מורשת יהודית ברומניה 12.01.2020 – אלכסנדרו מאנדי אומן הרוח
אני כתבתי כל חיי עבור אנשים שרוצים להקשיב ולא רק לשמוע – אמר מאנדי בערוב ימיו בראיון שהעניק לרגל יום הולדתו ה-89.
Marian Marom (מריאן מרום), 12.01.2020, 14:58
"אני כתבתי כל חיי עבור אנשים שרוצים להקשיב ולא רק לשמוע" — אמר מאנדי בערוב ימיו בראיון שהעניק לרגל יום הולדתו ה-89.
אבל נתחיל עם ההתחלה :
אלכסנדרו מאנדי (Alexandru Mandy) נולד בעיר קראיובה (Craiova) בדרום מערב רומניה, בשם ארמאנד אברם פנחס (Armand Abram Penchas), במשפחה יהודית. ע"פ עדות אימו "יצא אל אוויר העולם במהירות הרוח , מוכן כבר לפעילות" והרוח תמשיך ללוות אותו כל חייו. המוזיקליות שלו התחילה מגיל צעיר ע"י נגינה בפסנתר של אחותו שרה. אבל הרוח שוב הרוח העבירה אותו לפעילות ספורטיבית כמו כדורגל ושחיה. אבל נטיית לבו האמיתית, השירה והחריזה, מתגלים בזמן הלימודים בתיכון Fratii Buzesti שהפך למכללה לאומית בימינו ובחוג לסיפרות של המשוררת אלנה פאראגו (Elena Farago) מקום בו מתוודא ליצירה של קונסטנטין בראנקושי.
את פעילותו המוזיקלית התחיל מאנדי ב-1940 בקראיובה עם יצירה בסגנון קבארטי, בשתי מערכות בשם "Pour vous Madame" בשיתוף פעולה עם חברו אלכסנדרו אסאן (Alexandru Assan).
למרות הנטיות האומנותיות שלו, בהצעת הוריו, בשנים לפני מלחמת העולם השניה לומד מאנדי בפקולטה לרוקחות של אוניברסיטת בוקרשט. מסיים את חוק לימודיו זמן קצר לפני מישטרו הפשיסטי והאנטישמי של אנטונסקו ומסתבר שהכשרתו כרוקח מצילה את חייו בתקופת שואת יהודי רומניה כאשר עם תלאי צהוב על החזה נלקח לעבודת כפייה והוגלה לטרנסניסטריה.
אחרי הגלות חוזר לרומניה , ב-1947 מתחתן עם אהבתו הגדולה אריקה וב-1949 נולד להם הבן סרגיו. מאנדי עובד לפרנסתו ולפרנסת משפחתו בתור רוקח וכימאי עד 1974 כאשר מקדיש עצמו לכתיבת שירה והלחנה.
את כניסתו לעולם המוזיקה הקלה עשה ב-1956 עם "לילה לבן" על פי שיר של אאוגן מיראה ( Eugen Mirea) ובביצועה של הזמרת גיגי מרגה (Gigi Marga). אחרי הפסקה לא ברורה של כ-10 שנים מגיעה ההצלחה הגדולה של מאנדי בפסטיבל היוצרים מאמאיה והופך להיות חבר ב-"איחוד המלחינים והמוזיקולוגים של רומניה". סרגיו ציויו מבצע על במאת הפסטיבל את היצירות של מאנדי "שיר הרוח" ו-"קולך".
הרוח המלווה את החיים של מאנדי עוד מהלידה מופיעה כמוטיב חוזר בשיר הנפלא "שיר הרוח" .
"קולך" הוא שיר מחווה לזמרת שכונתה "הזמיר מן הקרפטים" מריה טאנסה (Maria Tănase).
גם כזיקה, כבוד ואהבה לתרבות הרומנית מאנדי הקדיש סידרה מיוחדת של שירים לפסליו של בראנקושי בשם "הטרילוגיה לבראנקושי" .השירים קיבלו את השמות של פסליו : "מוט האינסוף" ברומנית Coloana infinitului, "שער הנשיקה" ברומנית Poarta sărutului ו"שולחן הדממה" ברומנית Masa tăcerii ובוצעו ע"י סרגיו ציויו. בצורה זאת הצליח מאנדי לאחד ,לשלב וליצור סינארגיה בין שלוש אומנויות פיסול, פואטיקה ולחן . בראיון מ-2004 בגיל 90 , הצהיר מאנדי ביחס לבראנקושי :
"הפסלים שלו הלהיבו וריגשו אותי תמיד. בראנקושי לא פיסל חפצים אלא רק את רוחם."
הנה, המילה רוח שוב מופיעה הפעם על שפתיו של מאנדי הקשיש .
גם אומנות הקולנוע שותפה ביצירתו של מאנדי כאשר "הטרילוגיה לבראנקושי" צולמה לטלוויזיה תחת שרביטו של המלחין, הבמאי והמפיק הנודע פאול אורמוזסקו (Paul Urmuzescu).
מאנדי חיבר טקסטים למנגינות של מלחינים אחרים, אך לרוב העדיף לכתוב את המילים וגם את המוזיקה בעצמו וכפי שהוא אמר העדיף ליצור קודם את מילות הקסם של היצירה והמוזיקה זרמה מעצמה . השירים שלו בוצעו בעיקר על ידי הזמרים האהובים עליו מיכאלה מיכאי וסרגיו ציויו. במרוצת השנים מיכאלה מיכאי שרה 15 שירים של מאנדי וסרגיו ציויו ביצע לא פחות מ-25 יצירות של המלחין המשורר. אבל זמרים ומבצעים נוספים שרו את שיריו, כמו קורנל קונסטנטיניו, מרגרטה פאסלארו, דוינה ספטרו, ליאנה לונגו, לומיניצה דוברסקו, מיראבלה דאואר, קורינה קיריאק ועוד רבים וטובים.
מאנדי היה חבר בקהילת היהודים ברומניה וכתב שירים בנושא המסורת היהודית. כתב גם את היצירה "ירושלים" לזכר 11 הקורבנות הישראלים של טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן 1972 . מאנדי קיבל את הפרס למצוינות ע"ש "יוסיף סאבה" מטעם הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. המשורר המלחין כובד במשך השנים בפרסים מטעם "איחוד המלחינים והמוזיקולוגים של רומניה" וקיבל פרס המצוינות עבור כל הפעילות מטעם משרד התרבות הרומני.
כאשר בשנת 2005 בגיל 91 "נפטר מן העולם", נטמן אלכסנדרו מאנדי בבית העלמין היהודי הספרדי בלו בבוקרשט.