האירוע המרכזי 03.05-09.05.2020
האירוע המרכזי 03.05-09.05.2020
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 09.05.2020, 17:59
נגיף הקורונה ברומניה
כמעט 15 אלף מקרי הידבקות וקרוב לאלף מתים, זוהי תמונת המצב של מגיפת הקוביד־19 ברומניה. הנשיא קלאוס יוהאניס הזהיר כי המצב לא השתפר וכי המגיפה לא חלפה, אך אישר מחדש את הודעתו כי לאחר ה־15 במאי, מצב החירום שהוכרז באמצע חודש מרץ לא יוארך, אלא יוחלף למצב כוננות. תושבי רומניה יוכלו לנוע שוב בחופשיות, ללא צורך למלא תצהיר. יהיה ניתן לפתוח מחדש את מכוני היופי, מרפאות השיניים והמוזיאונים, אך בתנאים של שמירת מרחק ועם חובת חבישת מסיכת הגנה. חובה זו תחול גם באמצעי תחבורה ציבוריים. ההקלות אינן חלות ביישובים הנמצאים בהסגר, כגון סוצאבה (Suceava) שבצפון־מזרח, צאנאדריי (Țăndărei) שבדרום, ושתי שכונות בעיר בוזאו (Buzău) שבדרום־מזרח.
תיקון הקנסות
בית הדין החוקתי של רומניה (CCR), אשר רבים מערערים על החלטותיו, נותר בהמשך פסקן בלתי נלאה. בעקבות התלונה שהוגשה על ידי נציב תלונות הציבור, שופטי בית הדין החוקתי של רומניה קבעו כי הקנסות שהוטלו בתקופת מצב החירום, בגין אי־עמידה בתנאי ההסגר והבידוד, הן בלתי חוקתיות. עם זאת אלה לא יבוטלו באופן אוטומטי, אלא יש לערער עליהן בבית המשפט. ראש הממשלה לודוביק אורבן (Ludovic Orban) סבור כי באמצעות החלטה זו, הממשלה ושאר הרשויות מנועות מלהגן על בריאותם וחייהם של תושבי רומניה. שר האוצר, פלורין קצו (Florin Cîțu), הבהיר כי מטרתן של הקנסות לא הייתה להביא כסף לקופת המדינה, אלא להפחית את הסיכון להתפשטות המגיפה. אולם בעבר עמיתו ממשרד הפנים, מרצל ולה (Marcel Vela), תיאר כמובנת מאליה את העובדה שישנם מקרים של יישום בלתי ראוי מצד המשטרה בבדיקות התנועה החופשית. מאז שהוכרז על מצב החירום, סך הקנסות שקיבלו אזרחי רומניה בגין הפרת הוראות הרשויות, מגיע ל־120 מיליון אירו.
בית הדין האירופי לזכויות אדם נגד בית הדין החוקתי של רומניה
התובעת לאורה קודרוצה קיובשי (Laura Codruța Kovesi) זכתה במשפט, בתביעה שהגישה בבית הדין האירופי לזכויות אדם (ECHR) נגד מדינת רומניה, שבה היא ערערה על החלטת הדחתה מתפקיד התובעת הראשית של הפרקליטות למאבק בשחיתות (DNA). הדחתה מתפקידה התרחשה ב־2018, לאחר שבית הדין החוקתי של רומניה (CCR) אילץ את נשיא המדינה לחתום על הצו בעניין זה. בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע פה אחד כי זכויותיה של גברת קיובשי למשפט הוגן ולחופש הביטוי הופרו, וכי הודחה מתפקידה טרם סיימה את כהונתה. כיום הינה עומדת בראש הפרקליטות האירופית, הנאבקת בהונאות כספי האיחוד האירופי, וציינה כי לא תבקש פיצויים כספיים, מפני שאלה יישולמו למעשה על ידי משלם המסים הרומני.
המשבר שלאחר המגיפה העולמית
כלכלתה של רומניה צפויה להצטמצם השנה בשישה אחוזים — על פי התחזיות הכלכליות שהוצגו על ידי הנציבות האירופית. בנוסף, האיחוד האירופי כולו צפוי לחוות את המיתון העמוק ביותר בתולדותיו, עם שיא של התכווצות כלכלית הנאמדת בכ־7.4%. הנציב האירופי לענייני כלכלה ופיננסיים, פאולו גנטילוני (Paolo Gentiloni), הודיע כי רומניה צפויה לרשום גירעון תקציבי של 8 אחוזים לפחות, מצב שבו נמצאות מדינות חברות רבות, הנאלצות לתמוך במשק באמצעות מזומנים ולשמר את מקומות העבודה. על פי תחזיותיה הכלכליות של הנציבות, הפיחות ברומניה יגיע ל־2.5% – במהלך השנה וצפוי לעלות ב־2021, שיעור האבטלה יגיע ל־6.5% השנה ול־5.4% ב־2021.
עזרת אחים
ביום חמישי הגיעה ליעדה שיירה המונה 20 משאיות עם ציוד רפואי, שהוענק על ידי רומניה לרפובליקת מולדובה השכנה, הדוברת רומנית ברובה, במטרה לסייע במאבק נגד מגיפת הקוביד־19. השיירה לוותה על ידי משלחת רשמית, שבה השתתפו שר הבריאות, נלו טטרו (Nelu Tătaru), ראש המחלקה למצבי חירום, ראאד ערפאת (Raed Arafat), ומזכיר המדינה במחלקה ליחסים עם רפובליקת מולדובה, אנה גוצו (Ana Guțu). הממשלה בבוקרשט החליטה על הענקת סיוע הומניטרי למדינה השכנה, ששוויו 3.5 מיליון אירו, בצורת ציוד רפואי, תרופות ומכשירים. רומניה שלחה עשרות רופאים ואחיות, הפועלים בבתי החולים ברפובליקת מולדובה ומעורבים בטיפול בחולים שנדבקו בנגיף הקורונה החדש.
אוטונומיה בתקופת המגיפה העולמית
הסנאט ברומניה דחה ברוב גדול, כגוף מכריע, את הצעת החוק בנוגע למה שנקרא ארץ הסקלרים, שבמרכז רומניה. הכוונה הייתה להפוך אותה לאזור אוטונומי בעל אישיות משפטית. הצעת החוק עברה תחילה בבית הנבחרים, באמצעות אישור בשתיקה, ללא דיונים, בגרסה שהוגשה על ידי יוזמיה מהאיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR). ארץ הסקלרים שהיא האזור היחיד ברומניה עם אוכלוסיה הונגרית ברובה, הייתה במקרה שכזה כוללת את מחוזות קובסנה (Covasna) והרגיטה (Harghita) וחלק ממחוז מורש (Mureș), היה לה ארגון מינהלי נפרד, עם מוסדות משלה, בשימוש בשפה ההונגרית כשפה רשמית ובשימוש בסמלי האומה ההונגרית. לאחר מכן בית הנבחרים חסם בתורו הצעת חוק מינהלי שעברה בשתיקה בהצבעה בסנאט. מטרתה של הצעת חוק זו, אשר גם אותה יזם האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR), הייתה לאפשר את השימוש בשפות המיעוטים הלאומיים במינהל המקומי ובמוסדות הציבוריים ביישובים בהם המיעוטים הללו מהווים יותר מ־20% מהאוכלוסיה, וכמו כן הנפת הדגל הסקלרי במוסדות הציבוריים. הנשיא יוהאניס האשים בחריפות את המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) מהאופוזיציה, השולטת בשני בתי הפרלמנט, בקשירת קשר עם האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR) ועם בודפשט. מנהיגי המפלגה הסוציאל דמוקרטית הגיבו באותה החריפות, והאווירה הפוליטית התלקחה שוב, ברמות אופייניות לשנת בחירות, בסימן הבחירות לרשויות המקומיות ולפרלמנט.
