חיי הקהילה היהודית ברומניה 29.04.2018
אברהם גולדפאדן ותחילת התיאטרון היידי ברומניה
Radu Parizescu, 02.05.2018, 11:38
התיאטרון בשפה היידית קשור לשמו של אברהם גולדפאדן, שהחל ליצור אותו כזאנר (סוגה) ספרותית וגם כמוסד ביאשי. מחבר, יוצר של 40 מחזות, גולדפאדן היה האיש שהזדהה לחלוטין עם שדה אומנותי אשר היווה נקודת מוצא עבור הדורות הבאים של יוצרים. נוֹן-קוֹנְפוֹרְמִיסְט, מאמין בתפקיד החינוך והתרבות כאור חיוני לאנשים הפשוטים, היה גודלפאדן אישיות קשה להשתלב בתבניות.
הוא נולד ב -1840 באוקראינה, שאז היתה חלק מהאימפריה הרוסית, כבן של שען יהודי. קיבל חינוך יהודי מסורתי בבית-ספר רבני ולמד כמה שפות זרות. הוא הגיע לרומניה, ליאשי, בירת מולדובה לשעבר, בגיל 26. עד אז פרסם כמה יצירות תיאטרון, שירה ומאמרי ביקורת סיפרות בעיתונות התרבותית בשפה היידית ברוסיה ובאימפריה ההבסבורגית.
קמליה קראציון מלמדת תרבות יידית באוניברסיטת בוקרשט, וכיום היא יועצת ספרותית בתיאטרון הממלכתי היהודי בבוקרשט. לדבריה, ההרפתקה הדרמטית של אברהם גולדפאדן פגשה את התנאים המושלמים לביטוי כשהוא הגיע לרומניה.
"ביאשי, בשלהי המאה ה -19, היו התנאים נוחים להקמת התיאטרון הראשון והלהקה המקצועית הראשונה בשפה היידית. מכאן, הכל הפך לתופעה בינלאומית, כי התופעה המשיכה להתרחב, ובסוף, בעידן הזהב, היא הגיעה לארה"ב לתרבות עם קהל יוצא דופן. בתרבות היהודית, עד השואה, היה מתח בין השפה העברית של האליטות, השפה המשומשת במרחב הדתי, המשפטי ויידיש, אשר מאז ומתמיד נתפסה כשפה בעלת ערך נחות יותר, למרות שהיא היתה בעצם השפה היהודית השנייה. הסופרים הראשונים ביידיש בחרו בשמות בדויים כדי להימנע מלסכן מעמד המשפחות שלהם ולמשוך רתיעה ציבורית. הוא תמיד התלהב מן האמונה שהוא נועד לחנך את ההמונים היהודיים. הוא היה אוהד זרם ההשכלה, האילומיניזם היהודי, אדם פתוח אל המחר והחדשנות, אשר הבין כי הוא קיבל עליו משימה די קשה, ליצור מוסד בפני עצמו, מאפס, בלי שום תמיכה מאף אחד. "
מתלהב מהתרבות וממטרתו לחנך את ההמונים היהודיים בשפה היידית, גולדפאדן מוסר את עצמו לפרויקט התיאטרון.
קמליה קראציון .
"לשאלה יש תשובה פתוחה: איך הוא הגיע לרעיון יצירת תיאטרון, ללהקה מקצועית בשפה היידיש? ישנם שלושה הסברים, והשחקנים, הגורמעם המעורבים בעיניים כולם אומרים שזה היה הרעיון שלהם.
ראשית, איצוק ליברסקו, רוכש המנויים, מספר כיצד בשיחה עם גולדפאדן היתה אשתו משנה את דעתו של גולדפאדן להתחיל פרויקט פרסום ביאסי. באותה עת היתה יאסי עיר עם אוכלוסייה של למעלה מ -40% יהודים דוברי יידיש. אשתו של ליברסקו היתה אומרת שיהיה טוב להקים תיאטרון, כמו הרומנים. לתיאטרון הרומני היו כמה עשרות שנים של קיום וביאסי רבים הלכו לתיאטרון הרומני.
לגולדפאדן יש רעיון נוסף: הוא מגלה שהרבה מהשירים שהוא פירסם בעיתונות ביידיש הפכו לשירים עם מנגינה בידי כמה זמרים ניידים במסעדות העיר. כשראה איך הם הריעו לאנשים, הוא חשב שזה היה רעיון טוב לשלב את השירים שלו, עם מנגינה ולהגיע לתוכנית גדולה יותר. שלישית, אחד הזמרים הניידים שאיתם גולדפאדן יצר קשר, ישראל גרודנר, אומר שזה היה הרעיון שלו. הוא אמר שלאחר עיבוד כמה משיריו של גולדפאדן, הציע לו פרויקט גדול יותר ".
השאיפה של גולדפאדן והמוטיבציה שנתן לסובבים שלו התמזגו והביאו פרי. ביאסי בויים מופע התיאטרון היידי הראשון בהיסטוריה של יהודי אירופה והיווה הצלחה מעודדת.
קמליה:
"מופע הראשון מוצג, לדורות הבאים, על ידי Mihai Eminescu, שנקרא בהיסטוריוגרפיה רומנית החותם הרישמי על תעודת הלידה של התיאטרון היידי. Eminescu מפרסם ב "Curierul de la Iasi" ב -20 באוגוסט 1876, מאמר ביקורתי על ההצגה הראשונה. בהיותו דובר גרמנית רהוט וגם נולד באיזור שבו היה מיעוט דובר יידיש בכל מקום, לאמינסקו היה קל ונגיש לראות ולהבין את ההצגה .כתב מאמר חיובי, למעט הערה אחת על הטקסט עצמו. אמינסקו כנראה התרשם לטובה מההופעה עצמה, ובעיקר מהשפעתה על הקהל ".
התיאטרון של אברהם גולדפאדן הפך להצלחה ויצא למסע בכל הקהילות היהודיות הגדולות, במרכז ומזרח אירופה. גולדפאדן הבין כי הפרויקט שלו היה צריך לצאת מעבר לגבולות האזור להגיע ליהודים בכל מקום. הוא עזב את רומניה ב -1896 והשתקע בניו יורק, שם המשיך לביים יצירות תיאטרון וגם לעבוד בעיתונות בשפה יידיש עד 1908, שנת מותו.
