מורשת יהודית ברומניה 20.11.2022
יעקב פסנתיר מוזיקאי והסטוריוגרף יהודי-רומני
Marian Marom (מריאן מרום), 20.11.2022, 22:27
יעקב פסנתיר, נולד בבוטושאני בנסיכות מולדובה בתאריך 6 ליוני 1820 . ישנם מקורות הטוענים שהלידה שלו התרחשה בפאלטיצני. הוא נולד כבנו של אשר זליג יהודי ששימש כמתורגמן עבור שליט נסיכות מולדובה סקרלט קאלימאקי, וגם עבור הקונסוליה הצרפתית ביאשי , מכאן הכינוי שלו הצרפתי או "פרנצוז" ברומנית. מסתבר שאשר זליג ה-"פרנצוז" הצליח בעזרת קרבתו לשליט המולדבי למנוע הפצת עלילות דם נגד היהודים בתחילת המאה ה-19 .
נחזור לבנו של ה-"פרנצוז", יעקוב שנולד בעצם כיעקב זליג אבל בגלל שעיסוקו העיקרי היה נגן צמבל, כלי נגינה דומה לפסנתר, קיבל את הכינוי "פסנתיר" שעם השנים הפך לשם משפחה. יעקב פסנתיר היה בעיקר אוטודידקט בשל העובדה שהיה שייך למשפחה ענייה וגם בגלל שהתייתם מאבא בגיל צעיר מאוד. אביו נפל קרבן למגפת הכולירה. בכל זאת יעקב פסנתיר למד בתלמוד תורה ביאשי את התפילות בעברית, חומש ותלמוד ביידיש. במקביל למד קרוא וכתוב בשפה הרומנית עם אותיות קיריליות.
בגיל צעיר התחיל יאנקו או יענקל פסנתיר את לימוד המוזיקה תחילה כפורט בקובזה או בלאוטה. אחר כך למד לנגן גם בצמבל ולפרנסתו הקים להקה נודדת המורכבת מיהודים וצוענים. הוא ניצח על הלהקה, פרט בקובזה וניגן בצמבל וסבבו יחד בנסיכויות הרומניות, בבסרביה, בבולגריה, בקרים, בטורקיה. הרפרטאור של הלהקה כלל שירי עם רומניים, יהודיים ושל אזור הבלקן.
עם הזמן, הניסיון והסיורים עם להקתו יעקב פסנתיר השתכנע כי עדויות לנוכחותם העתיקה של היהודים בשטח הנסיכויות הרומניות ימלאו תפקיד משמעותי במאבקי היהודים הרומנים להשגת זכויות אזרחיות ופוליטיות ותוך כדי נסיעה אסף מסמכים היסטוריים על יהודים החיים ברומניה. הוא העתיק כתובות שעל קברים ומסמכים עבריים, תמלל מסורות וסיפורים, ונקט בשימוש במקורות רבנים כמו גם בהיסטוריוגרפיה רומנית ומאמרים מהעיתונות. בשנת 1879 נכלל שמו של יעקב פסנתיר ברשימת היהודים המועמדים לקבלת אזרחות רומנית, אך הפרלמנט דחה את עתירתו.
ספרו הראשון של יעקב פסנתיר שקיבל כותרת עברית "ספר דיברי הימים לארצות רומניה" אבל נכתב ביידיש פורסם בשנת 1871 ביאשי, עי המוציא לאור הנודע הרש גולדנר. פסנתיר ניסה להוכיח כי יהודים התגוררו וחיו בדאציה כבר במאה השישית לפני הספירה. ספרו הסתיים בתיאור של אירועים רלוונטיים מתחילת המאה השש עשרה. ספר המשך, "קורות היהודים ברומניה" פורסם בלמברג בשנת 1873. בספר שני זה, יעקב פסנתיר תיאר פרקים מסוף שלטונו של שטפאן הגדול דרך תולדות של המלך הראשון של רומניה, קרול הראשון, כולל מידע על נוכחות יהודית ברומניה.
משפחתו של פסנתיר עצמו הייתה בעלת שורשים עמוקים בנסיכות מולדובה ולדבריו היו בבית העלמין היהודי בסוצאבה קברים שהעידו על כ-200 שנות ותק. ספרו האחרון ביידיש של פסנתיר, עם הכותרת העברית "ספר זיכרונות" הכיל את כותרת המשנה "ספר הזיכרונות או התיאור הביוגרפי של הקשישים שהתארחו בבית החולים מחסה לזקנים בבוקרשט משנת 1880 עד סוף 1890 . ברומנית יעקב פסנתיר פרסם בשנת 1886 את "Fermecătorul טקסט שכלל הקדמה מאת מוזס גסטר, והתכוון להילחם באמונות טפלות ובמיוחד ברפואת פלא.
עבודתו של פסנתיר זכתה לתהודה רבה בין יהודי רומניה וגרמה לפירסום של ההיסטוריה היהודית במחוזות רומניה. יעקב פסנתיר היה בשנת 1886 בין מייסדי "החברה להיסטוריה ע"ש יוליו באראש" ובדיוני החברה באותה שנה הוחלט על הדפסת הביוגרפיה של פסנתיר כאות תודה על תרומתו להיסטוריה של יהודי רומניה. הביוגרפיה פורסמה בביטאון החברה עי הבלשן היהודי רומני הנודע לאזאר שייניאנו. בחסותה של "החברה להיסטוריה ע"ש יוליו באראש", יעקב פסנתיר המשיך במחקרו על אנדרטאות ועל בתי עלמין יהודיים.
יעקב פסנתיר חי בשנותיו האחרונות בעוני רב ולכן התקבל בבית המחסה "Elisabetheum" (אליזבתאום) בבוקרשט שהוא עצמו היה בין מייסדיו. הוא נפטר שם בגיל מעל 80 בשנת 1901 או 1902. תרומתו ההיסטורית של יעקב זליג פסנתיר זכתה להוכרה עוד בימי חייו עי מלומדים כמו הרב מוריץ לאזרוס מברלין וברומניה עי הרבנים אנטואן לוי ומאיר בק.
