מורשת יהודית ברומניה 28.06.2020 – בנימין פונדויאנו – חלק שלישי
מורשת יהודית ברומניה 28.06.2020 - בנימין פונדויאנו – חלק שלישי
Marian Marom (מריאן מרום), 28.06.2020, 12:41
בנימין פונדויאנו — חלק שלישי
ציפיתם שפונדויאנו עם הגעתו לפריז ינסה ככל מהגר להסתדר ולהשתקע ? לא כך המצב. פונדויאנו מחפש כמובן למצוא את עצמו והאישיות הפעילה שלו או אפשר לומר ההיפראקטיביות שלו , מדרבנת אותו לנסות סגנונות נוספים בסיפרות ותחומים אחרים באומנות כמו הקולנוע.
בין המעשים הראשונים של פונדויאנו הוא הקמת חברת הסופרים הרומנים בפריז, יחד עם קלאודיה מיליאן ומקבל את חסותה בתור נשיאה של אלאנה ואקארסקו (Elena Văcărescu). פונדויאנו מתיידד עם קונסטנטין בראנקושי (Constantin Brâncuși) ומבקר בסטודיו שלו ברמה כמעט יומית ומתאר בכתב העת הסיפרותי Cahiers de lÉtoile את סיגנון העבודה של הפסל הרומני ומשווה אותו לכוח עצום ופראי.
פונדויאנו עובר דרך הדהדה לסימבוליזם ולסוראליזם, מנסה את הסגנון הרציונליסטי והופך למצדד הגישה האקיסטנציאליסטית של לב שסטוב . בהיותו חלק מהשותפים הרעיוניים של שסטוב , פונדויאנו מכיר את הסופרת הארגנטינית ויקטוריה אוקאמפו (Victoria Ocampo) שמזמינה אותו ב-1929 לבואנוס איירס. פונדויאנו בתור דוגמת "היהודי הנודד" נוסע דרך ארה"ב לאורוגוואי וארגנטינה. במונטהוידאו ובערים אחרות נותן הרצאות על הקולנוע הצרפתי. בבואנוס איירס מרצה באוניברסיטה על שסטוב ומפרסם מאמרים עליו ועל הדדאיזם של טריסטאן צארה. אבל למרות כל הפעילות הזאת לא מצליח להגיע לרמת פרנסה נאותה וחוזר לצרפת.
לאחר חזרתו לפריז , פונדויאנו מתרכז בתירגום והפצה של נכסי צאן ברזל של הסיפרות הרומנית, מ- Sărmanul Dionis של אמינסקו עד לשירה של יון בארבו, יון מינולסקו, גיאורג בקוביה וטודור ארגזי. בשנת 1931 נשא לאישה את Geneviève Tissier . בביתם ברחוב רולין בני הזוג אירחו במשך השנים מפגשים סיפרותיים בין הכותבים ב- Cahiers de lÉtoile וב-Cahiers du Sud. פאול דניאל סופר רומני שנשא לאישה את רודיקה וקסלר אחותו הצעירה של פונדויאנו, ייתאר לימים את האווירה בבית הזוג פונדויאנו ואת האנשים המפורסמים שפגש שם.
ב-1936 פונדויאנו, שכתב תסריטים עבור Paramount Pictures , מקבל חוזה להגיע לבואנוס איירס בפעם השניה ע"מ לכתוב ולהפיק סרט מוזיקלי אוונגרדי בשם Tararira . כמובן, פונדויאנו מקבל את ההצעה ומבלה שוב מספר חודשים בארגנטינה. הסרט למרות שצולם והוצג לא נשמר.
שוב בחזרה לצרפת, למרות הכוונות לבקר ברומניה בעזרת הכסף שהרוויח בארגנטינה, פונדויאנו נהנה מהצלחה של ספר המסא על המשורר הצרפתי ארתור רימבו (Arthur Rimbaud ) שהוא פירסם בשם Rimbaud le voyou.
ב-1939 פונדויאנו מקבל את האזרחות הצרפתית וב-1940 מגוייס לצבא הצרפתי ויוצא מהבית "בתקווה ובגאווה" כפי שאמרה אחותו לינה. ביוני 1940 נפל בשבי של הצבא הגרמני שכובש את צרפת. בסופו של דבר בשל גילו ומחלה משוחרר לביתו שנמצא תחת שילטון גרמניה הנאצית. ב-1941 מכיר ומתיידד עם עוד רומני שנמצא בפריז הוגה הדעות אמיל צורן (Emil Cioran) אשר מציג אותו למירציה אליאדה (Mircea Eliade).
ב-1942 בעקבות החוקים האנטישמיים של משטר אנטונסקו, פונדויאנו מאבד את האזרחות הרומנית וכל כתביו אסוריים ברומניה. באותה תקופה נעשים מאמצים, שלא צלחו, ע"י חברים מחוץ לצרפת להשיג לו אישור מעבר לשוויץ או למדינה נאטרלית אחרת.
באביב 1944 פונדויאנו יחד עם אחותו לינה נעצרים ע"י הגסטפו בעקבות הלשנה שהם יהודים. בזמן שהם נמצאים ב-Drancy, מחנה המעצר ואיסוף היהודים, ליד פריז, חברים של פונדויאנו כמו ציורן, לופאשקו, ואאוגן יונסקו מתגייסים לעזרתו וכנראה מצליחים להשיג את שיחרורו בטענה שהוא נשוי לאישה נוצריה קטולית. כנראה שפונדויאנו סירב להשתחרר ע"מ לא לעזוב את אחותו לינה.
בזמן השהיה במחנה Drancy, פונדויאנו כתב מכתב לאישתו וביקש שכל השירה שהוא כתב בצרפתית תפורסם באוסף אחד והגדיר את עצמו בתור "הנוסע שטרם סיים לנסוע". המשך גורלו של פונדויאנו נבנה מעדויות . הוא ואחותו הועברו למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. מסתבר שלינה נשלחה לחדר הגזים מיד עם הגיעם למחנה ההשמדה ופונדויאנו עצמו הומת בגז ונשרף ב-2 או ב-3 לאוקטובר 1944 , זמן קצר יחסית לפני שיחרור המחנות.
בנימה עצובה זאת הנני מסיים את הפרק השלישי ואחרון על חייו של בנימין בארבו וקסלר פונדויאנו פונדאן.
