האירוע המרכזי 24.09-30.09.2023

האירוע המרכזי 24.09-30.09.2023

Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 04.10.2023, 14:17

הצעדים הפיסקאליים החדשים, ננקטו על ידי הממשלה, בפרלמנט.

ממשלת הקואליציה של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) והמפלגה הלאומית ליברלית (PNL) מבוקרשט נטלה על עצמה, ביום שלישי, את האחריות בפרלמנט על רפורמה פיסקלית-תקציבית עמוקה, אחת הנרחבות ביותר בשנים האחרונות. חבילת הצעדים כוללת, בין היתר, שמירה על מס ערך מוסף נמוך על מזון, תרופות ועצי הסקה או העלאת שכר המינימום ברוטו מ-3,000 ליי (600 אירו) ל-3,300 ליי (660 אירו), במקביל לתוספת מס על רווחי הבנקים או החברות הגדולות. במקביל, יחולטו נכסים שמקורם בפעילות בלתי חוקית, וסכומים שלא ניתן להצדיקם יחויבו במס של 70%. לפי הצעדים החדשים, עובדי IT בעלי משכורות גבוהות מ-10,000 ליי (כ-2,000 אירו) ישלמו מס, ועובדי המגזר הציבורי בעלי משכורות גבוהות מ-8,000 ליי (כ-1,600 אירו) נטו לא יקבלו יותר שוברי חופשה וגם לא קצבאות מזון. מס מיוחד ישולם על ידי אנשים שבבעלותם בתים יקרים יותר מ-500,000 אירו, אך בתנאי שאינם משלמים בעדם תשלומים לבנק. הרפורמה גם קובעת מס מינימלי על מחזור מכירות, צמצום משרות ניהול במגזר הציבורי או הצבת תקרה לתוספות מסוימות. המועצה הכלכלית והחברתית, גוף עצמאי, הזהירה כי כיסוי הגירעון התקציבי באמצעות צעדים להגדלת הנטל הפיסקלי על הסביבה הכלכלית הפרטית עלול להביא להשפעות הפוכות. מהאופוזיציה, מפלגות איגוד להציל את רומניה (USR) וכוח הימין (Forța Dreptei), שאינן מרוצות, החליטו להגיש תלונה על הצעדים לבית המשפט החוקתי.

יושב ראש הסנאט מבוקרשט, ניקולאה צוקה, באירלנד.

נשיא הסנאט מבוקרשט, ניקולאה צוקה (Nicolae Ciucă), הכריז במהלך הוועידה האירופית של יושבי הראש של הפרלמנטים מהמדינות החברות במועצת אירופה, שהתקיימה בדבלין, כי פופוליזם משפיע על הדמוקרטיה ומסכן את הזכויות האזרחיות של כולם. לדעתו, בהקשר של המלחמה בגבול, תפקידם של הפרלמנטים הלאומיים בשיקום אוקראינה והאתגרים לדמוקרטיה ייצוגית בזמנים לא יציבים הם נושאים מעניינים מאוד עבור רומניה, כמדינה חברה באיחוד האירופי ובנאט"ו. רומניה תמשיך לעמוד לצידה של אוקראינה בתהליך בנייתה מחדש של המדינה, תהליך שחייב ללכת בצוותא עם הרפורמות לחיזוק הזכויות והחירויות האזרחיות, הוסיף ניקולאה צוקה. בין הנושאים שנדונו היו ההשלכות של מלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה ותפקידם של הפרלמנטים הלאומיים בשיקום מדינה זו, האתגרים העומדים בפני הדמוקרטיה בזמנים לא יציבים או שוויון וגיוון בייצוג הציבורי.

תיאום על רקע ההתקפות הרוסיות בדנובה

רומניה, החולקת כ-650 קילומטרים של גבול עם אוקראינה, מתייעצת בקביעות עם בעלות ברית נאט"ו בנוגע לתפתחויות בגבול, לאחר גילוי של מספר שברי מל"טים, ככל הנראה רוסיים, בשטחה של רומניה, בדלתת הדנובה (דרום-מזרח). תקרית כזו התרחשה בתחילת השבוע, על הגדה האוקראינית של הדנובה, באזור אורלובקה (Orlovka), שם נפלו מל"טים בקירבת מעבורת שנשאה רומנים בדרכם לאיסאקצה (Isaccea). אחרי הפרק החדש הזה, המטה הכללי של ההגנה קיים, במתכונת ועידת וידאו, פגישה עם נציגי רשויות ציבוריות מקומיות מהמחוזות בראילה (Brăila), קונסטנצה (Constanța), גאלאצי (Galați) וטולצה (Tulcea), כולן מהדנובה. סדר היום כלל הצגת המצב הביטחוני, תהליך התקשורת הציבורי של הצבא, נושאים הקשורים להיערכות האוכלוסייה, הכלכלה והשטח עבור הגנה, בהתאמה האחריות המשפטית של המוסדות השונים של מערכת ההגנה הלאומית. מלבד זאת, משרד הביטחון ביקש רשמית את אישור הפרלמנט להתחיל השנה את התוכנית לרכישת 32 מטוסים צבאיים מסוג F-35 מארה"ב, אשר יתרמו לפיתוח ותחזוקה של יכולות הגנה חזקות ועמידות. הסכום שישולם מהווה שיא עבור צבא הרומני – 6.5 מיליארד דולר והוא ישמש לרכישת מטוסים, מנועים, תמיכה לוגיסטית, שירותי אימון הטייסים והסגל וסימולטורים לטיסה. בשנה שעברה החליטה רומניה לרכוש 32 מטוסי קרב יד שנייה מסוג F-16 מנורבגיה על מנת להוסיפם ל-17 המטוסים שנרכשו מפורטוגל בשנת 2016. רומניה הגדילה השנה את הוצאות הביטחון שלה מ-2 ל-2.5% מהתמ"ג.

מומחי קרן המטבע הבין-לאומית, שוב ברומניה.

צוות של קרן המטבע הבין-לאומית (IMF) נמצא בבוקרשט עבור הניתוח השנתי של כלכלת רומניה. מומחים בינלאומיים ידונו, עד 4 באוקטובר, במדיניות הכלכלית ובהתפתחויות האחרונות בתחום, עם נציגי משרד האוצר, הבנק המרכזי וגורמים ממשלתיים נוספים . צוות קרן המטבע הבין-לאומית ייפגש גם עם נציגי המגזר הפרטי וארגונים לא ממשלתיים. מנגד, הבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD) החמיר את ההערכות לגבי התפתחות הכלכלה הרומנית, לפי הדו"ח האחרון. לפיכך, התמ"ג של רומניה אמור לרשום עלייה של 1.8% השנה, לאחר שתחזית מאי הצביעה על התרחבות של 2.5% בשנת 2023. הצמיחה אמורה להאיץ ל-3.2% בשנה הבא. הגירעון הפיסקלי עשוי להגיע ל-7% מהתמ"ג ב-2023, גבוה מהרמה החזויה של 4.4%, עוד עולה מהדו"ח.