מורשת יהודית ברומניה 16.04.2023

יוסף ברוצ'ינר פובליציסט והיסטוריון יהודי רומני – חלק ראשון

Warning: Trying to access array offset on null in /home/web/rri.ro/public/wp-content/themes/rri/template-parts/content.php on line 98
Marian Marom (מריאן מרום), 18.04.2023, 13:27

יוסף ברוצינר נולד ב-1846 ביאשי והוא הבכור מבין ארבעת האחים ברוצינר. על אחיו קולונל מאוריציו ברוצינר גיבור מלחמת העצמאות של רומניה דיברתי בשבוע שעבר. יוסף ברוצינר למד משפטים ביאשי אבל לא יכל להתפרנס כעורך דין כיוון שלא היה אזרח ועבד כיועץ משפטי בנושאים מסחריים בנמל גאלאצי.

בשנת 1873 יוסף ברוצינר הפך לנשיא הרומני של ארגון "אליאנס ישראלית אוניברסלית". בחירתו להנהגת הקהילה היהודית בגאלאצי הביאה לשיקום ארגוני והפיכתה לארגון קהילתי מודרני. זאת הייתה אחת הקהילות היהודיות הראשונות ברומניה שאורגנו בצורה חדשה, על בסיס אחר, עם מחשבה מערבית. תחילת פעילותו של יוסף ברוצינר הייתה כיו"ר ועד בית החולים, בתי הספר שהפך לוועד הריכוזי של הקהילה שביקשה לאחד את כל יהודי המקום לסוג חדש של אגודה כדוגמת מועצה דתית יהודית.

יוסף ברוצינר התכוון על ההיבט האתני ועל ההיבט הקהילתי. עמותת הגג החדשה, הממוקמת מעל מוסדות וארגונים יהודיים מקומיים, הייתה אמורה להיות בעלת הזכות לגבות מיסים, לקבל תרומות, להחזיק עובדים ולהחזיק מוסדות. עם זאת, מספר אגודות ומוסדות יהודיים מקומיים סירבו להצטרף כאשר ברצונם היה לשמור על עצמאותם, והרבה יהודים מקומיים סירבו להצטרף לאגודת הגג כיוון שלא נזקקו לשירותים שהיא הציעה ולא רצו לשלם את המיסים.

זאת הייתה גם תקופת המאבק לאמנציפציה של היהודים שאינם אזרחים. איש לא יכול היה להכריח אותם להצטרף לאגודה החדשה, כל עוד הם לוקחים על עצמם את חובות החברה. חלק מהיהודיים ה"פרוגרסיביים" פנו להתבוללות, אם מתוך הזדהות מוחלטת עם העם הרומני ורומניה וחלק האחר מתוך תקווה שזה מה שיגרום לקבלת האזרחות. באשר ליהודים החסידים, הם עסקו בקהילות החסידיות החרדיות הקטנות שלהם. הבחירה המכרעת הייתה של נציגים הארגונים היהודיים ובתי כנסת ומנהיגי הקהילה שתמיד הגיעו ממשפחות האליטה הכלכלית. בכל זאת זו הייתה התחלה. הרעיון של יוסף ברוצינר והדוגמא של הארגון הקהילתי החדש של יהודי גאלאצי אומצו עי יהודים מיישובים אחרים, שהקימו קהילות יהודיות בצורת עמותת הגג.

יוסף ברוצינר היה לוחם למען האמנציפציה ולארגון מחדש של החיים היהודיים במסגרת הכללית של המדינה הרומנית, לא רק במסגרת המקומית של העיר גאלאצי. הוא רצה לאחד את כל המועצות הדתיות המקומיות בארגון על-קהילתי, איחוד קהילות ישראל, שיתפקד על פי הנורמות המשפטיות של המדינה ויוכר על ידה. בפעולה זאת קיבל עידוד מידידו ווסילה בוארסקו (Vasile Boerescu), פוליטיקאי ליברלי, שהיה שר המשפטים פעמיים וגם שר החוץ פעמיים. ב-1879 יוסף ברוצינר ליווה את שר החוץ וואסילה בוארסקו לפריז לפגישה עם אדולף קרמי, נשיא העל של הארגון "אליאנס ישראלית אוניברסלית".

בשנת 1876, לאחר שנכנס לתפקיד נשיא הארגון הקהילתי החדש בגלאצי, השתתף יוסף ברוצינר, יחד עם ליאופולד שטרן, בוועידת ארגון "אליאנס ישראלית אוניברסלית" בפריז. במלחמת העצמאות של רומניה (1877-1878) היה מזכיר הוועד האחראי על אחזקת האמבולנסים הדרושים בשדה הקרב, בדיוק אחד האמבולסים שטיפל באחיו מאוריציו הפצוע בזמן כיבוש מצודות גריוויצה ופלבנה .

לאחר המלחמה, במהלך הדיונים של קונגרס ברלין, יוסף ברוצינר היה פעיל במאמצים להשיג את איזרוח היהודים הרומניים, ובשנת 1879 פרסם עלון בעניין זה בשפה הגרמנית. יוסף ברוצינר היה בדעה המתונה של ליאופולד שטרן, סניאל מרקוס, סאמויל גולדנטל ואחרים, כולם ממנהיגי עמותת "אחוות ציון" שתמכו בפשרה של האמנציפציה ההדרגתית. בתחילת הדרך, מתן התאזרחות למספר של 3,000 בני ישראל עי הפרלמנט הרומני כצעד ראשון ואחריו איזרוח הדרגתי של האחרים, בעתיד.

עד כאן פרק ראשון בתולדות יוסף ברוצינר.