מורשת יהודית ברומניה 26.01.2020 – אברהם לייב זיסו
מורשת יהודית ברומניה 26.01.2020 - אברהם לייב זיסו
Marian Marom (מריאן מרום), 26.01.2020, 23:01
אברהם לייב זיסו נולד בפיאטרה נאמץ עיר הבירה של המחוז נאמץ ב-25 לינואר 1888 במשפחה יהודית. באותה תקופה בעיר חיו כ-17 אלף תושבים כאשר חצי מהם היו יהודים. האב פינקו עזרא זיסו היה מנהל חשבונות בבנק ואמו הינדה-לאה עסקה בגידול עשרת הילדים של המשפחה, ארבעה בנים ושש בנות.
אברהם לייב למד ב-"חיידר" עברית ותורה ובמקביל עד גיל 16 למד בבתי ספר ממלכתיים. בגיל 16 הצליח להשיג מלגה באוניברסיטת הלברשטאט בגרמניה והתכוון להתחיל לימודי פילוסופיה. אבל זמנים קשים מנעו ממנו לממש את החלום. הבנק בו עבד אביו נסגר ואברהם לייב נאלץ לעזור בפרנסת המשפחה ולוותר על המלגה. הוא התחיל לעבוד כמו אבא שלו כמנהל חשבונות. על הלימודים הוא לא וויתר לחלוטין והמשיך להתעמק בלימודים רבניים ובפילוסופיה יהודית ובשנת 1908 כאשר הוא רק בן 20 ולמרות כל הקשיים הצליח להבחן ולקבל את הסמכה כרב. בפועל, אברהם לייב לא כיהן כרב וגם מעולם לא השתמש בהסמכה הזאת, אלא רק בידע שהיא מקנה.
זיסו כתב סיפרות ומאמרים בשפות רומנית ועברית. בשנת 1909 ערך זיסו ירחון ציוני בעברית, בשם "המקיץ". כנראה היה זה כתב העת העברי החילוני הראשון שהופיע ברומניה. בשנת 1912 יחד עם פטרה קונסטנטינסקו-יאשי (Petre Constantinescu-Iași) הוציא לאור את כתב העת הסיפרותי "הפרח הכחול" ברומנית Floare Albastră. זיסו בכתב עת זה נתן הזדמנות למשורר הצעיר בנימין פונדאין (Benjamin Fondane) ולזרם האוונגרדיסטי בסיפרות הרומנית.
איש רב גוני , זיסו, היה מוציא לאור, סופר, עורך, פובליציסט, איש עסקים ומנהיג פוליטי יהודי רומני. בזכות עבודה ללא לאות , שכל ומזל זיסו נהיה אדם עשיר ובשנת 1914 מתחתן עם רחל צימר (Rachel Zimmer) בתו של קרול צימר סוחר נפט מבוקרשט והופך לאיש ניהול בחברות תעשייתיות.
בשל מעמדו החברתי פוגש ומתחבר עם מספר רב של אינטלאקטואלים בינהם גאלא גאלקטיון , מיכאיל סבסטיאן ועוד. מקים ומממן כתבי עת לסיפרות ותרבות וגם לנושא הקרוב לליבו הציונות. זיסו היה ציוני נלהב ומבקר חריף של אויבי יהדות רומניה. במשך כל חייו היה נדבן וספונסר ליהדות רומניה. ללוחם אנטיפשיסטי הפך זיסו בעקבות הכרות מקרוב של התופעה כאשר עד 1939 חי לסרוגין גם בגרמניה. ב-1939 המשטר הנאצי החרים את רכושו בגרמניה .
בתקופת מלחמת העולם השניה זיסו נמצא ברומניה. הוא ממשיך בארגון העליה לארץ ישראל גם בתקופה זאת למרות הקשיים שמשטרו הפשסטי של יון אנטונסקו מערים. בשנת 1941 הגיש לגנרל אנטונסקו תוכנית לארגון הגירת יהודי רומניה. אבל זיסו נעצר ונשלח למחנה הריכוז טרגו זיו בתחילת שנת 1942 .הוא שוחרר כעבור חצי שנה, לאחר התערבותם של אנשי רוח ודת רומנים. ב-1943 נעצר שוב ונשלח לאותו מחנה ריכוז בגלל התנגדותו למס האדיר של 4 מיליארד ליי, שהטיל שוב אנטונסקו על הקהילה היהודית המרוששת.
לכן כמה ימים לאחר נפילת משטרו של אנטונסקו, ב-28 לאוגוסט 1944 , פרסם זיסו כרוז שממנו אני מצטט:
"ההחלטה האמיצה של הדמוקרטיה הרומנית (…) הצליחה להסיר מכשולים, לגרש את הכובש. אנו מצפים מהשלטון החדש למעשים שיפגינו צדק מתקן גם עבור האוכלוסייה היהודית שניזוקה קשה בידי הרודנות שנפלה. יודעים אנו שחובתנו ברגע זה לציית להוראות של ממשל שמצא בתוכו את הכוח להשליך את העול, להחליט על רומניה חופשית, צודקת, דמוקרטית." סוף ציטוט.
בשנים הראשונות של המשטר הקומוניסטי, נשאר זיסו כמעט ללא אמצעי קיום. ניסה להתקיים משיעורים פרטיים לעברית. במאי 1951 נעצר במהלך משפטים נגד הציונות. הוא נחקר במשך שנים והועמד לדין בהאשמות דמיוניות. במרץ 1954 נידון למאסר עולם עם עבודות פרך. לאחר התערבויות דיפלומטיות שוחרר בקיץ 1956 ונשלח למדינת ישראל. עם הגיעו ארצה הוכר זיסו כאסיר ציון, אבל בגלל מצבו הגופני הירוד מאוד אושפז ונפטר לאחר זמן קצר. יהדות רומניה והמוסדות הציוניים התאבלו על מותו.