מורשת יהודית ברומניה 18.08.2024
טודור ויאנו מבקר ספרות ואמנות, מסאי, משורר, מרצה באוניברסיטה רומני יהודי – חלק שני ואחרון
Marian Marom (מריאן מרום), 19.08.2024, 14:31
טודור ויאנו נישא בשנת 1930 לאלנה אירימסקו בתו של הרופא שטפאן אירימסקו מייסד של בית הספר לחקר השחפת ברומניה. לבני הזוג נולדו שני ילדים הבן יון ויאנו, שלימים נודע כפסיכיאטר, מסאי וסופר והבת מריה אלכסנדרסקו ויאנו לימים היסטוריונית וארכאולוגית. במאמר מוסגר יון ויאנו , בנו של טודור אשר נולד ב-1934 היה אחד ההפילוזופים החשובים של התרבות הרומנית וגם מתנגד לשילטון הקומוניסטי. יון ויאנו נאלץ להגר לשוויץ ב-1977, בגלל השתתפותו בתנועתו של פאול גומא, בהיותו בין האינטלקטואלים הבודדים שחתמו על מכתב המרד ואז הוא יתפרסם כמי שנוקט בתחנת הרדיו "אירופה החופשית" בעמדות נגד הניסיון להשתמש בפסיכיאטריה בתור נשק פוליטי. לאחר המהפכה של 1989, הוא היה מעורב מאוד בהוקעת הפסיכיאטריה הפוליטית הקומוניסטית, הוא חזר לרומניה וכתב מאמרים ותגובות עם תוכן פוליטי במגזינים 22, Dilema Veche, ועוד. יון ויאנו הלך לעולמו השנה לפני פחות מחודשיים ב-20 ליוני בגיל 90.
לאורך כל התקופה שבין המלחמות, טודור ויאנו התנגד למפלגת משמר הברזל הפשיסטית, התפלמס עם העיתונות הפשיסטית עובדה שהפכה אותו למטרה של התקפות. מעמדו כפרופסור ומרצה באוניברסיטה היה בסכנה במהלך שלטון המשותף של יון אנטונסקו והלגיונרים ברומניה שהוקם בשנת 1940, וחש בסכנה ממשית של תקיפות פיזיות. השלטונות האנטישמיות החלו להזכיר את מוצאו היהודי, והיו אמירות אלימות שכוונו כלפיו. בעקבות המרד הלגיונרי ותבוסתו של משמר הברזל, טודור ויאנו שלח מכתב ברכה למנצח הגנרל יון אנטונסקו.
בשנת 1931 טודור ויאנו פירסם את הספר "האומנות והאסטטיקה" (Arta și frumosul). ב-1932 פירסם את הכרך Arta actorului בהוצאה לאור של מגזין Vremea. ב-1933 פרסם מחקר קטן בכרך שיהיה לעיון בביבליוגרפיה של מחקרים על הגל, בשם "השפעתו של הגל בתרבות הרומנית". הקריירה האקדמית שלו הופכת לפוריה במיוחד, כאשר מופיעים שני ספרים בנושא האסטטיקה, בראשון נכללים הפרקים בעיות ראשוניות של אסתטיקה, ערך אסתטי וגישה אסתטית ויצירת אמנות, ובשני נכללו שני חלקים נוספים, מבנה ויצירה אמנותית וקבלת יצירת האמנות.
בימי שלטון אנטונסקו פרסם את "אמנות הסופרים הרומנים", ספרו הידוע ביותר ושזכה לפרשנויות רבות. ספר זה נחשב לדוגמה של ניתוח סגנוני שבישר את הקפדנות של הפורמליזם של טודור ויאנו בכל הקריירה שלו. בספר לא מצוינים סופרים רומנים ממוצא יהודי, וזאת ככל הנראה בגלל חוקי המשטר של אנטונסקו. בשנת 1944 מיד לאחר נפילת המשטר הפשיסטי טודור ויאנו יחד עם שרבאן צ'יוקולסקו ו-וולדימיר סטראינו פירסמו ספר חשוב מאוד בשם "תולדות הספרות הרומנית המודרנית"
(Istoria literaturii române moderne).
ב-1944 התמנה ויאנו לפרופסור לאסתטיקה באוניברסיטת בוקרשט וב-1945 לפרופסור לפילוסופיית התרבות. אחרי רפורמת החינוך ברומניה בשנת 1947 בימי המעבר לשלטון הקומוניסטי, הועבר ויאנו מהקתדרה לאסתטיקה והתחיל ללמד מנקודת מבט השוואתית בקתדרה חדשה לתולדות הספרות העולמית. בשנים 1946–1947 התמנה לשגריר רומניה בבלגרד והיו אנשים שמתחו עליו בקורת על פשרות מסוימות שעשה עם המשטר הקומוניסטי. בסופו של דבר המשטר החדש סילק אותו בשנת 1952 מתפקיד הפרופסור באוניברסיטה. הוא הועבר לתפקיד של חוקר פשוט במכון לבלשנות, בו השתתף בעריכתם של המילון של השפה הרומנית המודרנית ו"המילון השפה הלירית של מיכאי אמינסקו".
המשטר הקומוניסטי שינה את היחס כלפיו ואיפשר לטודור ויאנו להתקבל לשורות המפלגה הקומוניסטית ובשנת 1955 החליט להחזירו למעמד של פרופסור מרצה באוניברסיטה. באותה שנה טודור ויאנו נבחר כחבר באקדמיה הרומנית. טודור ויאנו בהמשך הקדיש את זמנו לעריכת מונוגרפיות על מספר סופרים מתולדות הספרות העולמית והרומנית כגון סרוונטס, שייקספיר, גתה, דוסטויבסקי, סטנדל, אלכסנדרו אודובסקו, ראסין, וולטאיר ועוד. לימים מסות אלה נכללו לתוך הספר "עיונים בספרות העולמית וההשוואתית".
טודור ויאנו נפטר בגיל 66, בעקבות אוטם שריר הלב, ב-21 למאי 1964 בבוקרשט, בבית החולים אליאס כאשר במקביל בבית הדפוס עבדו על ספרו על המשורר טודור ארגזי.