מורשת יהודית ברומניה 23.06.2024
סיפור קצר על הנוכחות היהודית בוולכיה – חלק ראשון
Marian Marom (מריאן מרום), 25.06.2024, 15:31
לאתניות היהודית יש היסטוריה של מאות שנים על אדמת דאצ'יה טריאנה, עליה מעידים חפצי פולחן, מטבעות, כתובות, שעל קיומם מדווחים היסטוריונים רומנים וזרים. המדען ניקולאי יורגה הקדיש עבודה היסטורית מיוחדת לנושא זה בשם "ההיסטוריה של היהודים בארצותינו" משנת 1913.
ביחס לאזור המוצא הגיאוגרפי הוקמו בארצות רומניה שני ענפים של האוכלוסייה היהודית. האשכנזים המגיעים ממרכז אירופה, רוסיה וגליציה והספרדים במקור מספרד ושאר מדינות דרום אירופה וגם מארצות צפון של אפריקה. ההבדלים בין שני הענפים הללו התייחסו לשפה שבה דיברו ביניהם, יידיש עבור היהודים האשכנזים ולאדינו עבור היהודים הספרדים.
רשימותיו של בנימין בן יונה מטודלה, מגלה ארצות יהודי מהמאה ה-12 העובר בארצות הרומניות במאה ה-12, מתעדים את נוכחותם של יהודים במרגלות הרי הקרפטיים בוולכיה. החל מהמאות14-15 מתרבים המסמכים בכתובים, בהתאם לגידול האוכלוסייה היהודית במחוזות אלה. ניתן להצביע על קיומם של מבני קהילה, מבחינת האשכנזים, בסוף המאה ה-17 ועבור הספרדים מתוארך לעשורים הראשונים של המאה ה-18. יש לקחת בחשבון שעד המאה ה-17 מקום הבירה של וולכיה היתה העיר טארגובישטה, ובמסמכים הרישמיים לגבי האוכלוסייה היהודית לא צוינו במפורש את היהודים ביישוב, אם כי אין ספק שהוקמה קהילה כזאת. שורה של תקנות ביחס ליהודי וולכיה מציינות במרומז את נוכחות האוכלוסיה היהודית.
נוכחותם של יהודים במצודה של בוקור, יישוב שקיומו מתועד באמצע המאה ה-15, מצויינת מאוחר יחסית. המסמך הכתוב הראשון, כנראה משנת 1550, הוא ה'תשובה' או המכתב של רבה של סלוניקי, סמואל דה מדינה, בקשר לסיפורם של מספר יהודים מבוקרשט. במקביל לגידול הדמוגרפי הכללי של המחוז ולחשיבותה של העיר בוקרשט, מספר התושבים היהודים עולה בהדרגה. עד אמצע המאה ה-17, מספר תושבי הקבע היהודים בבוקרשט היה כ-600. יחד עם זאת צויינה נוכחות בבוקרשט של יהודים מאזורים אחרים באירופה לאור מיקומה הגיאוגרפי של בוקרשט שהיא נקודת הצלבה של דרכי מסחר קירבתה לים ולמסלולים אחרים שניתנים לשייט.
במסמך שהוציא השליט Constantin Brâncoveanu, ב-21 למרץ 1698, שבאמצעותו הושכר לבתי המלאכה בניין מלכותי בבוקרשט ורישיון לייצור נרות ויצרני השעווה, שביניהם היו גם יהודים, נדרשו למכור את המוצר הזה לזכיין מטעם השליט זיגי מואיז. המסמך הרשמי הראשון לגבי הקהילה הספרדית הוא משנת 1730, חתום על ידי השליט ניקולאי מברוקורדאט. העדות הרשמית הראשונה המעידה על קיומה של קהילה יהודית בבוקרשט היא המסמך שהוציא שטפאן רקוביצה, שליט וולכיה, במאי 1764, ובו הוא מאשר את יצחק החכם, בתור ה-"חכם באשי" על כל העם היהודי במדינה. "חכם באשי" היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית בתקופה העות'מאנית. ה"חכם באשי" הוכר בצו מלכותי כרב הראשי של כלל היהודים במדינה והוא נחשב למייצג היהודים בפני השלטון ובאמצעותו העביר השלטון את דרישותיו לכל הקהילות היהודיות ברחבי וולכיה.
בצו שליט וולכיה שטפאן רקוביצה נכתב ואני מצטט:
"במודע, אנו עורכים את צו זה של מלכותי, אתם זקני היהודים מהעיר בוקרשט ומשאר הישובים והירידים ומנהיגים אחרים שנמצאים בעם היהודי שבארץ רומניה שעל יצחק החכם, בנו של ביצל החכם, איש מכובד ומלומד, רחמתי עליו ועשיתי אותו לבש על כל העם היהודי אשר בארץ רומניה כדי שיהיה מנחה לדת שלכם וכמנהג מקודם לטפל בכל העניינים שבסדר דינכם."
סוף ציטוט.
עד כאן חלק הראשון של תולדות עם ישראל בוולכיה.