מורשת יהודית ברומניה 19.01.2020 – אנטול ויארו איש האשכולות
אנטול ויארו היה מלחין, מוזיקולוג, מנצח פרופסור באקדמיה למוזיקה , מחנך. איש אשכולות...
Marian Marom (מריאן מרום), 19.01.2020, 11:26
אנטול ויארו נולד במשפחה יהודית ביאשי בשנת 1926. הוא ומשפחתו עברו וחוו על בשרם את פרעות נגד היהודים ביאשי משנת 1941 והצליחו להנצל.
ארוע טראומתי זה הפך את אנטול הצעיר לרגיש יתר וגרם אצלו למחשבות על שבריריות החיים ומחשבה עמוקה על המוות, כאשר כל אלה יבואו לידי ביטוי בכל היצירה העתידית שלו כמלחין.
ויארו למד בשנים 1949-1946 מוזיקולוגיה והלחנה באקדמיה למוזיקה ע"ש ציפריאן פורומבסקו בבוקרשט. בין מוריו היו אושיות תחום המוזיקה הקלאסית של רומניה כמו קונסטנטין סילבסטרי שלימד אותו ניצוח, לאון קלפר (Leon Klepper) שלימד הלחנה, פאול קונסטנטינסקו בהרמוניה ובתזמור תאודור רוגלסקי. במקביל עבד אנטול כמנצח בתאטרון הלאומי של בוקרשט וערך בשנים 1950 – 1951 את כתב העת מוזיקה.
בשנים 1951 – 1954 המשיך את לימודיו בקונרסבטוריון של מוסקבה ע"ש פיאוטר איליץ צייקובסקי בכיתה של המלחין הדגול ממוצא ארמני ארם חצטוריאן. במוסקבה היה שותף לספסל הלימודים עם גנאדי רוזדסטוונסקי (Gennady Rozhdestvensky) מנצח רוסי, אלפרד שניטקה מלחין רוסי ממוצא יהודי-גרמני ועם טיבריו אולאך מלחין רומני ממוצא הונגרי.
בשנים 1955–1958 חזר להשתלם במוסקבה. בתקופה זאת פוגש את נינה מוזיקולוגית במקצועה, מתאהב ולוקח אותה לאישה לכל חיים. ב-1957 נולדה להם הבת שתהיה אישיות אומנותית מורכבת כפסנתרנית ואמנית פלסטית, נודעת בכל העולם בשם לנה ויארו קונטה. בשנת 1958 בבוקרשט נולד להם הבן אנדריי אשר גם יהפוך לפסנתרן מחונן. במאמר מוסגר ישנם מומחים המשווים את אנדריי ויארו לפסנתרנים הרומנים הנודעים דינו ליפטי וראדו לופו.
משנת 1958 ועד סוף חייו ב-1998 אנטול ויארו מלמד תזמור והלחנה בקונסרבטוריון של בוקרשט תוך כדי התקדמות בכל ההיררכיה האוניברסיטאית. בפעילות ההוראה שלו באקדמיה הוא מלווה עבודות דוקטורת רבות ולא מעט סטודנטים עוברים תחת ידיו.
כמתאים להגדרה של איש אשכולות, אנטול ויארו מתעניין במטמטיקה ובשילוב תורת הקבוצות בהלחנה ובמוזיקולוגיה. בשנת 1978 באוניברסיטת קלוז מקבל את דוקטורט על טזה בנושא החשיבה המוזיקלית . אנטול ויארו ממשיך ומתעמק במחקר המוזיקולוגי-מטמטי או המטמטי-מוזיקולוגי ,איך שתרצו, ובעזרת המטמטיקאים סולומון מרקוס ודן ווזה (Dan Vuza) כותב מאמרים וספר על הממשק בין מטמטיקה למוזיקה. במאמר מוסגר על הפרופסור חבר באקדמיה של רומניה סולומון מרקוס אני מקווה שיזדמן לי לדבר באחת התוכניות הבאות, בתור נכס נוסף של המורשת היהודית-רומנית.
בשנת 1967 משתתף בפעם הראשונה בשיעורי הקיץ למוזיקה חדשה בדרמשטד במערב גרמניה. ב-1970 אנטול ויארו מארגן ומנצח בבוקרשט קונצרטים של מוזיקה קלאסית פחות מקובלים עם יצירות של החבר ללימודים אלפרד שניטקה ,ויצירות של אלכסנדר סקריאבין, אדגרד וארזה (Edgard Varèse) ואחרים. בשנים 1973-1974 שוהה בברלין במסגרת חילופי מרצים אוניברסיטאים. ויארו הרצה במוסדות אקאדמיים רבים וכנסים בינלאומים בירושלים בישראל, בניו יורק, ברונקסוויל, שיקאגו, סיאטל בארצות הברית, בדרמשטד בגרמניה, ברגינה בקנדה ועוד. בתקופה 1993-1992 הוא מלמד כמלחין אורח (composer-in-residence) באוניברסיטה של ניו יורק.
בקריירה כמלחין אנטול ויארו הושפע ושילב מוטיבים מהפולקלור הרומני כמו בלדה מיוריצה (Miorița) ומעולם הספרות הרומני כאשר הלחין על פי טקסטים של מיכאי אמינסקו, מיכאיל סורבול, יון לוקה קרגיאלה, בקוביה, טופארצאנו, לביש, מרין סורסקו.
כמובן כאיש אשכולות וקוסמופוליט , אנטול ויארו קיבל השראה גם ממקורות אוניברסליים כמו התנ"ך והאומנות והסיפרות הבינלאומיים. אבל על הקריירה כמלחין אנחנו חייבים לחזור ולדבר בתוכנית מיוחדת נוספת על אנטול ויארו.
בינתיים אציין חלק מההוקרה והפרסים שהוא קיבל במשך החיים הלא מספיק ארוכיים שלו, אם נדע שהוא נקטף מהחיים בגיל 72 באמצע פעילות ענפה. והנה הרשימה החלקית של הפרסים ואותות ההוקרה על פי סדר כרונולוגי :
1949 – פרס המדינה של רומניה
1966 – פרס הקרן על שם סרז קוסוויצקי (Serge Koussevitzky) בבוסטון ארה"ב
1967 – פרס האקדמיה הרומנית
1977,1975, 1979 – פרסים של איגוד המלחינים והמוזיקולוגים של רומניה
1986 – פרס הרדר – מטעם אוניברסיטת וינה על מפעל חייו בהלחנה, מוזיקולוגיה ותורת המוזיקה, ובמאורע החגיגי נאמר ואני מצטט "על כישוריו המיוחדים, החדשנות והדמיון המוזיקלי" — סוף ציטוט
1996 – הפרס הגדול של איגוד המלחינים והמוזיקולוגים של רומניה
עד כאן לעת עתה והמשך יבוא…
