מורשת יהודית ברומניה 26.12.2021 – אורי בנדור (3)
אורי בנדור סופר, עיתונאי ומחזאי יהודי רומני – חלק שלישי ואחרון
Marian Marom (מריאן מרום), 26.12.2021, 15:34
אורי בנדור ממשיך לכתוב בכתבי העת והעיתונים של התקופה וגם מפרסם עוד נובלות ורומנים.
ב-1935 מפרסם את הרומן "אפסיונאטה" גם בהוצאת אלקלעי וב-1940 את הרומן "סוף גרוטסקי" (Final grotesc).
בתקופה הקשה של מרד הלגיונרים והפוגרום ביהודי בוקרשט מינואר 1941 משפחת בנדור הרגישה מאוימת כפי שנזקרת בתו של אורי בנדור, קורה ואני מצטט :
"הייתי בת 10 אז. היה לי אח תאום. אבינו היה הסופר והמחזאי אורי בנדור. לא הלכתי לגן בילדותי, למדנו קרוא וכתוב בבית. אבא שלח אותי לבית ספר יהודי, שנקרא בית הספר הספרדי, בית ספר טוב מאוד, בגלל זה אני חושבת שאבי בחר בבית הספר הזה. זה היה בית ספר נפרד לבנות. הייתה לי חברה לכיתה וחברה הכי טובה שלי שאיתה הלכתי בבוקר לבית הספר. שמה היה ריטה אורחובסקי ואני חושבת שמשפחתה הגיעה מבסרביה כי דיברו רוסית.
ה-21 לינואר היה יום ההולדת שלי ושל אחי התאום, ובאותו אחר הצהריים הזמינו ילדים לביתנו, אבל אף אחד לא הגיע. לא ידענו למה, כי אבא שלי לא אמר לנו כלום. באותו לילה אבא אמר לנו שאנחנו לא הולכים לישון בבית. אבי אמר לנו שנישן במרתף שבחצר. וכך ישנו באותו לילה, מצטופפים כולנו יחד היה מאוד קר. למחרת בבוקר חברה שלי הייתה צריכה לבוא כדי ללכת ביחד לבית הספר והופתעתי שהיא לא באה. בסופו של דבר הלכתי אליה כי היא גרה באותו רחוב . צלצלתי בפעמון, היה חשוך, היא פתחה לי ושאלתי אותה למה היא לא באה לקחת אותי. ואז היא אמרה, "אבא שלי נהרג אתמול בלילה." באותו רגע קיבלתי הלם. מאוחר יותר גיליתי שהוא נאסף, נורה ונתלה בבית המטבחיים.
הבת הזאת קורה בנדור, לימים תלמד מחול קלאסי גם בבוקרשט וגם חמש שנים בבית הספר לכוריאוגרפיה בלנינגרד ותהפוך לבלרינה באופרה של בוקרשט ומאוחר יותר גם באופרה בתל אביב. היא תשתתפה ב-1968 בתפקיד קטן בסרט "הגרזן" (Baltagul) של הבמאי מירציה מורשאן. קורה בנדור היום היא בגיל מעל 90 וחיה בתל אביב.
אורי בנדור מצליח לעבור בשלום יחסית את תקופת השלטון של אנטונסקו ע"י כך שעל פי העיקרון "אתה לא יכול להביס אותם תצטרף אליהם" הוא כתב עבור "עיתון היהודי" (Gazeta evreiască) שהיה הביטאון של "המרכז היהודי" (Centrala evreiască), ארגון היהודי הדמה שהוקם ע"י השלטונות .
לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון ברומניה, הפך בנדור לאחד הדוברים של הוועדה הדמוקרטית היהודית, כלי השלטון לדיכוי תרבותי ופוליטי של יהודי רומניה. בעלוני הוועדה הזאת בנדור כתב עשרות מאמרים חריפים נגד הציונות, תוך דחייה מוחלטת של רעיונות ואהדה שלו מן העבר. חלק מהציונים שנעצרו ונכלאו בשנות הסטליניזם ברומניה חשדו בו או אפילו האשימו אותו בבגידה.
במשך זמן מסוים היה אורי בנדור חלק מהנהגת איגוד הסופרים הרומני ובין השנים 1950-1955 היה מזכיר התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט. בתקופה הקומוניסטית פרסם בנדור את הרומן "גבלונץ, חנות כלבו" בשנת 1961 שבו חזר לנתח את עולם הגטו כמו ביצירות קודמות, אך הפעם דרך פריזמה של ביקורת חריפה ולעג לבורגנות היהודית הישנה ותיאר טיפוסים של יהודים חסרי כל מוסר ונקיפות מצפון .
אורי בנדור הלך לעולמו ב-23 לנובמבר 1971 בבוקרשט בגיל 76 . לכבודו על ביתו ברחוב טראיאן בבוקרשט נקבע לוח זכרון.