האירוע המרכזי 20.11-26.11.2022
האירוע המרכזי 20.11-26.11.2022
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 28.11.2022, 10:39
האם יוסר המנגנון לשיתוף פעולה ואימות?
שבוע חשוב עבור בוקרשט! הנציבות האירופית קבעה כי רומניה מילאה את התחייבויות המנגנון לשיתוף פעולה ואימות והמליצה על הסרת בקרה זו. בין הרפורמות המוערכות ניתן למנות את חוקי מערכת המשפט שאומצו לאחרונה, אסטרטגיה חדשה לפיתוח מערכת המשפט וכן מאבק בשחיתות. בריסל בכל זאת מציינת כי חשוב שרומניה "תמשיך לעבוד באופן מלא על הפיכת יתר ההתחייבויות, המוזכרות בדוח, לחוקים קונקרטיים ויישומם", במסגרת מנגנון שלטון החוק. הרשויות בבוקרשט בירכו על החלטת הנציבות האירופית והעריכו כי זהו האישור הברור לכך שרומניה ביצעה את הרפורמות הנדרשות. השעיית המנגנון לשיתוף פעולה ואימות הייתה חיונית לחבירה לאזור שנגן, משום שהולנד התנתה את כניסתה של רומניה לאזור התנועה החופשית בפתרון הבעיות בנושא שלטון החוק והשחיתות. ראש ממשלת הולנד עצמו, מארק רוטה, הזכיר לרשויות, בחודש שעבר, בבוקרשט, כי אמסטרדם תסיר את התנגדותה לכניסתה של רומניה לשנגן, כאשר תנאי המנגנון לשיתוף פעולה ואימות הקשורים לשלטון החוק יכובדו.
הנשיא קלאוס יוהניס בלטביה ובליטא
על כניסתה של רומניה לאזור התנועה החופשית של שנגן דיבר גם הנשיא קלאוס יוהאניס עם עמיתיו מלטביה וליטא, במהלך הביקורים הרשמיים שערך השבוע בשתי המדינות. השנה, רומניה ולטביה מציינות 100 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים, ונשיא המדינה שוחח גם עם הנשיא אגילס לויטס על העמקת שיתוף הפעולה והתיאום של שתי המדינות במסגרת האיחוד האירופי, נאט"ו ופורמטים אזוריים שונים. באשר לחבירתה של המדינה לשנגן, הוא הכריז כי רומניה לא הייתה, אינה ולא תהיה מדינה המאפשרת הגירה בלתי מבוקרת באמצעות חצייה בלתי חוקית של גבולותיה. זוהי התשובה לחששות שהביעה אתמול קנצלרית אוסטריה לגבי 75 אלף אנשים שהיו חוצים את האיחוד האירופי לאוסטריה מבלי להירשם. קלאוס יוהאניס:
"דרך רומניה לא היה, אין ולא יהייה זרם הגירה בלתי מבוקר. המהגרים האלה לא מגיעים דרך רומניה ולא מרומניה. המסלול הבלקני הוא בעייתי, אנו מודעים לכך ואנו, ברומניה, נקטנו בכל האמצעים". בנוסף לכך, שר הפנים, לוציאן בודה (Lucian Bode), נסע לווינה על מנת להבטיח למקבילו, גרהרד קרנר, כי חבירתה של רומניה לאזור שנגן תהווה יתרון לביטחון האירופי ולא סכנה למדינות החברות. בנוסף, הוא הזכיר שמומחי הנציבות העריכו, לפני כמה ימים, בעקבות בדיקת גבולות המדינה, כי רומניה עומדת בכל הנורמות האירופיות על מנת להצטרף לאזור התנועה החופשית. בווילנה, קלאוס יוהאניס שוחח על המצב הביטחוני באזור עם מקבילו הליטאי, גיטנאס נאוסדה. המנהיג מווילנה סבור שיש לאשר במהירות האפשרית את חבילת הסנקציות הבאה נגד רוסיה, בגין התוקפנות נגד אוקראינה. קלאוס יוהאניס הכריז בתורו כי רומניה תומכת ותתמוך בקישינב, בהקשר ההתקפות הרוסיות שהשפיעו לא רק על אוקראינה, אלא גם על אספקת החשמל של רפובליקת מולדובה (הסובייטית לשעבר, והדוברת רומנית ברובה). שר החוץ, בוגדן אאורסקו (Bogdan Aurescu), הבטיח גם הוא כי רומניה תישאר סולידרית עם רפובליקת מולדובה ותמשיך לתמוך בה כל עוד הדבר נחוץ, בוועידת פריז ביום שני, של פלטפורמת התמיכה ברפובליקת מולדובה. בנוסף, רומניה, יחד עם צרפת וגרמניה, הודיעה על חבילת סיוע חדשה עבור קישינב, בסך למעלה מ-100 מיליון אירו.
הפגישה הראשונה של ממשלות רומניה וספרד
התוקפנות ללא התגרות, הבלתי מוצדקת והבלתי חוקית של רוסיה נגד אוקראינה זכתה לגינוי חריף על ידי ראשי ממשלות רומניה וספרד, ניקולאה צוקה (Nicolae Ciucă) ופדרו סאנצס, שהשתתפו בפגישה הראשונה של הממשלות מבוקרשט וממדריד. בהצהרה המשותפת שעליה חתמו הבכירים, שתי המדינות אישרו מחדש את מעמדן כשותפות סולידריות באיחוד האירופי ובעלות ברית התומכות בביטחון המרחב האירו-אטלנטי במסגרת נאט"ו. ברמה האירופית, שתי המדינות מחוייבות לתמוך במדיניות הרחבת האיחוד האירופי הן באזור מערב הבלקן והן במסלולן האירופי של קייב וקישינב. ברמה הבילאטרלית, ממשלות רומניה וספרד החליטו להקים קבוצת עבודה להענקת אזרחות כפולה לרומנים בספרד. בהקשר זה ראש ממשלת ספרד הביע את תודתו ללמעלה ממיליון רומנים החיים בארצו, על תרומתם לפיתוח ספרד ומאמין שהם השתלבו היטב בחברה הספרדית. גם ראש הממשלה ניקולאה צוקה הביע את תודתו בפני הרומנים שבממלכה:
"אני מנצל את ההזדמנות הזו כדי להודות לרומנים על האופן שבו הם השתלבו, על האופן שבו הם התנהגו, על האופן שבו הבינו כי עליהם לכבד את רומניה, לא משנה היכן הם מנהלים את חייהם". בתום הפגישה נחתמו מזכרי הבנות במספר תחומים.
החלטות חשובות בבוקרשט
בהקשר משבר האנרגיה הניצב בפני אירופה כולה, לשכת הצירים של בוקרשט אימצה ביום רביעי, כגוף מכריע, את הפרויקט לתיקון פקודת האנרגיה הקובעת מחיר מירבי לחשמל, 1.30 ליי לקוט"ש (בסביבות 26 אירו סנט). המחיר המוגבל ייושם בהתאם לצריכה ויחול מ-1 בינואר בשנה הבאה ועד ל-31 במרץ 2025. גם השבוע החליטה הממשלה, יחד עם ארגוני העובדים, כי שכר המינימום יעלה מ-1 בינואר ל-3,000 ליי ( כ-600 אירו), מ-2,550 כיום (כ-510 אירו), ו-200 ליי (40 אירו) לא יחויבו במס. על פי ההסכם, בבנייה, השכר לא יפחת מ-4000 ליי (כ-800 אירו). הממשלה סבורה כי לעלייה יהיו השפעות חיוביות על הצמיחה הכלכלית, הן בהגדלת כוח הקנייה של העובדים והן בהפחתת האבטלה. בעבר החליטו ראשי קואליציית השלטון ברומניה על הגדלת קצבאות הפנסיה המבוססות על הפרשה, החל מהשנה הבאה, ב-12.5%. בעלי הכנסה נמוכה יקבלו בנוסף סיוע מהמדינה. ראש הממשלה מבטיח שכל צעדי התמיכה הללו שסוכמו בקואליציית השלטון לא יביאו לחוסר איזון תקציבי. אין זוהי גם דעתה של האופוזיציה, ששנה לאחר כניסתו לתפקיד של קבינט צוקה, פרסמה דוח ביקורתי על הממשלה. המסמך מציין את האינפלציה העצומה, חוסר הדאגה לצמצום הוצאות המשרדים הממשלתיים או המשך תשלום קצבאות פנסיה מיוחדות לנבחרי ציבור. איגוד להציל את רומניה (USR) מציין את עליות השיא במחירים, הפלגיאטים והפרויקטים שהוחמצו, בעוד שהברית לאיחוד הרומנים (AUR) מאשימה את הממשלה הנוכחית בחוסר יכולת ובחוסר רצון פוליטי לנקוט בצעדים על מנת לסייע לאוכלוסייה ולכלכלה.
