מורשת יהודית ברומניה 18.10.2020 – מירצ'ה קרישאן
מירצ'ה קרישאן (Mircea Crişan) שחקן תיאטרון וקומיקאי יהודי רומני
Marian Marom (מריאן מרום), 18.10.2020, 19:38
מאוריציו קראוס נולד ב-8 לאוגוסט 1924 ע"פ האגדה ברכבת נוסעת באזור מרמורש (Maramureș). כיוון שהוריו זוג יהודים רומנים ילדי בוקרשט, שעבדו בפארק שעשועים נודד, לידתו נרשמה רק למחרת ב-9 לאוגוסט כאשר הגיעו ליעדם. וכך יצא שעל תעודת הלידה של מירצה קרישאן, שם הבמה של מאוריציו קראוס, נרשם מקום לידה באיה מארה (Baia Mare).
בילדותו המשיך ללוות את הוריו בנדודיהם בשווקים ובירידים בכל רחבי רומניה. בתור נער עבד בקצביה בשכונה היהודית של בוקרשט. ב-1943 בתקופת השילטון של אנטונסקו עבד בתיאטרון היהודי באראשאום בתור ניצב במספר הצגות וכך טעם את המקצוע. מיד אחרי מלחמת עולם השניה למד בקונסרבטוריון לאמנות דרמטית, בכיתה של מריה פילוטי.
ב-1946 התרחשה הבכורה האמיתית של מירצה קרישאן וגם ההצלחה הגדולה הראשונה, על הבמה של המופע הקברטי "כמו אצלנו אין" ("Ca la noi la nimeni") בבימוי של ה. ניקולאידה (H. Nicolaide) ויחד עם הזמרת מריה טאנסה (Maria Tănase). מכאן , הצלחה אחרי הצלחה הובילו את מירצה קרישאן לפופולריות רבה מאוד בשנות ה-50 וה-60. רבים ממעריציו חושבים שהגיע לו התואר של "מלך ההומור" לא פחות מלקונסטנטין טאנסה הגדול.
ב-1953 נושא לאישה את סורינה דן זמרת וקולגה לבמה של תיאטרון הרביו . ב-1956 נולד להם בן שלימים יהיה רופא בדיסלדורף שבגרמניה. מירצה קרישאן הופיע בתיאטרון הצבא , בתיאטרון האסטרדה "סאבוי" במאות מופעי בידור יחד עם סטרויה נכט (עליו כתבתי ברובריקה זאת באפריל השנה), פויו קלינסקו, הוריה קאציולסקו, זיזי שרבאן, סטלה פופסקו ועוד רבים וטובים משחקני הרביו הרומני.
מירצה קרישאן הופיעה בתוכניות בידור רבות, יחד עם סולני מוזיקה קלילה, כמו קונסטנטין דרגיצי, אנדה קלוגאראנו, מרגרטה פסלארו, מרינה וויקה, דוינה באדאה. הוא שיחק בסרטים : "גם איליה עושה ספורט" בבימיו של אנדרי קאלארשו ,ב-"Șeful sectorului suflete" ע"פ תסריט של אלכסנדרו מירודן. גם קאלארשו וגם מירודן הולכים להיות גיבורי הרובריקה הזאת בעתיד.
בשנות ה -60 הופיעה מירצה קרישאן בהפקות רדיו רבות ובליל השנה החדשה 1964 החזיק כמעט לבדו את תוכנית הרדיו החגיגית. באוגוסט 1964, מועצת המדינה של הרפובליקה העממית הרומנית, העניקה לשחקן מירצה קרישאן תואר אמן אמריטוס של הרפובליקה "בזכות הפעילות המתבצעת בתחום התיאטרון, המוזיקה, האמנות והקולנוע".
מירצה קרישאן השתתף בסיבובי הופעות בחו"ל בארצות הגוש המזרחי אבל גם בפריז. בפעם השניה בשנת 1967 כשהשלטון הקומוניסטי הרשה למירצה קרישאן לצאת למסע הופעות של 3 חדשים בפריז על במת אולימפיה, בתום החוזה במקום לחזור לרומניה הגיע לישראל של אחרי מלחמת ששת הימים לסיבוב הופעות ואחר כך השתקע בגרמניה.
ברומניה לאחר עזיבתו והשתתפותו של מירצה קרישאן בשידורי תחנת הרדיו "אירופה החופשית", הרשויות הקומוניסטיות הורו להשמיד כל הקלטה שלו, רק שאנשי מקצוע ברדיו ובטלוויזיה מצאו דרכים להציל את הקלטות עם הקומיקאי הנדיר הזה.
לאחר שהתיישב בגרמניה, שיפר את הגרמנית שלו, ובהדרגה החל להופיע בתפקידים בתיאטרון. ב-1972 קיבל את התפקיד של טביה החלבן ב"כנר על הגג" על במת התיאטרון העירוני של העיר אולם והופיע בו 800 פעמים. בהמשך קיבל תפקידים נוספים בקומדיות מוזיקליות ובמחזות זמר. גילם את סנצו פנצה ב"האיש מ-לה מנצה" , את דוליטל ב"גבירתי הנאווה", את בוב ב"אירמה לה דוס", את החייל שווייק ועוד. מירצה קרישאן שיחק ושר באופרטות כמו "סילביה" מאת קלמן , ב"האלמנה העליזה" מאת פרנץ להר, ב- "העטלף" מאת יוהאן שטראוס הבן. הופיע בסדרות טלוויזיה ומופעי טלוויזיה בגרמניה וגם בהולנד.
ב-2007 בגיל 83 זכה בפרס המיוחד לתיאטרון רביו, מטעם איגוד התיאטרון ברומניה UNITER והפרס הוענק לו בטקס ע"י סטלה פופסקו שהייתה שותפה להרבה מההצלחות של מירצה קרישאן.
בשנת 2013 , לאחר שמספר שנים סבל ממחלת האלצהימר, מאוריציו מירצה קרישאן קראוס נפטר בגרמניה ונקבר בבית העלמין היהודי בדיסלדורף, בגיל 89.