מורשת יהודית ברומניה 12.12.2021 – אורי בנדור (1)
אורי בנדור סופר, עיתונאי ומחזאי יהודי רומני – חלק ראשון
Marian Marom (מריאן מרום), 11.12.2021, 23:20
אורי בנדור הוא שם העט של מי שנולד ב-1 למאי 1895 בשם סימון מויסה גרינברג או שמעון מויסה גרינברג או שמחה מויסה גרינברג במשפחה יהודית בכפר מילישאוציול דה סוס (Milişăuţiul de Sus) בבוקובינה. המשפחה הייתה עניה ומרובת ילדים. האם הייתה ליבה לבית שמיט (Liba Schmidt) האב מויסה פרידל גרינברג (Moise Friedl Grünberg) היה חייט לפרנסתו ופרנסת משפחתו וסופר יידיש בזמן הנותר אם בכלל.
אורי בנדור חי בילדותו עם משפחתו במיכאילני ( Mihăileni) במחוז בוטושני באווירה יהודית חסידית. הוריו רצו שיילמד בישיבה כדי להיות רב. הוא סיים את בית הספר היסודי בבראילה (Brăila), גם שם התגוררה משפחתו. בגלל מחסור בכסף, הוא לא הצליח להשלים את לימודיו התיכוניים והפך לאוטודידקט, ועבד מגיל צעיר מאוד בעבודות מזדמנות שונות. בעיר בראילה הוא היה שוליה של צלם בחנות מ-1909 עד 1912, מ-1912 עד 1919 היה פקיד בחברה של יצוא תבואה ובעל חנות עתיקות לתקופה קצרה.
אורי בנדור התחיל לכתוב מאמרים בכתב העת "הבמה" (Scena) בבוקרשט, וכתב ביקורות במספר כתבי עת נוספים כגון "החיים הרומניים" (Viața românească), עולם הספרות,Revista Fundațiilor Regale, Albina, Gazeta literară ועוד. ב-1924 פרסם לראשונה יצירה ספרותית בכתב העת "Lumea literară" (עולם הספרות) ביאשי ויצירה זאת צורפה ב-1925 לספרו הראשון Cinci acte – "חמש מערכות", שפורסם בעיר בראילה. באותה שנה הצטרף בנדור לחוג הספרותי Sburătorul (זבוראטורול) שהתגבש סביב מנהיגו המבקר הספרותי אאוגן לובינסקו (Eugen Lovinescu). הצלחתו הראשונה הגדולה של אורי בנדור הייתה הרומן שלו "גטו המאה ה-20" (Ghetto veac XX) אשר פורסם בשנת 1934.
ברומן הזה בנדור בחר לזנוח כל טענה של אובייקטיביות וייצוגיות חברתית על מנת לכבד את הפרט והסובייקטיבי. מלבד ההתייחסויות התרבותיות הרבות הכוללות את ההיסטוריה היהודית , הנרטיב של הרומן ספוג באלמנטים המייצגים זהות יהודית ויהדות. סיפורים חסידיים, משלים או סתם דימויים סמליים ממלאים את החלל בין המציאות הפתאומית של מצבים משפחתיים או דיונים פוליטיים לבין המהומה שמסעירה באוטופיות את חייו הפנימיים של ברוך לנדאו, הדמות הראשית של הרומן. מבחינה זאת, בנדור אינו עוסק בגלוי בשימור הזהות היהודית, אלא בסכנות שתנועת ההתבוללות מציבה נגד ההשתייכות לקהילה היהודית. עבורו, הרקע התרבותי והדתי, יהדותו ומיסטיקה היו מלכתחילה דרכים מולדות להתייחס לעולם ולגטו. המרכיב הספציפי שאיפין את דמותו של ברוך, שהוא בעצם הסופר עצמו, המוגדר על ידי זהות יהודית חזקה, הוביל לאסטרטגיה מורכבת של אינטגרציה בתוך השיח הספרותי הרומני בתקופה בין המלחמות ומצליח להכניס את הקורא ישירות אל הפרופיל של האינטלקטואל היהוד שפותח עי בנדור.
הרומן "גטו מאה ה-20 התכוון להציג פסיפס של החיים היהודיים בעשורים הראשונים של מאה ה-20 ברומניה, עי מעקב אחר נקודת המבט הביקורתית של הדמות הראשית, ברוך לנדאו, אינטלקטואל יהודי צעיר תוך הכללת אלמנטים של אתנוגרפיה ויהדות. רגעים מילדותו של ברוך כשהזדהותו עם התרבות וההיסטוריה הרומנית מתנגשת עם האווירה העוינת בבית הספר שהזכירה לו את שורשיו הלא-רומניים יוצרים את הקונפליקט העמוק ותחושת הדחייה של משבר הזהות.
בסופו של דבר, מתמקד הרומן בבעיית הצעיר היהודי המתמודד עם משבר פוליטי וזהותי עמוק הקשור עם העולם היהודי המסורתי מצד אחד והחברה הרומנית שאליה הרגיש קשור תרבותית מצד האחר. הפרופיל של ברוך והמונולוגים הפנימיים שלו הופכים לעילה לניתוח גדול יותר של הדור האינטלקטואלי היהודי הצעיר בתקופה בין שתי מלחמות העולם ברומניה. בנדור הצהיר לאחר פירסום שהרומן הוא "סיפור החיים הבדיוני של ברוך לנדאו שלאו דווקא מייצג את הסופר עצמו".
עד כאן בשלב זה החלק הראשון על אורי בנדור .