מורשת יהודית ברומניה 21.03.2021 – ארתור סגל
ארתור סגל אמן פלסטי ומחנך יהודי רומני
Marian Marom (מריאן מרום), 21.03.2021, 17:56
ארתור סגל נולד למשפחה יהודית עשירה ביולי 1875 . קיים וויקוח לגבי מקום היוולדו יאשי או בוטושאני. בטוח שאביו יצחק סגל היה בעל בנק בבוטושאני וארתור בילה הרבה זמן בילדות בבוטושאני. הוא גדל בסביבה חסידית. בית ספר יסודי למד עם מורה פרטי בשם זוסמן שהיה גם מומחה לסיפרות גרמנית. בשנת 1887 ארתור נשלח ליאשי, לפנימייה תיכונית, כדי ללמוד ולהתכונן ביסודיות לקראת השתלבותו בעסקי הבנקאות של המשפחה. כפי שיעיד בעצמו לימים ארתור הרגיש בזמן הלימודים התיכומיים בוז ורדיפה על רקע אתני, מה שהוביל אותו ככל הנראה לסוג של דחיה של החברה ושל המבנים הסגורים שלה.
באותה תקופה ארתור סגל התחיל להתעניין בציור, ציור נוף במיוחד תחת השפעת עבודותיו של הצייר ניקוליה גריגורסקו (Nicolae Grigorescu). במקביל ארתור יצר קשר, דרך חברים בבית הספר התיכון, עם תנועת השמאל, שהחלה להתרחב ברומניה באותן שנים, במיוחד בקרב תלמידים וסטודנטים. בשנת 1892, בעקבות מעורבותו בשערוריה הקשורה לאירגון עצרת והפגנה לכבוד ה-1 למאי בתור יום העבודה הבינלאומי, אירוע שהביא למעצרם של שלושה מהמשתתפים, נשלח ארתור סגל בדחיפות לברלין, לדודו זיגמונד שאראס (Sigmund Charas). כאן מכיר את ארנסטין שאראס בתו של זיגמונד אשר לימים תהפוך להיות רעיתו.
חרף התנגדות משפחתו, ארתור סגל נרשם לאקדמיה לאמנות בברלין, שם הוא לומד אצל הצייר הפייסגיסט הרומנטי יוגין בראכט (Eugen Bracht). שומר על הקשר עם רומניה והשתתף בתערוכת האמנים בחיים (Expoziția artiștilor în viață) בבוקרשט בשנת 1895. באותה שנה הוא עובר לפאריס, שם למד באקדמיה גוליאן. בשנת 1896 התיישב במינכן. שם נשאר עד 1904 ועבד בבית הספר הפרטי לציור של לודוויג שמיד-רוטה (Ludwig Schmid-Reutte) ופרידריך פהר (Friedrich Fehr). הוא השתתף במושבה האמנותית בדאכאו כשהוא מושפע מהתיאוריות הכרומטיות וההפשטה שקידם הצייר אדולף הולזל (Adolf Hölzel) אשר הקים את המושבה האומנותית בדאכאו. למרבה האירוניה בדאכאו הנאצים יקימו בשנות ה-30 מחנה ריכוז עבור היהודים הגרמניים ועבור מתנגדי המשטר שלהם.
החל מאוקטובר 1900 ארתור סגל נמצא בקרב תלמידי כיתת הציור של פרופסור קרל פון מאר מהאקדמיה המלכותית לאמנות במינכן בירת בוואריה. הוא נשאר בקשר עם החיים האמנותיים שברומניה, וחוזר מדי שנה לארץ.
בשנת 1904, לאחר שהתחתן עם ארנסטין שאראס הבת של דודו זיגמונד , עבר להתגורר בברלין, העיר בה התגוררה משפחת אשתו. הוא השתתף בעבודות בתערוכות שאורגנו על ידי תנועת הזצסיון בברלין ב -1907 וב -1909 והיה מעורב בארגון התנועה הזצסיונית החדשה בברלין, שנוסדה על ידי אמנים כמו מקס פכשטיין (Max Pechstein), מקס ליברמן, הנס ארפ, פול קליי, אגון אדלר ועוד אשר תמכו בחזון האקספרסיוניזם החדש. ארתור סגל המשיך להציג יחד עם הקבוצה הזאת תערוכות ציור ותצוגות גרפיות בגרמניה, בין השנים 1910-1912. אפשר להגדיר את היצירות של ארתור סגל בתקופה הזאת כשילוב של אלמנטים אקספרסיוניסטיים והדים מחזונו של ואן גוך.
למרות קירבת הדם שביניהם, לזוג ארתור וארנסטין סגל נולדים שני ילדים בריאים ומוצלחים. ב-1907 הבן וולטר אשר לימים יהיה אדריכל שיתפרסם בלונדון כממציא שיטה של בנייה עצמית של בתים, וב-1908 הבת מריאנה.
ב-1910 ארתור סגל הציג את התערוכה האישית הראשונה באולם ארטא (Arta) בבוקרשט. בין היצירות שהוצגו בתערוכה זאת הן Peisaj אשר כעת נמצאת במוזאון הלאומי לאומנות של רומניה והיצירה דיוקן עצמי. ארתור סגל השתתף באותה שנה גם בתערוכת הארוע בבוקרשט של "הנוער האומנותי" (Tinerimea Artistică) והמשיך להציג במסגרת הזאת עד תחילת מלחמת העולם הראשונה.
ב-1914 יחד עם פרוץ המלחמה ארתור סגל עוזב את ברלין מהחשש להיות מגויס לצבא הגרמני. יחד עם האישה ושני הילדים ארתור מחליט לעבור להתגורר בשוויץ הניטרלית שמביאה מעט שלווה לליבו.
עד כאן הפרק הראשון בקורות חייו של הצייר ארתור סגל, המשך בשבוע הבא.
