מורשת יהודית ברומניה 29.10.2023
יוסיף ברמן צלם רומני ממוצא יהודי חלק שני
Marian Marom (מריאן מרום), 30.10.2023, 21:19
בהמשך הסיפור של צלם העיתונות יוסיף ברמן חוזרים איתו לרומניה לאחר שהיה של שנתיים בטורקיה. ובקיץ של שנת 1923 יוסיף ברמן שוחה במימי הים השחור, בבלציק, מול החוף המלכותי. זה עתה חזר לרומניה לאחר שש שנים של נדודים יחד עם משפחתו, שבמהלכן פגש את הסכנה, את המוות ואת האושר. לפתע מופיעה המלכה מריה על מרפסת הטירה. היא מביטה בנחת על פסגות הגלים ורואה גבר מתבונן בה. "זה אתה, ברמן?" – שאלה המלכה. "אני, הוד מלכותך! חזרתי הביתה, סוף סוף." עונה יוסיף. "תהיה ברוך הבא! ותצלם את ארצך במסירות רבה כמו בשנות המלחמה." לידו, ילדתו הקטנה של ברמן ואשתו עדות בפליאה על קבלת הפנים הלא שגרתית של המלכה.
מאותו קיץ, הקריירה של יוסיף ברמן הייתה בעלייה מדהימה. בפחות מעשרים שנה הוא ביסס את עצמו בזכות כצלם העיתונות הרומני הידוע ביותר בתקופה שבין מלחמות העולם. אולי החשוב ביותר בהיסטוריה של רומניה. הוא היה הצלם של בית המלוכה וידידם של כל האישים של אותה תקופה: Enescu, Bâzu Cantacuzino, Iorga, Dimitrie Gusti. ברמן התיידד מאוד עם אנסקו בזמן המלחמה ביאשי. הידידות הייתה עד כדי כך חזקה שבתקופה בין מלחמות העולם, בכל פעם שערך קונצרט בבוקרשט, השאיר אנסקו הזמנה עם שני מושבים לברמן. תמיד בשורה הראשונה, באמצע. וברמן, לא משנה כמה עייף מעבודתו בשטח, ככתב צילום, הגיע לקונצרטים של גורג אנסקו, יחד עם בתו, לואיזה. לאחר הקונצרט ברמן נכנס אל מאחורי הקלעים ושוחח הרבה עם המוזיקאי הדגול, כמו שמתאים לשני חברים ותיקים.
יוסיף ברמן עבד כצלם עיתונות לצד העיתונאים ברוניה פוקס וגאו בוגזה. הוא היה צלם השטח של הסוציולוג דימיטריה גוסטי והצלם הרשמי של החצר המלכותית. גאו בוגזה אמר שהוא הפך לכתב בגלל התמונות של יוסיף ברמן, וברוניה-פוקס, "נסיך הדיווחים", אפילו לא יכול היה לחשוב לצאת לשטח בלי ברמן. אותו דבר גם הסוציולוג הדגול פרופסור דימיטריה גוסטי, שלא יכול היה לדמיין את מסעותיו המונוגרפיים דרך כפרים רומניים שבתקופה בין מלחמות העולם בלעדיו ושכינה את ברמן "שותף לדמותו של הכפר והאיכר הרומני". ניתן לחלק את הצילום האתנוגרפי הרומני במחצית הראשונה של המאה ה-20 לשתי קטגוריות נפרדות, לא רק מבחינה כרונולוגית, אלא גם סגנונית: זו שלפני יוסיף ברמן וזו שאחריו.
"המהפכה שבאמצעותה חידש המשורר טודור ארגזי את השפה הספרותית, יוסיף ברמן הטעין אותה בפלסטיות בעולם הדימויים והצילומים, תלש אותם מהשיתוק והטעין אותם בחיים האמיתיים" – אמר גאו בוגזה. ובוגזה גם כינה את יוסיף ברמן, בגלל הכוח לראות פרטים מייצגים, שלא נראו אצל צלמים אחרים: "האיש בעל אלף העיניים". בוגזה אמר עוד על יוסיף ברמן : את המעבר מצילום בסגנון נוף דמוי גלויה לצילום עם היבטים חדשים ומפתיעים של אנשים ושל ערים, ברמן עשה עבור העיתונות הרומנית".
במהלך השנים עולה מתצלומיו של יוסיף ברמן אמת טהורה, המציאות העזה והחיה, הכמעט מוחשית של רומניה בין מלחמות העולם. רומניה שמחפשת את דרכה בצורה אצילית ונקייה יותר. רומניה של מלכים ואישים, אבל גם של איכרים אוטנטיים. רומניה שבמרכזה, בוקרשט עיר הבירה, פריז הקטנה. המון תצלומים של דרך הניצחון (CALEA VICTORIEI) ושל המבנים והאירועים הגדולים של העיר צולמו עי ברמן. שכונות העוני של העיר שתועדו על ידו ברוך ובעדינות הפורצות מעדשת המצלמה, או הצוענים שנוסעים עם הדובים המאולפים שלהם במונית מהשוק באובור הביתה הכל עדיין מוחשי ומלא חיים עד עצם היום הזה.
עד כאן החלק השני בתולדות צלם העיתונות יוסיף ברמן.
