מורשת יהודית ברומניה 29.03.2020 – על ניקו ניתאי
השבוע בתקופה מטורפת הלך לעולמו איש התיאטרון ב-ה' הידיעה ניקו ניתאי.
Marian Marom (מריאן מרום), 28.03.2020, 19:12
השבוע בתקופה מטורפת הלך לעולמו איש התיאטרון ב-ה הידיעה ניקו ניתאי. ברשותכם אצטט את הפרופסור ומבקר התיאטרון הנודע הרומני אוקטביאן סאיו (Octavian Saiu) :
"ניקו ניתאי נפטר. בימים נוראים אלה כשהעולם מתמודד עם כאב קשה מלדמיין , עבור אחדים מאיתנו לאבד אותו הוא הכאב. אובדן של אדם ושחקן שאין שווה לו. יחד איתו הולך מאיתנו עולם מלא, פרק ענק בהיסטוריה של אומנות התיאטרון שמובנת כיעוד של אהבה. הוא היה תמיד על הבמה או קרוב אליה. שחקן, במאי, יוצר, איש תיאטרון במלוא מובן הביטוי." – סוף ציטוט.
ניקו ניתאי נולד בשנת 1931 בשכונת Crângași בבוקרשט. נולד במשפחה יהודית בשם יעקוב (Iacob) ובגיל צעיר ינק את אהבת התיאטרון מהוריו. ניקו לא אהב לדבר על ילדותו בצל מלחמת העולם השניה ובזמן השילטון הפאשיסטי של אנטונסקו כאשר אביו בתור יהודי נשלח לעבודות כפיה. הוא העדיף להיזכר בחלק הטוב והאופטימי של ילדותו, למשל כיצד בתור ילד העמיד הצגות יחד עם שכניו.
ניקו למד בבתי ספר יהודים בבוקרשט. יסודי בבית הספר "מלבי"ם". תיכון ב-"קולטורה" ושם זכה למורה מיוחד המחזאי הרומני-יהודי מיכאיל סבסטיאן. עיקבי לגבי אהבתו למד תיאטרון וקולנוע באוניברסיטת בוקרשט. עד עלייתו לישראל בשנת 1961 ניקו משחק בתיאטרון "קונסטנטין נוטרה" בבוקרשט.
בהגיעו לישראל בגיל 30 ניקו לומד עברית במהירות ובזריזות , לומד תואר שני בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב ונכנס בדלת הראשית לתיאטרון הממסדי עם תפקידים רבים בתיאטרון חיפה, בתיאטרון הבימה, תיאטרון האהל ובתיאטרון צוותא . לאחר פעילות ענפה בתיאטראות הממסדיים, ניתאי מתחילת שנות ה-80 פועל כפורץ דרך וחלוץ בתיאטרון השוליים הישראלי. ב-1975 מעבד את הספר של אלבר קאמי "הנפילה" להצגת תיאטרון יחיד. הוא מביים, משחק ורץ עם ההצגה הזאת למעלה מ-45 שנה והופך אותה להצגת יחיד המוצגת ביותר בישראל. ניקו ניתאי העלה עוד הצגות יחיד בינהם שתי הצגות פרי עטו עצמו בשם "ל. ס. דיוניסוס" ו-"געגועים לטחנות רוח" וכמו כן מכתביו של אמיל אזאר מחזה בשם "פינוק מטריף", ומכתבי זאן קוקטו "את ואני ואשליות" .
ניקו זוכה לפופולריות רבה בישראל בגלל תפקיד אסף בסידרה "קשת וענן" ששודרה בטלוויזיה החינוכית בשנות ה-80 של המאה הקודמת.
ב-1982 ניקו ניתאי מייסד את תיאטרון "הסימטה" ביפו העתיקה ומנהל אותו במשך 18 שנה עד שהוא מחליט להקים עוד תיאטרון שוליים בשם "קרוב" והפעם בדרום תל אביב בתחנה המרכזית החדשה.גם בתיאטרון זה ממשיך ומביים, מעבד, משחק , כותב מחזות והכל ללא לאות ובאהבה גדולה לבימה ולקהל. את התיאטרון "קרוב" ניקו מנהל בשותפות עם בתו דורית שנדבקה באהבה לאומנות הבימה מאביה. על בימת התיאטרון הזה ניקו ניתאי מעלה בין היתר הצגות של מחזאים רומנים כמו "מכתב אבוד" מאת יון לוקה קאראגאלה והמחזה "חדשות אחרונות" מאת מיכאיל סבסטיאן. בהקשר זה ראוי לציין שניקו ניתאי, יחד עם צוות התיאטרון, משתתף בשש מהדורות של הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ע"ש מיכאיל סבסטיאן המתקיים בעיר בראילה (Brăila) ברומניה.
ניקו ניתאי זכה להוקרה רבה וקיבל פרסים כמו פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה על מפעל חיים ותרומתו לתרבות התיאטרון ב-1996 , תעודת כבוד (Diploma de Onoare) ב-2006 מהמכון הרומני לתרבות בתל אביב. בשנת 2007 קיבל את הפרס "קיפוד הזהב" על מפעל חיים ועל תרומתו לתיאטרון הפרינג ובאוקטובר 2012 זכה בפרס לנדאו לאמנויות הבמה בתחום התיאטרון.
בשנת 2013 זכה לאות Meritul Cultural în grad de Comandor מטעם נשיא רומניה טריאן בססקו עבור הצטיינות בתחום התרבות . האות הוענק כביטוי להוקרה והערכה על פעילותו האמנותית ותרומתו של ניתאי להפצת התרבות הרומנית בעולם ולשימור המסורת היהודית. ניתאי, ששרד את השואה ברומניה כילד, חזר כאמן ישראלי מוערך לטקס החגיגי שהתקיים בארמון הנשיאותי בבוקרשט.
לפני כמה ימים בלבד ב-23 למרץ נפטר ניקו ניתאי בגיל 88 . הותיר אחריו שתי בנות וחמישה נכדים. בגלל הפנדמיה לא היה ניתן להפרד ממנו כמו שצריך לא למשפחה ולא לקהל. בתקווה שימים טובים יותר יאפשרו טקס פרידה ראוי, עלינו לומר יהיה זכרו ברוך.
