מורשת יהודית ברומניה 17.03.2024
בנו שטראוכר דוקטור למשפטים, מנהיג יהודי בבוקובינה - חלק שני ואחרון
Marian Marom (מריאן מרום), 19.03.2024, 23:23
שטראוכר ייצג את רעיון של אירופה דוברת גרמנית ואת הליברליזם האוסטרו-גרמני, תוך שהוא בעד חילוניות ושימור השלטון מווינה. אחת ההצהרות שלו הגדירה את יהודי בוקובינה כחסידי התרבות הגרמנית הענקית. מאחר שבבוקובינה היהודים היו מיעוט והסמכויות של השליטה הגרמנית-אוסטרית בתחומי החינוך והמינהל עדיין מילאו תפקיד מוביל, יהודי בוקובינה פנו בכיוון הזה. עמדות הכוח של שתי הקבוצות הלאומיות הגדולות, הרומנים והרותנים, היו עדיין חלשות מכדי לגרום לשינוי באוריינטציה זאת מצד היהודים. כעם החי בגולה, נאלצו היהודים להסתמך על הגנה העוצמתית של ווינה. עם זאת שטראוכר נבחר במצע אנטי-התבוללות המורכב מהתנגדות לציונות כיוון שהוא קישר בין הלאום היהודי למולדת מרכז אירופית.
הציבור של בנו שטראוכר היה עדיין "האיש הקטן" שהזקנים האליטיסטיים של הקהילה היהודית התעלמו ממנו והתעקש שהיהודים צריכים להוכיח את עצמם כאזרחים אוסטריים מודרניים. חלק משמעותי נוסף בפעילותו הפוליטית של בנו שטראוכר לפני 1918 הוקדש למאבק באנטישמיות. שטראוכר, שנחשף בעצמו להאשמות אנטישמיות שהושמעו עי עמיתיו בפרלמנט, היה בין אלה שדחו ונלחמו בטענות עלילת הדם. הוא נשא נאומים על האיום הגובר של פוגרומים בארצות שבגבולות של האימפריה אוסטריה, כגון האימפריה הרוסית וממלכת רומניה.
עליית האנטישמיות בקרב קהילות גרמניות-אוסטריות הייתה הגורם שתרם לקרע בין הליברליזם הגרמני ויהודי בוקובינה. האנטישמיות הייתה סמויה יותר בקהילות מקומיות מסוימות אבל החריפה ברובעים הגרמניים של בוקובינה. המתיחות הגרמנית-יהודית צצה לראשונה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19, כאשר סטודנטים גרמנים אימצו אנטישמיות דתית והקימו את אגודת הגרמנים הנוצרים בבוקובינה. פעילים יהודים צעירים כמו מאיר אבנר אימצו כתגובה את הציונות. המועדונים שלהם חולקו לאחר מכן בין אלה שתמכו בהגירה מיידית (עלייה) או שעדיין השקיעו אנרגיה ביצירת מפלגה ציונית בבוקובינה. בהקשר זה, מאיר אבנר שיתף פעולה עם בנו שטראוכר ובשנת 1904 הקימו יחד קבוצה יהודית לאומית בשם "איגוד העם היהודי".
אחרי סיום מלחמת העולם הראשונה, בבוקובינה הרומנים דרשו בגלוי להתאחד עם ממלכת רומניה והאוקראינים בחרו ברפובליקה העממית האוקראינית. מתחים האלה החלו להתלקח לפרעות אשר דוכו ע"י הצבא הרומני שנכנס לבוקובינה והכניס אותה לרומניה, איחוד שאושר עי אמנת סן זרמן-משנת 1919. במסגרת זאת הצטרף שטראוכר לאבנר וליעקב פיסטינר הסוציאליסט בהקמת מועצה יהודית לאומית נוספת, אזורית, אשר עמדה למען הגנת זכויות הקהילה היהודית. זמן קצר לאחר הקמתה של רומניה הגדולה, המועצה היהודית הלאומית החרימה את הבחירות הכלליות של 1919, ובכך סירבה לשלוח את נציגיה לפרלמנט של רומניה. אבל עד 1923, כל מנהיגי הקהילה היהודית בבוקובינה קיבלו את שלטונה של רומניה באזור. בנו שטראוכר עמד על מצע הדוגל בשמירה על זכויות היהודים בבוקובינה וברחבי הקהילה היהודית-רומנית. בתחילת שנות ה-20, הוא וחסידיו החלו בשיתוף פעולה הדוק עם האיחוד הלאומי של יהודי רומניה (UER) של וילהלם פילדרמן.
האיחוד הלאומי של יהודי רומניה (UER) תמך בתחילה במפלגת העם של אלכסנדרו אברסקו למרות הסימנים של אהדה לאנטישמיות. שטראוכר ואבנר היו למועמדים המועצה היהודית לבחירות ב-1920. שטראוכר התמודד באזור הבחירה "העיר צרנאוצי" גם לפרלמנט וגם לסנאט של רומניה. שטראוכר נבחר כחבר בפרלמנט הרומני ברשימתו של אברסקו בבחירות 1920. בבחירות 1922, לצד יון ניסטור, לשעבר מנהיג מפלגת האיחוד הדמוקרטי, תמך שטראוכר במצע הלאומי הליברלי לבוקובינה. פעילותו בפרלמנט התמקדה באיסוף תמיכה לאמנציפציה ברורה של היהודים, כפי שהובטח באמנת פריז וכפי שבסופו של דבר הוכנס לחוקת רומניה בשנת1923. שטראוכר נתן את אישורו להוראת השפה הרומנית בבתי ספר יהודיים. במהלך שנות ה-20, הוא עמד בהתכתבות עם המנהיג הלאומי הליברלי יון בראטיאנו וציין מקרים שבהם בתי ספר בבוקובינה "טוהרו" ממורים ומנהלים יהודים בן שפוטרו, פרשו או הורדו בדרגה עי משרד החינוך הרומני. בנו שטראוכר העמיד את ההתרחשויות הללו כנגד מעמדם הגבוה של היהודים בצרנאוצי אשר, להערכתו, היוו 50% מאוכלוסיית העיר ו-90% ממשלמי המסים שלה.
בנו שטראוכר נבחר מחדש כחבר בפרלמנט הרומני בהצבעה מיולי 1927. בבחירות 1928, עם תמיכה מחודשת של ניסטור, שטראוכר חזר על כסאו הפרלמנטרי. עם גיבוי מהליברלים הלאומיים, שטראוכר היה למועמד לסנאט בבחירות 1932, אך לא קיבל את ההצבעה. הפוליטיקאי המזדקן נפטר ב-5 לנובמבר 1940, שנה אחת לתוך מלחמת העולם השנייה, וכמה חודשים לאחר הכיבוש הסובייטי של צפון בוקובינה. בנו שטראוכר נפטר בגיל 86 בצרנאוצי וקבור בקריפטה בסגנון מודרני של משפחת שטראוכר, בבית הקברות היהודי בצרנאוצי.
