מורשת יהודית ברומניה 25.08.2024
אנה נובק מחזאית וסופרת יהודיה רומניה
Marian Marom (מריאן מרום), 26.08.2024, 17:13
אנה נובק נולדה ב- 21 ליוני 1929 במשפחה יהודית בשם הרשאני, בעיר דז', במחוז סומש בטרנסילבניה הצפונית תחת שלטון רומני. בלידתה קיבלה את השם העברי "זמרה". לאחר העברת השלטון על טרנסילבניה הצפונית להונגריה, בעקבות תכתיב וינה המכונה גם בוררות וינה השנייה ברומנית: Dictatul de la Viena שהיה פסק בוררות בסכסוך בין רומניה להונגריה שניתן ב-30 לאוגוסט 1940 על ידי גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית. יהודי צפון טרנסילבניה, כחלק מן האוכלוסייה הכללית של החבל, עברו לריבונות הונגרית כתוצאה מפסק הבוררות. מרביתם של היהודים נשלחו להשמדה במהלך 1944 לאחר שהונגריה נכבשה על ידי הגרמנים. זמרה נשלחה בשנת 1944 , עם כל בני משפחתה למחנה ההשמדה אושוויץ. היא הצליחה לשרוד אך הוריה ואחיה נספו בשואת יהודי טרנסילבניה.
בסיום מלחמת העולם השנייה זמרה חזרה לרומניה כמובן ללא משפחתה וקיבלה שוב את האזרחות הרומנית אשר נלקחה ממנה ב-1940. בשנות ה-50 היא הפכה למחזאית מוערכת במיוחד על ידי השלטונות, כיוון שכתבה בסגנון הריאליזם הסוציאליסטי. היא נתמכה על ידי סופרים ידועים כמו קאמיל פטרסקו, מיכאיל סדוביאנו, טודור ארגזי, פאול שוסטר, שהיה גם בעלה לתקופה קצרה. מחזותיה של אנה נובק זכו להצלחה מסחררת במדינות קומוניסטיות, במיוחד בברית המועצות ובהונגריה. עם תחילתו של הגל השני של הדיכוי, לאחר המהפכה בהונגריה ב-1956, הפכה אנה נובאק יעד להתקפות אידיאולוגיות, אם כי עד לאותו תאריך היא לא נקלעה לעימות עם השלטונות. להיפך, מחזותיה, מחווה לריאליזם הסוציאליסטי, זכו לשבחי הביקורת. במהלך מסע הפרסום סביב קונגרס המפלגה הקומוניסטית הרומנית, משנת 1955, היא מצוטטת כסופרת סוציאליסטית מתקדמת, המקבלת את ההערכה הזאת בשל המחזה שלה "משפחת קובץ'" (COVACII).
בגיל 11, בהיותה בסנטוריום לחולי שחפת, אנה נובאק החלה לנהל יומן אישי. היא המשיכה לנהל את יומנה גם במחנות ההשמדה ושמרה אותו עד לאחר המלחמה. בעזרת היומן אנה נובאק כתבה ספר על תקופת המחנות שפורסם בהונגריה בשנת 1966. שנה לאחר מכן פורסם בגרמנית בשם Die schönen Tage meiner Jugend (היפים בימי נעורי) וכעבור שנה נוספת הופיע בצרפתית בשם Les beaux jours de ma jeunesse. ב-1970 הופיע הספר באיטלקית בשם I giorni della mia giovinezza ובהולנדית. תרגום לאנגלית בשם The Beautiful Days of My Youth: My Six Months In Auschwitz and Plaszow יצא לאור בארצות הברית ב-1997 ולבסוף גם במולדתה, ברומניה, הופיע תרגום לרומנית, בשם Cele mai frumoase zile ale tinereţii mele, בשנת 2004.
היומן שלה הוא הרבה פחות מוכר מזה של אנה פרנק, למרות ששתי הבנות הצעירות היו באותו גיל כשכתבו. המסר של "הימים היפים של נעורי" הוא אלים יותר, ולפעמים אפילו בלתי נסבל. המחברת מתארת את המפגש המתמשך עם המוות. היא מפגינה בהירות יוצאת דופן על עליבות האדם, על האבסורד שבמלחמה, על חוסר המוחשיות של הגבול בין תליינים לקורבנות. חומרת העדות עלולה להיראות מזעזעת, כתיבה חדה זאת היא מאפיין יסודי של אנה נובאק. אנה נובק כונתה "אנה פרנק הרומניה", אך כינוי זה לא מתאים לגמרי משום שהיומן של אנה פרנק מסתיים עם שליחתה למחנות בעוד שיומנה של אנה נובאק מתעד את דרכה אל אושוויץ ושהותה במחנות ולכן הוא הרבה יותר אכזרי ובגלל אותה סיבה פחות פופולרי.
לאחר עלייתו לשלטון של ניקולאיה צ'אושסקו אנה נובאק החלה לספוג ביקורת על מחזותיה. בעקבות הביקורת, אנה נובאק סולקה מהמפלגה, דבר שהיה שקול אז לשורה של חסמים חברתיים-פוליטיים. אנה נובאק נאלצה לעזוב את רומניה בשנת 1966 , שנה בה גם סולקה מאיחוד הסופרים הרומני. היא עברה להונגריה, משם למערב ברלין ולבסוף התיישבה בצרפת. בצרפת אנה נובאק פגשה אינטלקטואלים צרפתים רבים וגולים רומנים, ביניהם ז'אן פול סארטר, סימון דה בובואר, יוג'ן יונסקו, ז'אן פרוולסקו, מוניקה לובינסקו.
בצרפת אנה נובאק הייתה ידוע לא רק בזכות היומן המחריד ובשל הרומן האוטוביאוגרפי שלה בשם J’avais quatorze ans a Auschwitz , אלא ם פרסמה מחזות נוספים וחלקם זכו להצלחה. בהדרגה עברה לכתיבת פרוזה ופרסמה עוד חמישה רומנים בשפה צרפתית.
הסופרת אנה נובאק בשם המקורי זמרה הרשאני הלכה לעולמה בגיל 80 בתאריך 31 למרץ 2010 ברובע השמיני של פריז.
