לא הצליחו לעשות שימוש כראוי בסכומים שהוקצו. הוראת התיקון תועבר בחציו השני של חודש אוגוסט. ראשת הממשלה הבטיחה כי רומניה תעמוד ביעד הגירעון של 3% מהתוצר הלאומי הגולמי.
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 06.08.2018, 21:10
הממשלה מפרסמת פרטים על התיקון הראשון לתקציב
ראשת ממשלת רומניה ויוריקה דנצילה מסרה פרטים ביום חמישי בדבר התיקון הראשון לתקציב השנה, תיקון חיובי. לפי דבריה, בשבעת החודשים הראשונים, ההכנסות לתקציב המאוחד הכללי גדלו בקרוב ל־6 מיליארד ליי (בסביבות 1.3 מיליארד אירו) לעומת הערכותיהן הראשונות של הרשויות. ראשת הממשלה מסרה כי התיקון שואף למספר מטרות, דהיינו הבטחת כספים עבור תשלום קצבאות פנסיה ושכר עד לסוף השנה, כספים עבור מימון מיזמי השקעות לתמיכה בסביבת העסקים. עודפי כספים יועברו לרשויות המקומיות, מערכת הבריאות, החינוך, חקלאות, תחבורה, משרד הפנים ורשות המסים. נעשו קיצוצים בתקציב בשירות המודיעין של רומניה (SRI), שירות ביון החוץ של רומניה (SIE), המינהל הנשיאותי, המשרד לאיכות הסביבה, משרד החוץ, משרד האנרגיה. ויוריקה דנצילה הסבירה כי הופחת מתקציבי מוסדות מסוימים אשר לא הצליחו לעשות שימוש כראוי בסכומים שהוקצו. הוראת התיקון תועבר בחציו השני של חודש אוגוסט. ראשת הממשלה הבטיחה כי רומניה תעמוד ביעד הגירעון של 3% מהתוצר הלאומי הגולמי.
השלטונות בבוקרשט נוקטות צעדים למיגור קדחת החזירים
בתוך שבוע בלבד, מספר מוקדי קדחת החזירים האפריקאית ברומניה גדל בכ־100, ליותר מ־500 מוקדים, מתוכם רק שלושה בחוות גידול חזירים, והשאר במשקיה הפרטיים של האוכלוסיה. הומתו בסביבות 50 אלף חזירים, היות ונגד מחלה זו לא קיים כל חיסון או טיפול. מדובר בהתפתחות אגרסיבית, מתפרצת — מוסר יושב ראש הרשות הארצית לתברואה וטרינרית ולבטיחות המזון, גרונימו ברנסקו (Geronimo Brănescu), אשר הודיע כי בעליהם של בעלי החיים שהומתו ברומניה יקבלו פיצויים השווים ל־2 אירו לקילוגרם בקירוב. התשלומים הראשונים בגין פיצויים למגדלי החזירים שנפגעו בוצעו עד כה, ושוויים כמעט 30 אלף אירו. הפיצויים ניתנו הן עבור בעלי חיים שהומתו, הן עבור נזקים נלווים. ביום שישי, שר החקלאות בבוקרשט, פטרה דאאה (Petre Daea), הבטיח כי אזרחי רומניה לא יסבלו ממחסור בחזירים עקב וירוס קדחת החזירים האפריקאית, מפני שהם מסוגלים לייצר בדחיפות ולחפות על ההפסדים הללו. קדחת החזירים האפריקאית אינה מועברת לבני אדם. עם זאת, השלכותיה החברתיות והכלכליות הן ניכרות. המחלה החלה להתפתח באופן מתפרץ מתחילת חודש יוני.
ביקורו ברומניה של שר הביטחון הבריטי
תפקידה של רומניה בברית נאט"ו הינו חיוני לביטחון אירופה, במיוחד בהקשר האווירה המתוחה באזור, וכמו כן הקונפליקט באוקראינה, מסר שר הביטחון הבריטי, גווין וויליאמסון (Gavin Williiamson), בסיום השיחות ביום חמישי בבוקרשט, עם מקבילו הרומני, מיהאי פיפור (Mihai Fifor). במסגרת השיחות, שר הביטחון הרומני ביקש תמיכה בתהליך המבצעי של מפקדת נאט"ו ברמת גוף צבאי, אשר לגביו רומניה הודיעה בפסגה האחרונה של הברית כי בכוונתה לארח אותו. מצב הביטחון באזור הים השחור היה אחד הנושאים העיקריים בשיחות, בדגש על פעולותיה של רוסיה. השר הרומני דיבר על כוונתה של מוסקבה לחיזוק הכוח הצבאי בים השחור, באמצעות הגדלת הכוחות הצבאיים באזור והפעלת יכולות חדשות. בתורו, גווין וויליאמסון ציין כי ארצו תספק תמיכה צבאית עבור חטיבת נאט"ו בקריובה (Craiova) שבדרום־מערב, והבטיח כי בריטניה תמשיך להשתתף בחיזוק ביטחון אירופה גם לאחר הברקזיט. בנוסף ביום חמישי, הבכירים ביקרו בבסיס 57 של חיל האוויר מיהאיל קוגלניצאנו (Mihail Kogălnicenu) שבדרום־מזרח, שם נפגשו עם הטייסים והצוות הטכני המפעילים את ארבעת המטוסים מסוג טייפון, של חיל האוויר הבריטי, ועם אנשי הצוות הרומני בבסיס הצבאי. נוכחותם של השותפים הבריטיים ברומניה מעבירה מסר חזק של סולידריות בין בעלות הברית, מסר פיפור. יחידה בריטית המונה כ־160 חיילים תשהה עד לסוף החודש בבסיס במיהאיל קוגלניצאנו עבור משימות שיטור אווירי תחת פיקוד נאט"ו.
הממשלה אישרה את הגדלת כמות העובדים הזרים עבור שוק העבודה ברומניה
הממשלה בבוקרשט אישרה, לבקשת מספר רב של חברות, להגדיל ב־8 אלפים את מספר העובדים הזרים שמקורם מחוץ לאיחוד הארופי עבור שוק העבודה ברומניה. ההחלטה התקבלה במסגרת עלייה של יותר מ־50% במספר היתרי העבודה שהונפקו כבר השנה. על פי נתוני מינהלת ההגירה הכללית, עד לחודש יולי הונפקו 4,395 היתרי העסקה/הגירה למטרת העסקה, רובם עבור אזרחי וייטנאם, טורקיה, נפאל, סרביה, סרי לנקה, סין ורפובליקת מולדובה, הסובייטית לשעבר, ורומנייה ברובה. כעת, ברומניה מועסקים מעל ל־17 אלף עובדים זרים שמקורם מחוץ לאיחוד האירופי. תחומי העיסוק העיקריים הם מסעדנות, בניית ספינות ומבנים צפים, מסחר ובנייה.
מועמדותה של רומניה לפרסי האוסקר לשנת 2019
הסרט "לא אכפת לי אם ניזכר בהיסטוריה כברברים", של רדו גודה (Radu Jude), מועמד מטעם רומניה לפרס בקטגוריה "הסרט הטוב ביותר בשפה זרה" בפרסי האוסקר לשנת 2019. הסרט מביא את סיפורו של שיחזור היסטורי, של הקרב באודסה במלחמת העולם השנייה, עבור הופעת רחוב. זהו סירטו הששי של רדו גודה באורך מלא, והוא הוגדר על ידי העיתונות הבינלאומית בתחום כ"נורת אזהרה חכמה" בנוגע לפופוליזם, "חקירה מאתגרת, סרקסטית וחיונית בין העבר להווה" ו"קומדיית־דרמה נועזת". "לא אכפת לי אם ניזכר בהיסטוריה כברברים" הוא סרטו השני בבימויו של רדו גודה שהוצע על ידי רומניה למועמדות לאוסקר. הראשון היה "אפרים!" (Aferim), מועמד עבור התחרות ב־2016.
